בסיכומו של דוח הפיקוח הסופי נקבע כי התנהלותה של בזק ממועד תחילת הרפורמה עולה כדי הפרה של מספר הוראות בתיק השירות. בכלל זה נקבע כי בזק הפרה את ההוראה בתיק השירות שעניינה איסור העברת מידע למחלקת השיווק והמכירות (מה שהתבטא בשיחות שימור מול לקוחות בטרם השלמת המעבר); הפרה את הוראות תיק השירות בכך שלא אפשרה מימוש של תהליכים בעל-פה בתקופת הביניים עד להקמת ממשק ממוכן; הפרה את ההוראות לעניין משך הזמן שנקבע למעבר מנויי תשתית מהחברה לספק שירות ומעבר מנויים בין ספקים על-גבי תשתית החברה; והפרה את ההוראות החלות עליה בכך שהפעילה מוקד של ספקי שירות בהיקף מצומצם ביחס ליתר המוקדים, ובכך הפלתה בין סוגי המנויים השונים (ר' עמ' 21 לנספח 32 לבקשה).
- ביום 11.5.2015 שלח משרד התקשורת לבזק הודעה על כוונתו להטיל עליה עיצום כספי בנושא יישום רפורמת הפס הרחב בסך של כ- 11,343,800 שקלים (ר' נספח 31 לבקשה, להלן: "הודעת משרד התקשורת מיום 11.5.2015"). ביום 21.6.2015 העבירה בזק את התייחסותה לדוח הפיקוח הסופי ולהודעת משרד התקשורת מיום 11.5.2015 (העתק התייחסות החברה צורף כנספח 3 לתשובה).
בימים 16.9.2015 ו-4.11.2015 התקיימו דיונים בוועדה המייעצת לעיצומים כספיים בנושא הטלת העיצום הכספי על בזק (הפרוטוקולים של הדיונים הללו צורפו כנספחים 33 ו-34 לבקשה). ביום 16.12.2015 החליט משרד התקשורת להטיל על בזק עיצום כספי בסך של כ-8.5 מיליון שקלים ומנכ"ל משרד התקשורת שלח אל מנכ"לית בזק את הדרישה לתשלום העיצום הכספי (ר' נספח 35 לבקשה, להלן: "דרישת תשלום העיצום הכספי"). עיצום כספי זה הוא העומד בבסיס הבקשה דנן.
- ביום 31.1.2016 הגישה בזק עתירה לבית-המשפט לעניינים מנהליים בה היא עתרה נגד החלטת משרד התקשורת להטיל עליה עיצום כספי (עת"מ 60740-01-16, [פורסם בנבו] נספח 36 לבקשה, להלן: "העתירה המנהלית"). העתירה המנהלית נדחתה על ידי בית-המשפט לעניינים מנהליים (ר' נספח 39 לבקשה).
בזק הגישה הודעת ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-הדין הנ"ל (עע"מ 2184/18, [פורסם בנבו] ר' נספח 4 לתשובה). בסופו של דבר חזרה בה בזק מהערעור והוא נדחה (פסק-הדין של בית-המשפט העליון שהורה על דחיית הערעור צורף כנספח 1 לבקשה מיום 20.6.2019; פרוטוקול הדיון בבית-המשפט העליון בעתירה המנהלית צורף כנספח 2 לבקשה מיום זה).
תמצית טענות הצדדים
טענות המבקש
- לטענת המבקש, בזק, בהובלת נושאי המשרה בה, התוותה מדיניות סדורה שמטרתה היתה לסכל את הרפורמה. ההפרה המתמשכת והמכוונת של בזק את הוראות הרגולטור הובילה לכך שמשרד התקשורת הטיל עליה עיצום כספי, שגרם לה לחסרון כיס של 8.5 מיליון שקלים.
המבקש טען כי הוא עמד בנטל שהוטל עליו לשלב מקדמי זה של ההליך, והניח תשתית ראייתית ראשונית המצדיקה את קבלת הבקשה. לגישתו עומדת לבזק עילת תביעה לכאורה נגד נושאי המשרה בה שהפרו את חובות הזהירות והאמונים המוטלות עליהם. כן נטען כי נושאי המשרה חרגו מסמכותם, וכי מעשיהם ומחדליהם מהווים גם רשלנות והפרת חובה חקוקה באופן המקים לחברה עילת תביעה נגדם. עוד ציין המבקש כי בזק טענה בחוסר תום-לב כי לנושאי המשרה ניתנו כתבי פטור ושיפוי, למרות שזה אינו המצב.
