עלֿֿפי המסמכים המצויים בתיק, היינו כרטיס חברת שלוס וכרטסת OPCI (ת/394), הועברו ביום 2.5.99 מחשבון חברת OPCI לחשבון חברת נופר דינמי בע"מ, השייכת לנאשם 1, 150,000 ₪, לפי שובר ההעברה הבנקאית, ס/131. אין ספק, ולא נטען אחרת, כי תשלום סכום זה אינו מהווה תשלום עמלה או הוצאות בגין שחרור הטובין או החזר מיסי יבוא, דבר המלמד על כי הנאשם 1 קיבל את חלקו במעשי התרמית.
אשר לנאשם 4 - כבר קבעתי כי ניסיונו להתחמק מאחריות לשחרור הטובין מבלי לשלם כל תמורה לספק, אינו מהימן בעיניי, ובהתבסס על מכלול הראיות נראה כי נאשם זה היה בסוד העניינים וכי קיבל לידיו את הטובין, ביודעו כי הספק יצא כשידיו על ראשו. אינני מקבל את גרסתו של הנאשם 4, לפיה העביר את התמורה בגין הטובין לידי הנאשם 1, ודומה שהיה מודע לעובדה כי חברת M.R.L.D. הוצגה כגוף שהזמין את הסחורה ורכש אותה, בעוד שהוא עצמו עמד בקשר עם הספק, בשם חברת OPCI. יש טעם בדברי התביעה, לפיהם הצגת הדברים באופן זה נועדה למנוע יריבות משפטית בין הספק לבין חברת OPCI ואבי קלמרו, כאשר תועלה, בבוא העת, הדרישה לתשלום בעבור הטובין. עם זאת, אינני רואה להסיק מסקנה לחובתם של הנאשם 1 והנאשם 4 בעניין זה.
הטובין הועברו לחברת OPCI באמצעות חשבונית מס' 004 של חברת שלוס מיום 30.4.99. אין מחלוקת על כך שמדובר בחשבונית שהסכום המופיע בה כוזב, כאשר לדבריו של אלחנן טננבוים, הדבר נועד להגיע לסכום מערעור מיסים 0. הדבר עולה מהרישומים בקלסר חברת שלוס, ת/207, שבו מופיע החישוב הנכון , לרבות הסכום 544,240.32 ₪, כאשר הסכום המתוקן - 446,277.78 ₪ - מופיע בכתב ידו של טננבוים. אין יכול להיות ספק כי היה ידוע לנאשם 1 שמדובר בחשבונית פיקטיבית, שכן הוא היה מצוי בפרטי ההזמנה והיה מודע למחיר הטובין, עליו סוכם עם הספק. גם הסכום המופחת המופיע בחשבונית שלוס לא שולם עלֿֿידי חברת OPCI, והנני דוחה את גרסתו של הנאשם 4, בעניין זה. לא הוצגו לפניי ראיות המלמדות על תשלום התמורה לחברת שלוס, והמסמכים אשר הוצגו לבית המשפט (שיקים מקוריים ודפי תנועה בחשבון של OPCI) מצביעים על כך שלא הועברה תמורה בדרך זו, לחברת שלוס.
מאחר שאין מחלוקת על כך שהמחשבים נמכרו לחברת בזק והתמורה שולמה במלואה לאבי קלמרו ולחברת OPCI, ניתן לקבוע כי השלל חולק בין הנאשמים 1 ו-4, הגם שלא מצאתי ראיה לטענת התביעה כי החלוקה הייתה ביחס של רבע עד שליש לנאשם 1 והיתרה לנאשם 4, אשר היה צריך לשלם מיסים בגין רווחיו ממכירת המחשבים לבזק. בין אם מדובר בחלוקה כזאת ובין אם אחרת, אין כל ספק כי שני הנאשמים היו מעורבים, כעבריינים ראשיים, בשחרור הטובין נשוא האישום השני מבלי לשלם את תמורתם, ואף ניתן לקבוע כי לא הייתה כוונה מלכתחילה להעביר את התמורה לידי הספק.