פסקי דין

תיק פלילי (תל אביב) 40013/05 מדינת ישראל נ' אורי רש - חלק 20

30 יוני 2016
הדפסה

התביעה טוענת, כי לשם מכירת הטובין בישראל נעשה שימוש בחשבוניות חברת מריג, שהיא, לטענת המאשימה, חברת קש, בה השתמש הנאשם 1, מבלי שלבעליה הפורמליים של חברה זו היה קשר לסחורה.

לטענת התביעה, תקבולי המכירות שולשלו לכיסו של הנאשם 1 ולא נמסרו לאחרים, דבר אשר "מהווה ראיה לכך כי מדובר בסחורה שהוא קיבל במרמה ומכר עבור עצמו בלבד". 

להוכחת הטענה כי הנאשם 1 עשה שימוש במסמכים מזויפים, ובכלל זה רשימונים כוזבים, חשבונות ספק כוזבים ותעודות שער מזויפות לגבי ארבע המכולות האחרונות, מציינת התביעה את העובדה, כי הנאשם עשה שימוש במסמכים הערוכים באותה מתכונת.  כך נטען, כי המכנה המשותף לכל חשבונות הספק שצורפו לרשימוני היבוא, הינו הימצאותן של שגיאות כתיב בפרטי הפירמות שהן, לכאורה, מפיקות החשבונות.  המדובר בטעות באיות שם הרחוב בלונדון, בחשבונות חברת קונטל, וכן טעות במספר הבית בכתובת חברת פלאנס, וכדומה.  שגיאות מסוג זה עשויות לשמש ראיה לכך כי מדובר במסמכים מזויפים.

לגבי המכולה הראשונה, נטען, כאמור, כי מדובר בחשבון ספק מזויף וברשימונים כוזבים, מבלי שהייתה מחלוקת, כי חברת קונטל הבריטית, אשר שימשה את הנאשם 1 על מנת להפיק חשבונות ספק כוזבים ומזויפים, אינה קשורה לעסקאות רכישה ויבוא הטובין, נשוא האישום הראשון.

לגבי ארבע המכולות האחרות, נעשה שימוש ברשימונים ובחשבונות ספק מזויפים, כפי שהדבר עולה מהשוואת המסמכים המזויפים עם מסמכי העסקה האמיתיים, המצויים בתיק הבנק, ת/135.

לצורך שחרור הטובין בארבע מכולות אלו, נעשה שימוש בתעודות שער מזויפות, שנמסרו לעמיל המכס יוסף בשי, מאת הנאשם 2.  את התעודות לא הנפיק סוכן האנייה, והעד דוד נידם, מטעם חברת כרמל ספנות, מסר בעדותו בבית המשפט כי מדובר בתעודות שער מזויפות, וכי על כך אף הוגשה תלונה למשטרה.

הראיות הקושרות את הנאשם 1 עם זיוף תעודות השער, נובעות מעצם העובדה כי רק באמצעותן ניתן היה לשחרר את הטובין בארבע המכולות.  בנוסף, מסתמכת התביעה על השיחה המוקלטת בין הנאשמים 2 ו-3, ועל העובדה כי הנאשם 1 קיבל לרשותו את הטובין ודאג למכירתם ולקבלת התמורה.

לסיכום, טוענת התביעה, כי הוכחו כל העבירות המיוחסות לנאשם 1 במסגרת האישום הראשון, שכן נאשם זה הביא לפתיחת מכתב אשראי אשר נוסח על ידו במטרה להכשיל את המוטב באמצעות הסתייגויות שונות.  הוא דאג כי שטר המטען יהיה ערוך לפקודת קונטל, שהיא חברת קש נטולת פעילות, ויצר מצג שווא כי הגורם המזמין היא חברה מסחרית לגיטימית.  בניסוח מכתב האשראי באופן שיאפשר את שחרור הטובין מבלי שמכתב האשראי יכובד, הוכחה כוונה להונות.  הנאשם קיבל את שטר המטען הערוך לפקודת קונטל מהמשלח טרנסדור, בכך ביצע הנאשם עבירה של קבלת דבר (הכוונה לשטר המטען) במרמה ובנסיבות מחמירות.

עמוד הקודם1...1920
21...221עמוד הבא