טענת התובע לפיה "הולך שולל" על ידי הנתבעים
- במוקד טענות התובע בסיכומיו מצויה עמדתו לפיה הנתבעים ניהלו עמו משא ומתן לכריתת ההסכם תוך שלא היה בכוונתם לקיימו כלל. נטען כי הנתבעים הוליכו אותו שולל בהבטחות סרק בדבר זכאות למניות והפיכתו "לאושיה קולינרית", "השתמשו" בו כדי להביא להצלחת המסעדה, ומשעשה כן "נפטרו ממנו בחוסר תום לב משווע". בסיכומיו טען, כי בהתנהלותם הפרו הנתבעים את החובה לנהל משא ומתן בתום לב ובדרך המקובלת, ועל כן הוא זכאי לפיצויים שישיבו אותו למצב בו היה טרם התקשרותו בהסכם עמם. יוער, כי טענה זו לא נטענה באופן מובהק זה בכתב התביעה, אם כי גם במסגרתו נזכרה טענה בדבר "הולכת שולל" (ר' סעיף 64 לכתב התביעה). מכל מקום, בהעדר התנגדות מצד הנתבעים לאופן בו הוצגה הטענה בשלב הסיכומים, אדון בה לגופה.
- "פלוני הכורת חוזה עם אלמוני מתוך כוונה שלא לבצעו, מפר חובה כלפי אלמוני" (דניאל פרידמן, נילי כהן, חוזים, כרך א (2018), עמוד 664 (להלן: פרידמן וכהן)). בפסיקה נקבע, כי "...גם היצג בדבר כוונה לעשות בעתיד דבר מה, כאשר אין בכוונת המציג לעשותו - כמוהו כהיצג כוזב" (ע"א 1137/23 דרעי נ' קרן קיימת לישראל, פסקה 133 ור' גם פסקה 141 (5.5.2025); ור' גם ע"א 760/77 בן עמי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פד"א לג(3) 567, 575 (1979)); ע"א 614/84 ספיר נ' אשד, מא(2) 225, 240-239 (1987)).
- אך התובע לא הוכיח שהנתבעים ניהלו עמו משא ומתן מתוך שהתכוונו מלכתחילה שלא לקיים את ההסכם. כפי שפורט לעיל, התנהלות הנתבעים כלפי התובע במהלך תקופת ההתקשרות מלמדת שבפועל הם נהגו בו כבעל מניות. כך, בכל הנוגע לחלוקת כספים מהחברה, כך גם באשר למסירת מידע וגילוי נתוניה הכלכליים של החברה. כבר מטעם זה הטענה כאילו מראש היה בכוונתם שלא לקיים את ההסכם, היא מוקשה, בלשון המעטה.
בהקשר זה יוער, כי טענת התובע בסיכומיו לפיה הנתבעים ייסדו את החברה ורשמו את עצמם בלבד כבעלי מניות לאחר כריתת הסכם הקצאת המניות (סעיף 7 לסיכומי התובע), אינה תואמת את הראיות שבפניי. תאריך רישומה של החברה הוא ביום 19.11.2020 (נספח 1 לתצהיר התובע), ואילו הסכם הקצאת המניות, מתייחס לתקופת התקשרות שתחילתה ב-15.12.2020. על פי הנוסח שהוגש על ידי התובע (שכאמור אינו חתום) ההסכם אמור היה להיחתם בינואר 2021 (ר' סעיף 3.2.1.1 וכותרת ההסכם).
- גם תיאור העובדות על ידי התובע ביחס לאופן בו הסתיימה ההתקשרות אינו מתיישב עם טענתו לפיה הנתבעים "נפטרו" ממנו לאחר שהעלה את המסעדה על פסי הצלחה במסגרת תכנית "הונאה". התובע טען בתצהירו שסמוך לחודשים יולי-אוגוסט 2021 החלו חיכוכים בינו לבין האחים אבידן ביחס למסעדת פישבון. ברקע הדברים היה רצונם הנטען של האחים להפחית את מספר העובדים ואיכות חומרי הגלם. לפי האמור בתצהירו, חיכוכים אלה הביאו לפרישתו מפישבון, ובעקבות זאת החלו האחים אבידן "לחפש" עימותים עמו ולהתנכל לו. משנפגש עם עידן, ביום 25.11.2021, התריע בפניו על כך שהחברה מנוהלת באופן כושל וחסרים עובדים וציוד. באותו מעמד הציע התובע שבנוסף להיותו שף הוא גם ינהל את המסעדה בתמורה "לשכר סביר". להצעה זו סירב עידן. לטענת התובע יומיים לאחר הפגישה, קראו לו האחים אבידן, הודיעו לו "אל תבוא יותר", והציעו לו סך של 50,000 ש"ח "לסילוק טענות הדדיות" (סעיפים 30-23 לתצהיר התובע).
כלומר לשיטת התובע, להיפרדות הצדדים קדמו חיכוכים וחוסר הסכמה על רקע טענותיו ביחס לניהול המסעדה על ידי האחים אבידן ורצונו לשנות את מעמדו. תיאור זה אינו מתיישב עם מהלך היפרדות שתוכנן מלכתחילה כך שהתובע "ייזרק" לאחר שהמסעדה תעלה על מסלול הצלחה.