כל פעולותיו של הנאשם 3 עבור אורי רש נעשו בשמו האמיתי, תוך שימוש בקשריו רבי השנים בענף היבוא, כאשר כל ההזמנות יצאו על גבי נייר פירמה של הנאשם 3, תוך ציון פרטיו הנכונים והאמיתיים. לו היה הנאשם 3 בגדר שותף למעשיו של אורי רש, הדעת נותנת כי היה עושה זאת תחת חברת קש ולא מציין את פרטיו האמיתיים. הנאשם 1 ניצל את תמימותו של הנאשם 3 ואת המוניטין שצבר בענף היבוא, על מנת להציב אותו בחזית מעשיו הפסולים ולהופכו למעין חיץ בינו לבין הספקים, מהם ביקש מפריזי להזמין את הסחורות.
עוד עולה מחומר הראיות כי הנאשם 1 עשה שימוש בחב' פלאנאס השייכת לנאשם 3, תוך זיוף מסמכים ושימוש בחברה זו, לצורך ביצוע עבירות שונות. לו היה הנאשם 3 שותף למעשיו של הנאשם 1, מדוע היה צריך נאשם זה ללכת מאחורי גבו של פריזי ולזייף את מסמכי החברה, השייכת לנאשם 3.
ההגנה מפנה לתמלילי שיחותיו של הנאשם 3 עם אורי רש ועם יהושע שלוש, מהם עולה כי אין מדובר בשיחה בין שותפים, אלא שהנאשם 3 הוא "חיצוני וזר לכל המעשים, ולמעשה מקבל 'הסברים' בדיעבד הן מאורי רש והן משלוש".
בניגוד לנאשמים אחרים, הנאשם 3 לא שתק בחקירתו אלא שיתף פעולה באופן מלא, וכאמור פעל לבדו ובכוחות עצמו, על מנת להשיג ראיות שלא היה כלל בידי המאשימה.
מאחר שעסקינן בראיות נסיבתיות, הנאשם 3 סבור כי המסקנה, אליה חותרת המאשימה, אינה המסקנה היחידה האפשרית, וניתן להצביע על אפשרויות נוספות המובילות לזיכויו.
ההגנה מפנה לעדותו של אפרים מאיר, אשר לא הזכיר, ולו פעם אחת, את הנאשם 3 במסגרת עסקאותיו של הנאשם 1. נאשם זה לחץ על אפרים מאיר להשיג לו נייר מכתבים ריק של הבנק הערבי ברמלה, מבלי שלנאשם 3 הייתה כל ידיעה בעניין זה.
לסיכום, נטען כי אין בידי המאשימה כל ראיה פוזיטיבית התומכת בטענה כי הנאשם 3 ידע שהוא מזמין סחורה עבור לקוח שאינו קיים, או כי לא תשולם כל תמורה בגין הסחורה, וזו תשוחרר מהמכס באמצעים בלתי כשרים. המסקנה שהתביעה מסיקה איננה המסקנה היחידה, וניתן להגיע למסקנות נוספות, התואמות את גרסתו של הנאשם 3.
על כן מבקשת ההגנה לזכות את הנאשם 3 מהאשמות המיוחסות לו באישומים 4-7. מכל מקום, נטען כי התביעה לא הוכיחה את העבירות מעבר לכל ספק סביר, ויש לזכות את הנאשם 3, ולו מחמת הספק.
טיעוני הנאשם 4 לגבי אישומים 4, 5 ו -7
- טיעוני נאשם זה מתייחסים, כמקשה אחת, לאישומים 4-7, שכן לפי טענת התביעה, מדובר בשימוש חוזר שעשו הנאשמים באותה שיטת מרמה. התביעה טוענת כי הנאשם 4 היה בגדר מבצע בצוותא של המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, אך לגישת ההגנה : "אך לא הובאו כל ראיות המלמדות על חלקו של נאשם זה, ואין מדובר במסקנה היחידה המתבקשת מהראיות הנסיבתיות". לשיטתה של עו"ד מאירוביץ', ב"כ הנאשם 4, הנאשם 1 הוא שתכנן את מעשי המרמה בכל העסקאות, כשהוא פועל מלכתחילה במרמה ומשתמש בשמות של אחרים ובפרטיהם האישיים. לעומת הנאשם 1, הייתה התנהלותו של הנאשם 4 גלויה, והוא השתמש בפרטיו המלאים, בכתובתו ובמספרי הטלפון והפקס' שהיו בשימושו. האם כך מתנהג אדם המבקש לרמות את ספק הטובין? תוהה ושואלת עו"ד מאירוביץ'. להשקפתה, היה הנאשם 4 כלי משחק בידיו של הנאשם 1, וזה נהג בו כפי שנהג גם באחרים.
כדי להוכיח את חפותו, עשה הנאשם 4 מאמצים רבים, כדי לזמן שני עדי התביעה שהמאשימה לא הצליחה להביאם, והם קובי זוארץ ואבי בן ניסן. בכך התגייס הנאשם לטובת המאשימה, כשסייע לה בחשיפתם. עדים אלו, לשיטת המאשימה, הוכיחו מעל לכל ספק כי הנאשם 1 נהג בדרך פתלתלה וכי השקר הוא מבחינתו דרך חיים. העדים תמכו בגרסתו של הנאשם 4, והוכיחו כי נאשם זה שימש בידיו כחומר ביד היוצר.