הנאשם 1 טוען כי חשבונות המכר שהוגשו לשלטונות המכס משקפים את ערך הטובין בהתאם לעסקה המסחרית האמיתית בין המוכר לקונה (המאמץ והיבואן), באותה עסקה ובהתאם למחיר המוסכם ביניהם, והם אינם מזויפים.
עוד נטען כי אין כל היגיון בפעולה מכוונת להקטנה בלתי חוקית של תשלומי המס, מכיוון שהנאשם 1 מעולם לא היה מזמין הסחורות, לא היה בעל הסחורות והוא לא היה אמור לשאת בתשלום מיסי השחרור, ועל כן לא יכול היה להפיק רווח כלשהו מהקטנה בלתי חוקית של גובה המיסים.
מעורבותו של הנאשם 1 בעסקאות המתוארות באישומים 9-14 מתמצה בתיווך עבור גורמי מימון, ולעתים גם בתיווך עבור גורמים מאמצים. הנאשם טוען כי הוא היה אמור לקבל עמלות בגין שירותים שונים שנתן והחזרים של תשלומים שמימן, הא ותו לא.
הלקוחות שהיו מעוניינים במימון סחורה ובמימון עלויות והוצאות שחרור, הופנו אל הנאשם על ידי שלמה מתוק.
בהתייחס לאישומים 9 ו-10, נטען על ידי הנאשם 1 כי מי שיצר קשר עם הספק, חברת רסקו מהונג קונג, הינו איש עסקים ערבי בשם כרים בקיר, והוא שהזמין באמצעות חברה שבבעלותו (מנד אלקטריק) מוצרי רדיו טייפ ו-DVD. ההגנה טוענת, בהקשר זה, כי התביעה לא זימנה לעדות את הספק רסקו או נציג מטעמו, ועל כן קמה חזקה ראייתית לפיה הספק מאשר כי מזמין הסחורות הוא אכן כרים בקיר. למיטב ידיעתו של הנאשם 1, אותו בקיר ביצע עסקאות יבוא רבות כאשר בחלקן הוא שחרר את הסחורה בעצמו ומכר את הטובין בשטחי הרשות הפלסטינית, ובחלק מהמקרים הוא ביקש לשווק את הסחורה בישראל. הנאשם עבד רבות עם בקיר ותיווך בינו לבין גורמים שונים בשוק המסחר, ולכן ידע למסור לבית המשפט פרטים רבים לגבי פעילותו העסקית.
עוד נטען כי בשתי העסקאות הנ"ל, לא הצליח בקיר לפתוח אשראי דוקומנטרי באופן עצמאי ונדרש למממן חוץ-בנקאי שיפתח למענו את האשראי הדוקומנטרי. בעקבות פנייתו של בקיר לנאשם 1, הציע האחרון לפתוח את האשראי באמצעות חברת לנטקס השייכת לאהרן קלדרון, אשר עסקה במימון חוץ בנקאי. לאחר שהנאשם תיווך בין בקיר לקלדרון, הפכו שניהם להיות לקוחותיו, והוא היה מחויב לשמור על האינטרסים של שניהם. בין היתר, ועל מנת להגן על קלדרון, ביקש הנאשם מבקיר להציג ביטחונות מיוחדים לצורך מימון העסקה, ותפקידו של הנאשם היה "להגות נוסחה של אשראי דוקומנטרי שתתאים לשני הצדדים ותענה על התנאים והמגבלות של שניהם".
בהתאם למנגנון ההגנה שתוכנן על ידי הנאשם 1, נקבע כי הדוקומנטים יירשמו על שם חברת MRLD, ורק לאחר שבקיר יעביר את התשלום ללנטקס, תסב חברת MRLD את הדוקומנטים לידי בקיר, באופן שיעניק לו שליטה על הסחורה. ואולם, בסופו של דבר הוחלט שלא לנצל מנגנון הגנה זה, והוסכם כי חברת לנטקס תקבל עמלה בגובה 11%, שהיא עמלה גבוהה באופן יחסי, כיוון "שמדובר באשראי מאוד מורכב שכרוך בסיכון גבוה".