לטענה כי הנאשם 1 השתמש בחברות קש כנשגרים וכמיודעים, נטען על-ידי ההגנה, כי התביעה לא הוכיחה, מעל לכל ספק סביר, כי מדובר בחברות שאין להן קיום כלכלי עצמאי. כך, למשל, לא הוכח כיContel האנגלית היא חברת קש, והוא הדין בקונטל הישראלית. גם שלוס, שהופיעה כמיודעת בשטר המטען, אינה חברת קש, שכן עדי התביעה אלחנן טננבוים ורמונדה פישר מסרו כי מדובר בחברה שביצעה עסקאות אמִתּיות מתוך מטרות חוקיות, לגיטימיות ומסחריות. דברים דומים נאמרו באשר לחברת מ.ר.ל.ד., שאף היא חברה רשומה ופעילה, והתביעה לא הביאה כל ראיה לסתור זאת.
ההגנה מוסיפה וטוענת כי גם אם אכן מדובר בחברות קש, לא הוכח שהדבר היה בידיעתו של הנאשם 1. מבחינתו של נאשם זה, כל החברות הנוגעות בדבר היו חברות עסקיות פעילות, והדברים הוצגו לו על-ידי אנשי עסקים לגיטימיים. ההגנה טוענת עוד כי אפילו היה ידוע לנאשם 1 שמדובר בחברות קש, לא הייתה לו כל שליטה או השפעה על מהלכיהן, וגם בהנחה שמדובר בחברות קש שהיו בשליטתו, אין כל ראיה לכך שציון שמותיהן במכתב האשראי נעשה מתוך כוונת מרמה והונאה מצדו. לשיטת ההגנה, הדבר נעשה על בסיס שיקולים מקצועיים ענייניים, ומסחריים לגיטימיים.
בהמשך מתייחסת ההגנה למספר טענות שהציגה התביעה המעידות, לשיטתה, על כוונת המרמה מצדו של הנאשם 1. אחת הטענות נוגעת לתנאי, לפיו מספר האשראי הדוקומנטרי לא יופיע עלֿֿגבי הדוקומנטים, ולגישת התביעה, נועד הדבר לטשטש עקבות, מתוך כוונה לגנוב את הסחורה. ההגנה טוענת כי תנאי זה הוסף מסיבות ענייניות, מקצועיות ועסקיות, ולא מתוך כוונת הונאה ומרמה. המטרה העיקרית היא לשמר את האפשרות לסחר את הדוקומנטים, כאשר הופעת מספר האשראי הראשון, הייתה מונעת כל אפשרות של סחירות.
אשר לתנאי של שליחת שני סטים של דוקומנטים מקוריים לבנק ולמשלח - הדבר לא נועד להקל על גנֵבת הטובין, אלא מדובר בדרישה סטנדרטית המקובלת בעולם המסחרי. עוד נטען, כי כל התנאים המסחריים באשראי הדוקומנטרי, לרבות סוג הסחורה, כמותה, מועדי ההספקה וכיוצ"ב, נקבעו עלֿֿפי דרישות המזמין, חיים בוכריס, כחלק מהסיכום אליו הגיע עם הספק. הדרישה לציין את מועדי ההספקה ואת מספר המשלוחים התקבלה על יסוד שיקולים עניינים מסחריים ועסקיים גרֵדא.
גם במועדי הצגת המסמכים ופקיעת תוקף מכתב האשראי אין ההגנה מוצאת כל פגם, שכן מדובר במועדים סבירים המקובלים בעולם הסחר הבין-לאומי. דברים דומים נאמרו גם באשר לתנאי המחייב לשלוח את כל מסמכי המשלוח בפעם אחת - כאשר לשיטת ההגנה, מדובר בתנאי סביר ומקובל ואינו בגדר תנאי מכשיל או מטעה. את ציון נמלי היציאה וההגעה קבע בוכריס עצמו, על יסוד שיקולים ענייניים עסקיים ומסחריים.