מכאן, שהנתבעים לא הציגו תשתית ראייתית לטענה שהתובע הפר את התחייבויותיו מכוח ההסכם. כאמור, טענה זו זכתה בסיכומים לאזכור במשפט בודד ללא פירוט, כמעט כטענה שנזנחה. בנסיבות אלה, איני נדרשת לדיון בדו"ח האקסל שצירף התובע לתצהירו שלטענתו מלמד על עמידתו של התובע ביעדים שהוצבו לו.
- טענה נוספת שהועלתה על ידי הנתבעים הייתה שהתובע אינו זכאי למניות שכן הוא "לא ראה עצמו כבעל מניות בחברה". זאת מהטעם שהוא נמנע מלחתום על ערבויות אישיות ומסמכים סטנדרטיים. נטען שהתובע לא נשא בחובות בהם נשאו הנתבעים 4-2 שחתמו על ערבויות לחיוביה של החברה וגם הזרימו כספים לטובת פעילותה. אך הנתבעים לא הציגו בסיס ראייתי לכך שהעמדת ערבויות או הזרמת כספים הייתה תנאי להקצאת המניות לתובע, וכזאת לא עולה גם מלשון ההסכם. יתרה מזו, הנתבעים לא הציגו ראיה לכך שבשלב כלשהו נדרש התובע להעמדת ערבויות כאמור. בנסיבות אלה, איני נדרשת לדון בהיקף השקעותיהם של הנתבעים ובשאלת הפער בין שנטען על ידם לבין העולה מהדוח הכספי. עם זאת, למעלה מן הנדרש, אציין כי בעדותו התקשה רז ליישב בין טענתו בתצהיר בדבר השקעות שהשקיעו האחים אבידן בהיקף של מאות אלפי ש"ח לבין הדו"ח הכספי של החברה לשנת 2021 שצורף לתצהירו (סעיף 17 לתצהיר רז, נספח ה' לתצהירו ועמוד 46 ש' 16 עד עמוד 49 ש' 30, עמוד 62 ש' 29-24).
לא מצאתי גם בסיס לטענת הנתבעים לפיה ניתן ללמוד על העדר לקיחת אחריות מצד התובע מכך שלא הוכיח שהוא ניהל את העובדים הזרים. הנתבעים לא הצביעו על טעם שבגינו יש בדברים אלה כדי לשנות מזכאותו של התובע למניותיו מכוח הוראות הסכם הקצאת המניות.
- המסקנה העולה מלשונו של הסכם הקצאת המניות והתנהלות הצדדים בתקופת ההתקשרות היא שהתובע היה זכאי ל-9.99% ממניות החברה מכוח הסכם ההקצאה.
בצד זאת, התובע לא ביסס את טענתו לפיה הוא מימש את האופציה שהוקנתה לו בהסכם כך שהיקף החזקתו במניות עלה ל-15%. התובע טען שהזכאות ל-5% הנוספים הייתה "בילד אין", אך עיון בהוראות ההסכם מעלה שמימושה הותנה בהודעה בכתב (סעיף 6.1(ב) להסכם ההקצאה). התובע לא הציג הודעה בכתב וטען ש"בדיוק היה חלוקת דיבידנדים שקיבלתי לפי 15%" (עמוד 36 לפרוטוקול ש' 4). אני סבורה, כי נוכח הוראותיו המפורשות של ההסכם, לא ניתן לומר שהתובע זכאי להגדלת אחזקותיו בהתאם להסכם הקצאת המניות, ועל כן רק זכאותו ל-9.99% ממניות החברה הוכחה.