טיעוני הנאשם 1 בנוגע לאישום השני
- הנאשם 1 מכחיש את כל הנטען בכתב האישום וטוען, כי לא קָשר קֶשר עם הנאשם 4 להונות את ספק הטובין מארה"ב LA Computer Center The Comp Ltd.. לטענת הנאשם, הוא שימש מתווך בין לקוח שפנה אליו, אבי קלמרו, לבין גורם מימון חוץ-בנקאי, אהרן קלדרון, כדי להגיע להסדר של מימון חוץ-בנקאי באמצעות פתיחת מכתב אשראי, לצורך יבוא הסחורה מחו"ל. בהיותו יועץ פיננסי מומחה בעסקאות אשראי, העלה הנאשם 1 פתרונות יצירתיים לקשיים ולבעיות המורכבות והייחודיות שהתעוררו בעסקה זו. הנאשם מכחיש, בתוקף, כי הוא היה מזמין הסחורה, או שהיה מעורב בהזמנת הסחורה, או שהיה בעל עניין בהזמנת הסחורה. מעדותו של נציג הספק עולה, בבירור, כי הגורם היחידי שעמו עמד בקשר היה אבי קלמרו, הוא זה שיזם את העסקה, הוא שלח את מסמך הצעת הרכישה וניהל עמו מו"מ בכתב. הנציג לא הכיר את הנאשם 1 ומעולם לא שמע את שמו. מסיבה זו הוגשה תביעה אזרחית נגד אבי קלמרו וחברת OPCI ולא נגד הנאשם 1. הסיבה ששמה של חברת מ.ר.ל.ד. מופיע על טופס ההזמנה נעוצה, לטענת הנאשם 1, בהסדרים מימוניים אליהם הגיעו הצדדים טרם שלב פתיחת האשראי הדוקומנטרי, ואין ללמוד מכך, כי מ.ר.ל.ד. הייתה מזמינת הסחורה. בחינת זהותו של המזמין צריכה להיות מהותית ולא פורמלית ואין ספק, כי המזמין היה אבי קלמרו וחברת OPCI.
בסיכומי הנאשם 1 נטען, כי אין ליתן אמון בגרסתו הכבושה של הנאשם 4, לפיה הוא נסוג בשלב מסוים מהעסקה, וכי גורם אחר, מ.ר.ל.ד. או שלוס, הם שביצעו את העסקה ומהם הוא רכש את הסחורה. נציג הספק מר ג'דידי, שלל, מכול וכול, טענה זו של קלמרו ויש לזכור, כי תביעת הספק בישראל התקבלה והנאשם 4 חויב לפצותו. אין מחלוקת, כי הנאשם 4 פנה לנאשם 1 בבקשה לקבל שרותי מימון של יבוא הסחורה באמצעות אשראי דוקומנטרי, ולצורך כך תיווך הנאשם 1 בין הנאשם 4 לבין אהרן קלדרון. פתיחת האשראי הדוקומנטרי נעשתה באמצעות חברת לנטקס שבבעלות אהרן קלדרון, הנאשם 1 היה זכאי לתשלום עמלה, וזאת בלבד. כאמור לעיל, הנאשם 1 לא ניהל כל קשר עם הספק ולא קיים עמו מו"מ בנוגע לעסקה או בנוגע לניסוח האשראי הדוקומנטרי. עוד נטען, כי לאור "המורכבות האדירה של הסיטואציה הפיננסית והמסחרית" סייע הנאשם 1 בניסוח הבקשה לפתיחת מכתב האשראי, אך לא את המכתב עצמו. מכתב האשראי עצמו נוסח בבנק הפותח של קלדרון, בנק לאומי לישראל. טענת התביעה לפיה נוסח מכתב האשראי במטרה להכשיל את הספק וליצור הסתייגויות, באופן שיאפשר את נטילת הטובין ללא תשלום, נסתרת בראיות האובייקטיביות ובעדויות שהוגשו לבית המשפט. כמו כן נטען, כי טענה זו סותרת את ההיגיון המסחרי הצרוף. כל סעיפי מכתב האשראי התקבלו אצל הספק ואצל הבנק שלו, והם קראו את המסמך וניתחו אותו לעומק, כך שאין לדבר על יצירת הסתייגויות או תנאים נסתרים שנועדו להכשיל את הספק.