אישום מס' 14
- גם באישום זה מדובר בחשבון ספק מטעם חברת PLANAS, הנחזית להיות ספק הטובין, כאשר עלות הטובין, בהתאם לחשבון זה, הינה 34,272 $. אף כאן הופיע היבואן בדמות חברת שלוס.
העסקה האמיתית בוצעה מול חברת Shunde Glanz Electric Appliance Factory Ltd מסין, כאשר ערך הטובין האמיתי הינו 45,024 $.
הרשימונים הנוגעים ליבוא זה הוגשו בשם חברת שלוס, באמצעות "שי סוכני מכס (1997) בע"מ", ע"י הגורם שרכש את הדוקומנטים, קיצ'ן ליין בע"מ, חברה השייכת למריו וייסמן.
בהודעתו (ת/273), סיפר שלמה מתוק, כי את חשבון הספק של PLANAS קיבל מהנאשם 1 ומסרו למריו וייסמן, וכן עשה גם לגבי כל יתר המסמכים, הנדרשים לשחרור הטובין. את התמורה קיבל בהמחאות לפקודת חברת שלוס, אותם מסר לנאשם 1.
יצוין, כי שמו של מריו וייסמן עלה פעמים רבות במהלך המשפט, אך הסתבר כי האיש אינו ניתן להשגה, וככל הנראה עזב את הארץ, מבלי שאפשר היה להעידו במשפט.
כפי שעולה מחשבונית שלוס לחברת קיצ'ן ליין, נמכרו הדוקומנטים ע"י שלמה מתוק למריו וייסמן תמורת 146,000 ₪.
התביעה טוענת, כי מעיון בפנקס החשבוניות של שלוס (ת/206), עולה כי סכום המכירה של הדוקומנטים לא התקבל בחברת שלוס, אלא ע"י גורם אחר הקשור לנאשם 1, היינו חברת מריג.
בעקבות הגשת המסמכים הכוזבים, הופחתו עלויות היבוא במסגרת אישום זה בסכום של 41,536 ₪.
יצוין, כי גם במקרה דנן טען הנאשם 1 בהודעתו (ת/321) כי מי שהדפיס את חשבון הספק הכוזב וטיפל בשחרור הסחורה, היה אלחנן טננבוים. אין צריך לומר כי יש לדחות, מכל וכל, גרסה זו, וכבר קבעתי כי אלחנן טננבוים אינו קשור לביצוע העבירות נשוא האישומים 14-9. גם כאן, הוכן המסמך המזויף של חברת PLANAS , שבו מדובר בעלות טובין מופחתת, ע"י הנאשם 1, והגשת חשבון המכר הכוזב לרשויות המס, נועדה להביא להפחתת מיסי היבוא.
כפי שקבעתי לגבי האישומים האחרים, הנאשם 1 אחראי לביצוע העבירות המיוחסות לו במסגרת אישום זה.
אישומים 14-9 סיכום
- בהתאם לקביעותיי דלעיל, הנני מרשיע את הנאשם 1 בשש עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 418 לחוק העונשין, בגין זיוף חשבונות הספק על שם חברת PLANAS.
הנסיבות המחמירות נעוצות בהיקף הפעילות העבריינית, בתחכום הרב שגילה הנאשם, ובעובדה שמדובר בביצוע עבירות פליליות נוספות.
בנוסף, הנני מרשיע את הנאשם 1 בשש עבירות של שימוש במסמך מזויף, לפי סעיף 420 לחוק העונשין, ובשש עבירות של הכנה, העברה והצגת חשבון מכר שהוא כביכול אמיתי ולמעשה אינו כזה, לפי סעיף 212(א)3 ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס.