לעומת זאת, טוענת המדינה במשפט זה כי חשבונות סווילה אינן מייצגות עסקה אמיתית, ומדובר בכפל לשון שאין לקבלו.
אשר לטענה כי שש המחאות של פיקולו-ליין שנמשכו לפקודת סווילה, נפדו במזומן בידי הנאשם 5 או באמצעותו, נטען כי אין כל שמץ של ראיה לטענה זו. לעניין זה, נטען כי לנאשם 5 לא הייתה כל אפשרות לפדות את השיקים, כיוון שהיה בחו"ל במועד שבו התייצב מאן דהוא בבנק ומשך את הכסף.
הנאשם 5 טען כי החתימה על גבי השיק, אינה חתימתו, ומעדותו של מומחה המז"פ עולה האפשרות כי אכן מדובר בחתימה שאיננה חתימתו של הנאשם 5.
אשר לטענה נוספת של התביעה, לפיה ארבעה שיקים של חברת פיקולו-ליין שנמשכו לפקודת סווילה, לא הוצגו לפירעון, המדובר בתזה שאין לה בסיס בראיות. דפי החשבון שהוצגו על ידי התביעה אינם מכסים את כל שנת 2000 ועל כן, לא הונח בסיס עובדתי לטענה, שכן קיימת אפשרות כי פירעון השיקים מופיע בדפי החשבון החסרים.
ההגנה טוענת כי אין כל היגיון בטענה, לפיה הנאשם 5 השתתף במעשי מרמה, לאור מהות והיקף עסקיו, והרווחים מהם. כל עסקיו של הנאשם 5 מדווחים ומפוקחים באופן שוטף בשל היותו מי שמספק שירותי מטבע, והשתתפות במרמה כלשהי, משמעה ביטול רישיונו וחיסול עסקיו. גם אם יכול היה הנאשם 5 לקבל כ-150,000 ₪ (מאה חמישים אלף ₪) לאחר חלוקת השלל בין השותפים, לא היה כל היגיון בהשתתפותו של הנאשם במעשי המרמה, כאשר הוא מסכן בכך עסקים של עשרות מיליוני שקלים.
הנאשם 5 שולל לחלוטין את טענת התביעה כי הוא כרך את עצמו בגרסתו של אורי רש. טענה זו אינה מבוססת, שכן גרסתו של הנאשם 5 היא גרסה עצמאית שאינה קשורה כלל לעדותו של הנאשם 1, בנוגע לשאלת היחסים בינו לבין החברות המעורבות.
בסיכומיו התייחס הנאשם 5 להקמת שתי חברות, האחת תחת השם "פיקולו ליין שיווק" והאחרת תחת השם "פיקולו ליין סחר". אליבא דתביעה, שתי החברות מלמדות על הפעילות העסקית של הנאשם 5, סביב יבוא המוצרים מחברת אופסה ושיווקם בארץ ממשרדם של הנאשמים 5 ו-6.
לטענת הנאשם 5, הנתונים העובדתיים אינם מוכיחים את הנטען על ידי התביעה. "פיקולו ליין סחר" הוקמה בחודש אוקטובר 2001 ומניותיה הועברו לאדם בשם שבתאי קאופמן. בשלב כלשהו, לאחר חודש יולי 2002, העביר קאופמן את כל המניות לידי הנאשם 5. לפיכך, אין אמת בטענת התביעה, כי הנאשם 5 הקים את "פיקולו ליין סחר" ומסר אותה לידי קאופמן.
אשר ל"פיקולו ליין שיווק", הרי שחברה זו הוקמה בחודש פברואר 2001 וכל מניותיה הוחזקו על ידי חברת קירוסל. בחודש יולי 2001 הועברו מחצית המניות לידי קאופמן ושנה לאחר מכן קיבל קאופמן את כלל מניות החברה. מכאן עולה, כי אין כל שחר לטענת התביעה, כי קאופמן החזיר את מניות "פיקולו ליין שיווק" לידי הנאשם 5. השתלשלות עניינים זו אינה מלמדת על כי לנאשם 5 הייתה איזושהי שליטה בחברת "פיקולו ליין בע"מ", שהוקמה כחמש שנים קודם לכן על ידי הנאשם 6, יגאל פדלון ועל ידי מריו וייסמן.