- טענות ביחס להתנהלות החברה בטרם כניסת הרפורמה לתוקף - המבקש טען כי בזק ניצלה את חמש השנים בין תחילת הרפורמה בשנת 2010 עד לכניסתה לתוקף בתחילת שנת 2015 כדי לנסות ולסכל את הרפורמה ואת קידומה. בשנים אלה התנהלה החברה תחת הרושם שמשרד התקשורת "עובד עבורה". המבקש הפנה למכתבים אותם שלחה בזק לרגולטור שלשיטתו מדגימים את האמור (ר' נספחים 7-8, 10 לבקשה).
המבקש הדגיש כי עתירותיה של בזק לבתי-המשפט השונים בהם היא טענה להיעדר תקינות בהתנהלות משרד התקשורת בקשר עם הרפורמה – נדחו. בזק, בהובלת נושאי המשרה בה, בחרה לעשות דין לעצמה, תוך שהיא מתיימרת להחליט איזו הנחיה מצד הרגולטור היא תאשר ותאמץ ואיזו לא. הרגולטור שב ו"רמז" לבזק כי התנהלותה מפרה את ההוראות החלות עליה, אך זו בחרה להמשיך בהתנהלותה תוך זלזול מופגן בהוראות שניתנו לה.
- טענות ביחס להתנהלות החברה לאחר כניסת הרפורמה לתוקף - המבקש הוסיף כי לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, המשיכו נושאי המשרה בחברה ועובדיה לפעול כדי לסכל אותה. פעולות אלה החלו כבר ביום 17.2.2015, כפי שעולה ממסמך סיכום הדיון מיום 18.2.2015 ששלח מנכ"ל משרד התקשורת ביום 19.2.2015, מסמך שעסק בתלונות בעניין התנהלות בזק (נספח 28 לבקשה).
המבקש הדגיש כי הפרותיה של בזק את הוראות הרגולטור היו הפרות שיטתיות. הוא טען כי הונחה תשתית ראיית לטענה לפיה הנהלת בזק הגדירה מדיניות ברורה שנועדה לסיכול הרפורמה. לגישת המבקש, אין מדובר בהתנהלות כושלת של דרג זוטר כזה או אחר, אלא במדיניות סדורה שהוכתבה על-ידי נושאי המשרה הבכירים בבזק. אין לקבל את הניסיון של בזק בתשובתה לנתק בין התנהלות נושאי המשרה שלה ביישום הרפורמה לבין העיצום הכספי שהוטל עליה כתוצאה מהתנהלות זו – עיצום שהוא התוצאה הסופית של התנהגותם הפסולה של נושאי המשרה.
- המבקש ציין כי תפקידם של נושאי המשרה בחברה הוא לעשות כל שניתן כדי למנוע פגיעה בחברה, כאשר פעילותם צריכה להתבצע במסגרת מגבלות החוק. בפועל, בזק הייתה סבורה כי יישום הנחיות הרגולטור הוא עניין הנתון לבחירתה. אם לא תוטל אחריות על נושאי המשרה בבזק לנזקים שהם גרמו לחברה, יהיה בכך כדי לעודד מנהלים בעתיד להפר את הוראות החוק. המבקש הוסיף כי לנושאי המשרה בבזק לא יכולה לעמוד ההגנה של כלל שיקול הדעת העסקי שכן הם הפרו במכוון הוראת חוק.
המבקש המשיך וטען כי הוא לא זנח אף אחת מטענותיו בבקשת הגילוי וכי נקודת המבט של הרגולטור היא לא זאת שהנחתה אותו בהגשת בקשת הגילוי. הוא טען עוד כי כלל המסמכים והפרטים שגילויים התבקש בבקשה הם רלוונטיים, וקבלתם תאפשר לו לבחון האם להגיש תביעה נגזרת בשמה של בזק נגד נושאי המשרה בה. לגישתו אין בסיס לטענות שהעלתה בזק ביחס לתום-ליבו, כאשר אין לו כל אינטרס פרט להצלחת בקשת הגילוי והבקשה לאישור התביעה כנגזרת (ככל שתוגש), וזאת - לטובת החברה ובעלי מניותיה.