"השוני בין המבצע בצוותא לבין המסייע מתבטא בכך שהמבצעים בצוותא משמשים גוף אחד לביצוע המשימה העבריינית. כולם עבריינים ראשיים. האחריות של כל אחד מהם היא ישירה. כל אחד מהם נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה. תרומתו של כל אחד מהמבצעים בצוותא היא 'פנימית'. כל אחד מהם הוא חלק מהמשימה העבריינית עצמה ... אכן, לעניין הביצוע בצוותא תיתכן חלוקת עבודה בין העבריינים, באופן שהם יפעלו במקומות שונים ובזמנים שונים, ובלי שכל אחד מהם מיצה את העבירה, ובלבד שחלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת. אחדות המקום והזמן אינה חיונית, ובלבד שחלקו של כל אחד מהם הוא חלק פנימי של המשימה העבריינית... עמדה על כך כב' השופטת דורנר בציינה: '...אין אחריות המבצע בצוותא מצומצמת למעשה פלילי מסוים. מהקשרם של דברים עולה כי ההוראה חלה על השתתפות בביצוע התכנית הפלילית, היכולה להיות מורכבת ממעשים פליליים אחדים, שכל אחד מהם מהווה עבירה כשלעצמו' (ערעור פלילי 1632/95, משולם ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (5) 534)... למבצע בצוותא שליטה פונקציונלית, יחד עם האחרים, על העשייה העבריינית והתפתחותה. הוא אדונה (ראה מ' קרמניצר, "המבצע בדיני העונשין - קווים לדמותו" פלילים א (תש"ן) 65). הוא חלק מתבניתה המשותפת (ראה דברי ההסבר לסעיף 29 להצעת חוק העונשין (חלק מקדמי וחלק כללי), תשנ"ב-1992, בעמ' 129-130). הוא משתתף 'בביצוע העבירה תוך עשיית מעשים לביצועה' (סעיף 29(ב) לחוק העונשין... המסייע - בדומה למשדל - הוא שותף עקיף ומשני. הוא מסייע ביצירת התנאים לביצוע העבירה על-ידי העבריין העיקרי (או העבריינים העיקריים המבצעים בצוותא) (סעיף 31 לחוק העונשין). תרומתו של המסייע היא חיצונית. אין הוא חלק פנימי של המשימה העבריינית עצמה. אין הוא היוזם, אין הוא המחליט על הביצוע ואין הוא שולט על הביצוע. אין הוא אדון לביצוע. הוא מבצע מעשי עזר הנפרדים מביצוע העבירה על-ידי העבריין העיקרי, ושיש בהם 'כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו' (סעיף 31 לחוק העונשין) '...מי שחלקו בהתהוות העבירה התבטא בפעולות עזר נושא באחריות פלילית כמסייע... המסייע אינו משתתף אפוא בביצוע העבירה עצמה, אלא חלקו מתבטא בפעולות החיצוניות לעבירה' (כב' השופטת דורנר בערעור פלילי 1632/95 משולם ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (5) 534)".(שם בעמ' 250-251; וראו גם: ערעור פלילי 5206/98 עבוד נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4) 185; ערעור פלילי 1639/98 דהן נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(4) 501 ו-ערעור פלילי 2111/99 חיירו נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 411).
אולי יעניין אותך גם
לפעמים ההבדל בין מאסר עולם לזיכוי הוא רק הייעוץ המשפטי
משפט פלילי
מאמר בנושא רפורמת עבירות ההמתה בישראל והדקויות המשפטיות שבין סעיפי האישום השונים, והצורך בליווי משפטי של עורכי דין מומחים בתחום הפלילי כבר מהרגע הראשון כדי למנוע הפללה עצמית ותוצאות הרות גורל. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.
על זכויות קטין בחקירת משטרה
משפט פלילי
אחד הסיוטים הגדולים של כל הורה הוא לקבל טלפון המודיע לו שהבן או הבת שלו עצורים במשטרה – כולנו עשינו שטויות בתור ילדים אבל כשזה קורה לילדים שלנו, ובוודאי כאשר הם הגיעו לחקירת משטרה, זה כבר סיפור אחר… זה לא רק מרשם פלילי שבהמשך לא יהיה פשוט למחוק אותו אלא שעצם החקירה במשטרה עלולה לגרום לא […]
"אמיגו, אפשר לסמוך עלי": כשהחום הלטיני פוגש את הקור של הונאות הרשת
פעילות ספרד ואמריקה הלטינית – ישראל
משפט פלילי
מאמר הדן בתופעה של תרמיות רשת, והחשיבות של פעולה משותפת משפטית/חקירתית, כדי לנסות ולפעול נגד הרמאים. את המאמר כתבו עו"ד דוד מלמד ממשרד אפיק ושות' והחוקרת הפרטית נתי להב
כשהעבר רודף אותנו: על רישום פלילי ומחיקתו
משפט פלילי
מאמר הדן במשמעות המרשם הפלילי וכיצד ניתן לנקות אותו. את המאמר כתב עו"ד אדוארדו מייסלף ממשרד אפיק ושות'.