כמו כן, מצביעה התביעה על דבריו של הנאשם 1 באמרתו מיום 18.05.1999 (ת/302), עת סיפר, לפני מועד העברת הבעלות על שם שטשגובסקי וחברת פורום אופיס, כי בכוונתו לרכוש את החברה ממריו וייסמן: "הוא (במקור כתוב "או", אך אין ספק כי מדובר בשיבוש והכוונה למילה "הוא" - א.ש.) מתכוון להעביר את החברה הזו אליי. יש לי כוונה לרכוש את החברה הזו". בכך, לטענת התביעה, קשר הנאשם 1 עצמו לקבלת הבעלות בחברת מריג, טרם שהועברו המניות על שם אנשי הקש.
התביעה מוסיפה וטוענת, כי מריו וייסמן חתם על המסמכים הנוגעים להעברת המניות כבר ביום 20.02.1999, אך יד נעלמה תיקנה את התאריך באופן הנחזה להיות 20.10.1999, כאשר העברת המניות נרשמה ביום 18.11.1999. מכאן מסיקה התביעה, כי הנאשם 1 קיבל לשימושו את חברת מריג ממריו וייסמן כבר בחודש פברואר 1999, ועל כן לא יוכל לטעון כי מריו וייסמן מעורב במעשים ובעסקאות נשוא כתב האישום.
הגורם העיקרי אשר מסבך את הנאשם 1, ככל שהדבר נוגע לחברת מריג, הינו שלמה מתוק, שהפיק את חשבוניות מריג בעת מכירת הטובין, נשוא כתב האישום. בהודעתו של שלמה מתוק מיום 07.11.2000 (ת/273), נאמר : "...ואז מריו נתן הצעה שיש לו חברה קיימת בעלת פעילות לא גבוהה בשם מריג יבוא ושיווק והוא מוכן שכל הפעילות תהיה משותפת לאורי רש, הוא מריו וייסמן, ואני, כאשר אצא מתהליך פשיטת רגל. הלכתי לאורי רש והצעתי לו את הרעיון והוא קיבל אותו".
בהמשך, אומר שלמה מתוק כי : "אורי רש החליט להישאר במשרדים ברישפון, כמו כן הוא הביא למריו אדם מטעמו שהעביר אליו את מניות חברת מריג, ובזה נגמר כל התהליך הזה".
הוא עצמו לא ראה את הגורם, אליו הועברו מניות מריג, אך בשיחתו עם מריו וייסמן נאמר לו כי הדברים נעשו בצורה מסודרת ולפי הנוהלים : "ומריו אמר שהכל בסדר עם זה".
לשאלה, במה עסקה חברת מריג מרגע שמריו וייסמן עזב את החברה, והיא נוהלה בפועל ע"י הנאשם 1, השיב שלמה מתוק : "החברה עסקה ביבוא מוצרי חשמל ובשיווקם, כאשר תפקידי היה למכור את הסחורה בשוק המקומי, כאשר אני מקבל תלוש משכורת ואת הכסף במזומן, כי אין לי חשבון בנק".
הוא עצמו הפיק ומסר את חשבוניות חברת מריג, מאחר שלדבריו, הקונים של הטובין לא הכירו את הנאשם 1.
במקרים מסוימים, נאמר לו ע"י הנאשם 1, כי מדובר בסחורה שאינה של חברת מריג, ועל כן צריך להוציא חשבוניות של בעל הסחורה. לדבריו : "היו מקרים שאני הוצאתי בעצמי את החשבוניות שלא על שם מריג...".