טיעוני הנאשם 4 בנוגע לאישום השני
- בפתח סיכומיה טענה עו"ד מאירוביץ', ב"כ הנאשם 4, כי תיק הראיות עמוס לעייפה במסמכים, אך אין מחלוקת על כך שרוב, אם לא כל, המסמכים מזויפים, בכך שהוטבעו עליהם חותמות מזויפות והופיעו עליהם פרטים שקריים או לא-מדויקים. הגורם האחד והיחיד אשר עמד מאחורי כל מעשי המרמה שכתב האישום מגולל, ואשר עשה, בכל הנאשמים האחרים ככל העולה על רוחו הוא לא אחר מהנאשם 1. הוא זה שהונה את יתר הנאשמים, השתמש בשמם, בפרטיהם האישיים ובמספרי הטלפון שבבעלותם ואף השתמש בחשבונות הבנק שלהם.
הנאשם 1 ניצל את חברותו ואת קשריו עם הנאשם 4 כדי לזייף מסמכים הנושאים את פרטי החברה OPCI, שהייתה בבעלותו של האחרון, עד כי גם המאשימה האמינה שהנאשם 4 מעורב במעשים הפליליים הכלולים באישום השמיני. רק בשלב הסיכומים הגיעה התביעה למסקנה כי אין לנאשם 4 כל חלק במעשים המיוחסים לו במסגרת האישום השמיני, שכן הנאשם 1 ואחרים זייפו את פרטי החברה שלא בידיעתו. כשם שהנאשם 1 רימה את רשויות המס בתחכום רב, כך הוא פעל גם נגד הנאשם 4, כאשר הציג לפניו מצגי שווא ואף שיקר לו במצח נחושה, כשהוא מתיימר להיות חברו.
הנאשם 1 היה פיקח דיו כדי שלא להותיר את פרטיו האישיים בקרב גורמים העלולים לאתרו, וכדי למנוע את חשיפתו כמי שעשה מעשים פליליים רבים, הוא השתמש, כאמור, בפרטיהם האישיים של יתר הנאשמים, והנאשם 4 בכלל זה.
אשר לנאשם 4 - גם אם ברשות התביעה בדלי הראיות המלמדות על מעורבותו, עדיין מדובר במקטעים שאינם יכולים ללמד על השלם. לעניין זה ציטטה עו"ד מאירוביץ', בהרחבה, את הפסיקה הנוגעת לשימוש בראיות נסיבתיות, העשויות להוביל להרשעה, רק אם בסיומו של התהליך המשפטי ניתן להצביע על תרחיש שלפיו הנאשם עשה את המעשה "כמסקנה הגיונית יחידה העולה מחומר הראיות". עו"ד מאירוביץ' הציגה פסיקה הנוגעת לתחולתו של הספק הסביר, בציינה כי לשם עמידה במידת ההוכחה הנדרשת, "על התביעה להוכיח את יסודות האשמה במידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות".
בענייננו, כך לטענת עו"ד מאירוביץ', התאוריה שהציגה המאשימה אינה נתמכת בראיות מספיקות לשם הרשעה בפלילים. התביעה לא ייחסה לנאשם 4 התנהגות ספציפית, אלא שלטענתה, העבירות בוצעו עם הנאשם 1 בצוותא חדא, מבלי לפרט מה היה חלקו של הנאשם 4. אכן, הנאשם 4 נמנע מליתן מענה מפורט לכתב האישום, אך זאת בשל ניגוד העניינים החמור עם הנאשם 1 שבו היה נתון. הנאשם 4 סבר כי אם יפרוס את קו הגנתו במסגרת מענה לכתב האישום, "ייצור לעצמו חזית נוספת לחזית עימה צריך להתמודד". לגבי יחסיו עם הנאשם 1, נטען כי למד על בשרו מה מחיר חברותו עמו, "הלה הורידו אל יגון שאולה, נישואיו נתפרקו, הוא נתון לחובות מול מספר בנקים לאחר שהנאשם 1 עשה שימוש בחשבונותיו ולא פרע חובותיו אלה וכנגדו עומד פסק דין בגין אי-תשלום עבור מחשבים ניידים שנרכשו מחברת L.A. Computer". עם זאת, נטען כי נמסר בעל פה לבא-כוח המאשימה, כבר בתחילת הדרך, כי הנאשם 4 עומד מאחורי הודעתו במשטרה (ת/388) לגבי מעורבותו של אלחנן טננבוים.