דומה, כי אין כל קושי לקבוע, כי הנאשם 1 ביצע את העבירה המיוחסת לו, לאחר שהוכח, כי לכל הרשימונים צורפו חשבונות ספק מטעם חברת Contel הבריטית, בעוד שהספק האמיתי של הטובין היה לא אחר מחברת ריג'נט מטייוואן. חשבונות הספק, הכוזבים, הוכנו על ידי הנאשם 1 או על ידי מי מטעמו, ולפיכך יש לראותו כעבריין עיקרי בהקשר זה. לפיכך, יש להרשיעו בביצוע חמש עבירות, לפי סעיף 212(א)(3) לפקודת המכס.
עבירה נוספת עניינה בהגשת רשימון כוזב, או לא נכון בפרט מסוים, בניגוד לסעיף 212(א)(4) לפקודת המכס. אף כאן מופיעה עבירה זו ביחד עם סעיף 218 לפקודה.
בהתאם לקביעותיי העובדתיות, היה נאשם 1 מעורב בהגשת רשימונים, הכוללים נתונים כוזבים ושקריים, בנוגע לכל 5 המכולות ששוחררו על ידו. לפיכך, יש להרשיעו בחמש עבירות, לפי סעיף 212(א)4 לפקודת המכס.
העבירה הבאה נוגעת למסירת הצהרה או תעודה לפקיד מכס המכילים פרטים שאינם נכונים ואינם מדויקים, בניגוד לסעיף 212(א)6, ביחד עם סעיף 218 לפקודת המכס. כפי שקבעתי במסגרת זו, כללו חשבוניות הספק, שהוגשו בנוגע למכולות ששוחררו, למעט המכולה הראשונה, סכומים מופחתים בנוגע לעלות הרכישה וזאת על מנת להקטין את סכום המערעור מיסים ביבוא אותו היה לשלם, לצורך שחרור הטובין. הנני רואה את הנאשם 1 אחראי גם להתנהלות זו, אשר נועדה להביא להפחתת סכומי המס המתחייבים, בבחינת הוספת חטא על פשע, היינו שחרור הטובין מבלי לשלם תמורתם לספק ובהמשך הפחתת תשלומי המערעור מיסים המתחייבים בגין סחורה, שלמעשה לא הייתה כל הוצאה בצדה. לפיכך, הנני רואה להרשיע את הנאשם 1 ב- 5 עבירות לפי סעיף 212(א)6 לפקודת המכס.
העבירה האחרונה המיוחסת לנאשם במסגרת אישום זה הינה מסירת ידיעה לא נכונה ולא מדויקת ללא הסבר סביר, בניגוד לסעיף 117(א)3 לחוק מע"מ. עבירה זו עניינה במסירת מידע כוזב או בלתי מדויק, בין במסגרת דו"ח או מסמך אחר, הנמסרים לשלטונות מע"מ. הנני קובע, כי יש להרשיע את הנאשם ב- 4 עבירות, לפי סעיף 117(א)3 לחוק מע"מ, בשל העובדה, כי נמסר מידע כוזב, הן במסגרת חשבונות הספק והן במסגרת הרשימונים שהוגשו, ככל שהדבר נוגע לזהותו של הספק ולסכומים ששולמו לו, במטרה להביא להפחתת החיוב בתשלומי מע"מ.
ההרשעה הינה בארבע עבירות בלבד, מאחר שלגבי המכולה הראשונה לא הייתה הפחתה בסכום הקניה המופיע בחשבון המכר, הגם שזהותו של הספק הייתה כוזבת, כמפורט לעיל.
- האישום השני מיוחס לנאשמים 1 ו- 4, כאשר מדובר במסכת עובדתית דומה לזו שתוארה
באישום הראשון. ההבדל המרכזי הינו, כי בעוד שבאישום הראשון מזמין הטובין היה חיים בוכריס, הרי שבאישום השני המזמין הינו הנאשם 4, אברהם קלמרו. עסקינן בהזמנת מחשבים ניידים מספק אמריקאי בשם LA Computer Center The Comp Ltd. (להלן:"הספק"), בעלות של 113,050$.