למארג הראיות שהציגה התביעה ניתן להוסיף גם את העובדה כי הנאשם 1 הוא זה שקיבל את כל הנתונים הדרושים כדי להפיק תעודות שער מזויפות, וכן רשימונים שיאפשרו את שחרור הסחורה. הנאשם הכחיש כי ידע על מעורבותו של יהושע שלוש בכל הכרוך בשחרור הטובין שהיו בארבע המכולות, ושלוש עצמו טען כי טיפל בשחרור הסחורה לבקשתו של חיים בוכריס. כאמור, בשיחתו עם הנאשם 3 אישר שלוש כי טיפל בשחרור הסחורה למען הנאשם 1 וידע כי הטובין הועברו למחסן בקיבוץ יקום. חיזוק מסוים לעובדה ששלוש פעל לשחרור הסחורה מטעמו של הנאשם 1 נמצא בכך שלא הכיר כלל את בוכריס ואף לא זיהה אותו במסדר זיהוי, דבר הסותר את הטענה כי שחרר את הסחורה לבקשתו.
כל המכולות אוחסנו במחסניה של חברת אוקיינוס ביקום בידי שלמה מתוק, בשם חברת קונטל השקעות בע"מ. הנאשם 1 אישר כי הוא היה זה ששילם בעבור האחסנה, הגם שטען כי עשה כן לבקשתו של מתוק. יצוין, כי קונטל השקעות בע"מ, שלגרסת התביעה היא חברת קש המרוקנת מתוכן מסחרי ממשי, רשומה בכתובת משרדו של הנאשם 1 - רח' הכפר 4, רשפון. שלמה מתוק עצמו אישר כי מי שטיפל בהעברת המכולות למחסני אוקיינוס ונתן הוראות בנוגע אליהן, היה הנאשם 1. מתוק אישר עוד כי עסק במכירת צגי המחשב וכי העביר את התקבולים מהמכירות למשרדו של הנאשם.
מן הראוי לציין, בהקשר זה, כי עלֿֿפי התחשיב שערכה התביעה, גים נמכרו במחירי הפסד, היינו בסכום של 630 ₪, בתוספת מע"מ, סכום השווההצ לֿֿ157$, בעוד המחיר שעליו הוסכם עם הספק היה 191$, מבלי להוסיף לכך הוצאות נוספות. התביעה סבורה כי יש בכך כדי ללמד על היות הטובין בגדר סחורה גנובה, הואיל ולא סביר שמחיר המכירה ללקוחות בישראל יהיה נמוך, במידה ניכרת, ממחיר הרכישה. התביעה מסבירה עובדה זו בכך שעלות הרכישה לא שולמה, ונראה כי יש טעם רב בדברים אלו, המצטרפים ליתר הראיות הנסיבתיות.
תכולת חמש המכולות נמכרה, אגב שימוש בחשבוניות חברת מריג, שאף היא בגדר חברת קש, להשקפת התביעה. לית מאן דפליג, שלמריג לא היה כל קשר לטובין או לנפשות הפועלות שהוזכרו בקשר לעסקה. על העובדה כי תכולת המכולות שווקה באמצעות חשבוניות מריג ניתן ללמוד מעדותו של שלמה מתוק ומכמה חשבוניות שהוגשו לבית המשפט, כדוגמת חשבונית שניפקה מריג לחברת יורוסוניק (ת/268), בגין מכירת מאה צגי מחשב.
ממכלול הראיות שהוצגו לפני בית המשפט עולה כי את התמורה בגין מכירת צגי המחשב שהגיעו בכל המכולות העביר מתוק לנאשם 1, ולא הוצגה כל ראיה, או אף ראשית ראיה, לכך שסכומי התקבולים הועברו לידי גורמים אחרים - למשל, לשם פירעון החוב שעליו העיד הנאשם 1 בכל הנוגע לארבע המכולות האחרונות.