בהתייחס לטענות התביעה, כי הנאשם 5 היה מעורב במעשה המרמה כלפי המכס, וכי התחלק ברווחים עם יתר הנאשמים, חוזר וטוען הנאשם 5, כי הוא הזמין את הטובין ופתח את האשראי הדוקומנטרי לטובת אופסה. לאחר קבלת הדוקומנטים המקוריים מהבנק והסבתם על ידי הבנק, הוא העבירם כמות שהם לנאשם 1, ובכך סיים את פעילותו. כל המעשים שנעשו לאחר מכן, נעשו ללא מעורבותו של הנאשם 5 וללא ידיעתו. אין מחלוקת, כי חברת אופסה קיבלה את כספה, הבנק שקיבל את הדוקומנטים המקוריים בדק אותם, הסב אותם ומסרם לנאשם 5 והם נמסרו בשלמותם לנאשם 1, שמבחינתו ייצג את חברת או.פי. סי.איי., שעל שמה הוצאו הדוקומנטים. הנאשם 5 לא היה מעורב בשחרור הסחורה על ידי חברת דנידוב, ובוודאי אינו קשור לצירוף חשבונות המכר שהוצאו על ידי חברת פלאנס. גם בעסקה שעניינה העברת הבעלות בטובין מחברת דנידוב לחברת סווילה, הנאשם 5 אינו מעורב, וכן הדבר לגבי העברת הבעלות בטובין מחברת סווילה לחברת "פיקולו ליין", במחיר מלא.
אשר לטענה, כי חותמות של חברת OPCI ושל חברת סווילה נתפסו במשרדו של הנאשם 5, נטען, כי אין בכך כדי לשמש כל ראיה נגדו, בדבר מעורבותו במעשי המרמה. חותמת חברת סווילה הושארה על ידי הנאשם 1 במשרדו של הנאשם 5, לצורך הסבת המחאות של סווילה שנמסרו לנאשם 5 לניכיון. דברים אלה נכונים גם לגבי חותמת חברת OPCI, שהושארה במשרד על ידי הנאשם 1, למקרה שיתגלה, כי חסרה חותמת על מסמך כלשהו שנמסר לבנק.
לאור האמור, ומאחר שכל טענות התביעה בנוגע לנאשם 5 לא הוכחו, נטען על-ידי עו"ד אהוד דגן כי מן הדין הוא לזכות את הנאשם 5 מכל העבירות שיוחסו לו במסגרת האישום השמיני.
טיעוני הנאשם 6 בנוגע לאישום 8
- עו"ד אלון רפפורט, טען בשמו של הנאשם 6, כי התביעה לא הביאה כל ראיה ממשית
להוכחת המיוחס לנאשם זה במסגרת האישום השמיני, אלא שמדובר, לכל היותר, בתאוריית קשר נסיבתית וערטילאית.
המדובר בראיות נסיבתיות חלשות, שמהן אין ניתן להגיע למסקנה מרשיעה, תוך שלילת גרסתו העובדתית של הנאשם 6.
מבחינתו של הנאשם 6, העובדות הנוגעות לאישום זה הינן פשוטות בתכלית. הנאשם היה בעל המניות הרשום של חברת "פיקולו ליין" והוא היה מנהלה של חברה זו. הנאשם היה בעל הזכות לשווק ולהפיץ בישראל את מוצרי אופסה, זכות אשר ניתנה לו מחברת קירוסל שבעליה הוא הנאשם 5, רוברטו וגמן. עוד הוכח, כי בין הנאשמים 5 ו-6 היו קשרים עסקיים נוספים, ובין היתר מדובר בהעמדת מימון על ידי הנאשם 5 לטובת חברת "פיקולו ליין" וכן מתן שרותי משרד שונים לטובת חברה זו. טענתו של הנאשם 6 הינה, כי הוא לא היה חלק מקשר כלשהו להונות את שלטונות המכס, ואפילו הוכח קיומו של קשר כזה בין אחרים, אין לו כל מעורבות בכך. גרסתו של הנאשם 6 הינה, כי כאשר נודע לו שהנאשם 5 מסר את זכויות היבוא מחברת אופסה לנאשם 1, הוא החליט לרכוש מנאשם זה את המוצרים, על מנת למנוע שיווק מקביל, דבר שיפגע במותג של חברת אופסה. על מנת להדגים את ההיגיון הכלכלי בהתנהלותו של הנאשם 6 מציין עו"ד רפפורט, כי לאחר שהטובין נתפסו על ידי רשויות המכס הוא שב וקנה את הסחורה במחיר של 300,000 ₪, על מנת שהרכישה לא תתבצע על ידי אחרים, שיפיצו אותה בישראל במחירים נמוכים. טענתו של הנאשם 6 הינה, כי לא הייתה לו כל ידיעה שהחברות דנידוב וסווילה הינן חברות קש, והוא אף לא ידע, כי חשבונות חברת פלאנס, הם חשבונות מזויפים. כאמור, לא היה לנאשם 6 כל קשר בהקמת, רכישת, או הפעלת החברות דנידוב ו/או סווילה, והוכח, כי קובי זוארץ אינו מכיר את הנאשם. גם מעדותו של פיני בסון, מנהל החשבונות של סווילה, לא עולה כל קשר של הנאשם 6 לחברה זו. גם אם תתקבל טענת המאשימה, כי הנאשם 1 רכש את חברות דנידוב וסווילה מקובי זוארץ ואבי בן ניסן תמורת 50,000 ₪, אין בכך כדי לפגוע בגרסתו של הנאשם 6, מכיוון שאין כל ראיה כי היה לו חלק בפעילות זו וכי הוא ידע עליה. עו"ד רפפורט מוסיף וטוען: "נהפוך הוא, פדלון הולך שולל על ידי הנאשם 1 כאשר זה האחרון הציג בפניו אדם אשר התיימר והתחזה להיות חיים זרוק, לבקשתו של פדלון. לפדלון לא היתה סיבה לחשוד באורי רש, הנאשם 1, אותו הכיר שנים לפני כן".