בסיכומיה טוענת התביעה, כי אין מחלוקת של ממש לפיה הנאשמים 1 ו-4 שחררו את הטובין באמצעות חברת מנטפילד, והניסיון להטיל את הדבר על כתפיו של אלחנן טננבוים הוא שקרי. בנוסף, אין עוררין על כך כי מדובר ברשימון יבוא כוזב, הואיל והוא נסמך על חשבון ספק כוזב ומזויף. הנאשם 4 הודה, כי קיבל לרשותו את הסחורה ומכר את המחשבים לחברת בזק, כאשר מעדותו של הספק עלה, שנאשם זה הכחיש לפניו כי הטובין הגיעו לידיו. עוד טענה התביעה, כי הנאשמים המשיכו להונות את הספק ולהבטיח לו הבטחות שונות, כי החוב ייפרע ביודעם כי אין כל כוונה לעשות כן. לצורך כך, הוצגו שיגורי פקס מאת חברה בשם Nova Holdings Ltd., המבקשת מהספק להתאזר בסבלנות וכי היא תיקח על עצמה את החוב, באופן שיפטור את הנאשם 4 מכל מחויבות לעסקה. בסיכומי המאשימה נאמר, כי לא נמצאה אינדיקציה לקיומה של חברה בשם זה ואיש מהנאשמים לא נתן הסבר להופעתה של חברה זו: "כשחקן נוסף בעסקה". התביעה טוענת, כי מאחר שהנאשמים 1 ו-4 אחראים למעשה הזיוף והמרמה בשלב הראשון, הרי שעליהם מוטל הנטל להראות, כי אינם קשורים לתרמית הנוגעת לחברת Nova Holdings Ltd..
כאמור, קיימת סתירה מהותית בין גרסאותיהם של הנאשמים 1 ו-4, והתביעה סבורה, כי אין ליתן אמון במי מהם. גרסתו של הנאשם 1 בבית המשפט אינה תואמת את הדברים שמסר בחקירתו במשטרה והיא בגדר "גרסה כבושה", וגם גרסתו של הנאשם 4 אינה מהימנה והופרכה במסמכים אובייקטיביים. שני הנאשמים ניסו לייחס את המרמה לאלחנן טננבוים, אשר נחטף ללבנון, ולאחר חזרתו, ביקש הנאשם 1 מנאשם 4 להציג את העסקה כעסקה שביצע אלחנן טננבוים.
לסיכום, כך נטען בסיכומי התביעה, הנאשמים יצרו כלפי הספק מצג כוזב, שלפיו החברה המזמינה היא חברת מ.ר.ל.ד., שהיא כביכול חברה לגיטימית, ובכך הוכח מצג שווא על אודות זהותו של המזמין. כמו כן הוכח, כי ניסוח מכתב האשראי בידי הנאשם 1 נעשה לפקודת מ.ר.ל.ד, שהיא כאמור חברת קש נטולת פעילות, ובכך הוצג מצג שווא על היות הגורם המזמין חברה מסחרית לגיטימית. מכתב האשראי נוסח באופן שיש בו כדי להכשיל את הספק, ובמטרה שהבנק לא יכבד את ההתחייבויות הנוגעות ממכתב זה, ובכך הוצג מצג שווא על אודות כוונה לשלם עבור הטובין ואף הוכחה כוונת המרמה. עוד הוכח, לדעת התביעה, כי מכתב האשראי נוסח באופן שיאפשר את שחרור הטובין, גם אם מכתב האשראי לא יכובד ובכך הוכחה כוונת מרמה. כמו כן הוכח, כי הנאשמים קיבלו את שטר המטען הערוך לפקודת מ.ר.ל.ד ואבי קלמרו מתוך הטעיית הספק באשר לפרטים הרלוונטיים. כל העבירות הנ"ל בוצעו, לדעת התביעה, בנסיבות מחמירות, כיוון שמדובר בתחכום רב ובעבירות שהן חלק מרצף עברייני מתמשך וסדרתי. התביעה גורסת, כי הוכיחה את טענתה, כי הנאשמים 1 ו-4 קיבלו במרמה את הטובין, מתוך כוונה שלא לשלם את התמורה וביודעם כי מכתב האשראי לא יכובד. הוכח, כי הנאשם 1 הורה לבנק שלא להסיר את ההסתייגויות ולהחזיר את הדוקומנטים, אף-עלֿֿפי שהוא הגיש את רשימון שחרור הטובין, ואף כאן בוצעה מרמה בנסיבות מחמירות. התביעה טוענת, כי הוכח שהנאשמים השתמשו במסמכים מזויפים לשם שחרור הטובין ואף עברו עבירות שונות על פקודת המכס וחוק מע"מ. לאור האמור, מבקשת המאשימה להרשיע את שני הנאשמים בכל העבירות המיוחסות להם.