את שטר המטען, הנושא את חותמת הבנק המזויפת, את חשבון המכר הכוזב ואת רשימת האריזה של הטובין מסר הנאשם 2, יהושע שלוש, לעמיל המכר נח ניב, וביקשו לערוך, עבור ובשם חברת JCC, רשימון יבוא לפיו ערך הטובין הוא 29,740 $, בעוד שערך הטובין הינו, כאמור, 120,580$, סכום שלא שולם כלל לספק.
באופן זה, קיבלו הנאשמים לידיהם את הטובין באמצעות חברת הובלה, ועשו שימוש במסמכים לשם הונאת המכס והפחתת חיובי מס היבוא. בכתב האישום נטען כי ההשתמטות מתשלום מיסי היבוא עומדת על סכום של 63,524 ₪. עוד צוין בכתב האישום כי הנאשם 4 קיבל לידיו את הטובין, ביודעו כי הושגו בפשע.
טיעוני התביעה בנוגע לאישומים הרביעי והחמישי
- התביעה טוענת כי הנאשם 3, ארלדו פריזי, הוא שהזמין את הטובין נשוא אישומים אלה, כמו גם את הטובין נשוא האישומים 6 ו- 7.
פריזי טען, בנוגע לאישומים אלה, כי לא עמד בקשר עם מזמינים ערביים, אלא רק עם הנאשם 1, אורי רש.
ההזמנות, נשוא אישומים אלה, בוצעו על-ידי הנאשם 3 באמצעות פקסים שנשלחו אל הספקים, כאשר הלקוח היה הנאשם 4, אבי קלמרו.
עדותו של הנאשם 3 משתלבת היטב עם העובדה, לפיה נאמר לו על-ידי הנאשם 1, בהתייחס לטובין שבאישום השביעי, כי מי שאמור למסור לו את הנתונים של הזמנת המחשבים הינו אבי קלמרו.
התביעה גורסת כי משהוכח חלקו של הנאשם 4 בהזמנה נשוא אישום 7 "מתחייבת המסקנה כי היה מעורב בדרך דומה גם בהזמנות נשוא אישומים 4 - 6".
חלק משיטת המרמה הייתה לשכנע את הספק לשוחח עם בנקאי מתחזה, על מנת שיאמין כי בצד של היבואן קיים בנקאי, הממתין לקבל את הדוקומנטים לגוביינה. ככל שמדובר באישומים 4 ו- 5, נשלח אל הספק מכתב מזויף של בנק המזרחי (ת/292), וכן הומצאו, כביכול, מספרי הטלפון והפקס של הבנק, כאשר לאמיתו של דבר היה אמור אפרים מאיר, מכרו של הנאשם 1, לענות לשיחות הטלפון מחו"ל.
מנהל המכירות של הספק, מר עלי סדיק, העיד כי את המוצג ת/292 קיבל בפקס מארלדו פריזי. אין חולק כי מדובר במסמך מזויף שלא הופק על-ידי בנק המזרחי, ועל כך העיד איש הבנק, חיים לרנר.
אפרים מאיר עצמו, מי שרשום כבעליהם של שני מספרי טלפון ופקס, מתגורר בישוב בית-אל, והוא העיד כי זכה לקבל שתי שיחות טלפון בשפה אנגלית עילגת ובמבטא צרפתי. לדבריו, הנאשם 1 הוא שפנה אליו בבקשה לענות לשיחות הטלפון מחו"ל בקשר לעסקאות היבוא.
ביומנו של הנאשם 1 (ת/263) מצוין שמו של אפרים מאיר וחברת "אהבת איתן בית-אל בע"מ", ואותו מספר פקס, אשר הופיע על-גבי המסמך המזויף.