גם ההסתמכות על הקלטת דבריו של הנאשם 2 בשיחתו עם הנאשם 3, אין בה כדי לחזק את ראיות התביעה, שכן, הנאשם 3 גם הוא בעל אינטרס מובהק לפגוע בנאשמים 1 ו-2, על מנת לחלץ עצמו מאחריות למעשיו. בנוסף, הקלטה זו אינה עומדת בכללי הקבילות הטכנית של הקלטות, כאשר הנאשם 2 טוען בתוקף כי מדובר בדברים ש"בושלו" והוצאו מהקשרם.
כמו כן נטען, כי דבריו של הנאשם 2 בהקלטה אינם ברורים, ואין ניתן להסיק מהם כי הכוונה היא לטובין המפורטים באישום הראשון.
מאחר שהספק אשר שלח את הטובין במסגרת האישום הראשון לא העיד, אין כל ידיעה אם לא קיבל את כספו בגין הסחורה שנשלחה ושוחררה, והנטל לעניין זה רובץ על התביעה. טענתה הסתמית של התביעה כי הספק פשט את הרגל בשל העובדה כי לא קיבל את תמורת הטובין, לא הוכחה בכל ראיה קבילה, וההסתמכות על בדיקה ברשת האינטרנט אינה מהווה תחליף להצגת ראיות קבילות לעניין זה.
מאחר שכך, לא עלה בידי התביעה להוכיח כי הסחורה המדוברת באישום הראשון אכן נגנבה, וודאי לא הוכיחה כי הנאשם 1 עשה זאת.
לגבי הטובין נשוא האישום השני, אבי קלמרו, הנאשם 4, היה זה ששחרר את המכולה שחרור פיזי, ומכר את הסחורה לחברת בזק. המחאות שמסר אבי קלמרו לנאשם 1 במסגרת הליך המימון בוטלו, חזרו או מוחזרו, אך לא נפדו, למעט סכום ששימש לתשלום עלויות ועמלות לגורמים שונים.
לפיכך, כל טענות התביעה וגם טענותיו של אבי קלמרו עצמו: "הן בגדר תיאוריות המבוססות על רטוריקה רהוטה, אך לא על אף בדל של ראיה".
אשר לטענה בדבר הקטנת תשלומי מס באופן בלתי חוקי, ההגנה טוענת כי אין לטענה זו כל אחיזה במציאות, שכן לא עולה מהראיות כי נעשתה הקטנה מכוונת של תשלומי מס מצדו של הנאשם 1. מאחר שהנאשם לא היה מזמין או בעל הסחורה, הוא לא היה אמור לשאת בתשלום מיסי השחרור, ולכן לא יכול היה להפיק רווח כלשהו מהקטנה בלתי חוקית של תשלומי המיסים.
לגבי הטענה בדבר הפחתת תשלומי מע"מ, אין בכך כל היגיון, שכן סכום המערעור מיסים ניתן לקיזוז, כך שכל תשלום של מערעור מיסים בגין שחרור הסחורה ניתן לקיזוז מול מערעור מיסים שהתקבל בגין תקבולי המכירות.
בעובדה כי בחשבון המכר שהוגש למכס מופיע שם ספק שונה מהספק המקורי של הסחורה, אין כדי ללמד כי מדובר בחשבון מכר כוזב. זאת, אף אם ערך הסחורה בחשבון זה שונה מערך הסחורה לפי הספק המקורי. לאפשרות זו ייתכנו מספר הסברים ותרחישים שונים, שאינם מעידים בהכרח כי מדובר בחשבון ספק כוזב. מכל מקום, הדבר לא נעשה בידיעתו ובמעורבותו של הנאשם 1, ולכן אין ניתן להרשיעו בזיוף מסמכים או בשימוש במסמכים מזויפים.