טענות בזק
- לטענתה של בזק, בקשת האישור מבוססת כולה על כך שמשרד התקשורת הטיל עליה עיצום כספי. אלא שהטלת עיצום כספי על החברה אינה מחייבת כשלעצמה את המסקנה לפיה נושאי המשרה בחברה ועובדיה, שעליהם לא הוטל עיצום כספי כלשהו, עוולו כלפיה. המבקש מנסה להפוך את מושכלות היסוד של תורת האורגנים. סנקציות שלטוניות דוגמת הטלת עיצומים כספיים הן דבר שבשגרה, ולא יעלה על הדעת כי ניתן יהיה "לגלגל" באופן אוטומטי את האחריות לכתפי האורגנים הפועלים מטעמה של החברה.
בזק גרסה כי ניתן להסיק מהעיצום הכספי שהוטל עליה לכל היותר כי עמדת משרד התקשורת הייתה שהחברה עצמה לא עמדה בהוראותיו, אך לא כי בזק פעלה באופן מכוון להכשיל את הרפורמה. קיומו של העיצום אין פירושו גם כי נפל פגם בהתנהלות מי מנושאי המשרה בחברה. בזק הוסיפה וציינה כי לשיטתה (שנדחתה בסופו של דבר), לא היה מקום להטיל עליה את העיצום כלל.
- זאת ועוד. החובה לעמוד בהוראות חוק התקשורת ותיק השירות חלה על בזק. הוראות חוק התקשורת מאפשרות הפעלה של אמצעי אכיפה שלטוניים בקשר עם ההפרות הנטענות שעמדו בבסיס העיצום הכספי רק נגד בזק עצמה. בחוק התקשורת ישנן הוראות בעניינים אחרים (שאינם הפרת הרישיון) המאפשרות, בנסיבות מתאימות, להטיל אחריות אישית על מנהלי התאגיד. העובדה שהמחוקק איפשר הטלת אחריות אישית על נושאי משרה רק ביחס להוראות חוק ספציפיות (בעוד שבנוגע להפרת רישיון ניתן להטיל אחריות רק על החברה), משמעה כי לא ניתן להטיל אחריות על נושאי המשרה ביחס לעיצום הכספי.
בזק הוסיפה כי אין בבקשה כל ראיה לפגמים קונקרטיים שנפלו בהתנהלות נושאי המשרה של החברה או עובדיה. המבקש לא ציין את שמות נושאי המשרה שהוא סבור כי עוולו כלפי החברה, לא ציין את תפקידם ביישום הרפורמה, והסתפק בהעלאת טענות עלומות כלפיהם. המבקש אף הודה כי הוא אינו יודע האם וכיצד עוולו נושאי המשרה או העובדים כלפי החברה. המבקש לא הצביע על עילת תביעה קונקרטית העומדת לחברה כנגדם, והסתפק בטענה כללית בדבר סיכול מכוון של הרפורמה. מכאן שבקשתו היא למעשה מסע דיג ואין לקבלה.
- למרות שהוטל על בזק עיצום כספי, אף אחד מנושאי המשרה של בזק או עובדיה לא סיכל או טרפד את הרפורמה. נושאי המשרה והעובדים נערכו באופן מקצועי וסביר ליישום הרפורמה, ולא עומדת לחברה כל עילת תביעה כנגדם. לגישתה של בזק, הליך הפיקוח שבסופו הוטל עליה העיצום הכספי, נערך בסטנדרט לא סביר של "אפס תקלות". זאת בימים הראשונים של יישום רפורמה מורכבת ורבת ממדים. דוח הפיקוח הסופי ייחס לחברה הפרות זניחות ביחס לסך הפעולות שנדרשו לשם יישום הרפורמה. בזק אף ציינה כי יש לה טענות רבות כלפי תקינות ההליך בו התקבלו השינויים ביחס לרפורמה.
- עוד נטען כי המבקש לא עמד בנטל שהוטל עליו, ולא הציג תשתית ראייתית ראשונית ביחס לעילות התביעה שהוא מבקש לייחס לבזק נגד נושאי המשרה והעובדים. בין היתר העלה המבקש השערה לפיה נושאי משרה או עובדים בבזק היו בעלי אינטרס אישי לסכל באופן מכוון את הוראות הרגולטור ולטרפד את יישום הרפורמה לצורך קבלת בונוסים. לגישת בזק השערה זו היא מופרכת, ולכן אין להתפלא כי היא נזנחה בסיכומי המבקש. בפועל פעלו נושאי המשרה בהתמודדותם עם הרפורמה בהתאם לשיקול-דעתם, ללא אינטרס אישי ולטובת החברה.
- לשיטתה של בזק, מטרתו של הליך גילוי מסמכים איננה להשיב לתהיות של בעל-מניות לגבי סברות נטולות יסוד או להוות ועדת חקירה להתנהלות נושאי המשרה בחברה. בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת צריכה להיבחן מנקודת המבט של טובת החברה. המבקש אימץ את נקודת המבט של הרגולטור ובכך טמון כשל מהותי בבקשה.
- בזק הבהירה כי המבקש לא הניח תשתית ראייתית מינימלית לביסוס עילות התביעה נגד נושאי המשרה. הבקשה אינה מתייחסת ליסודות הנדרשים כדי להוכיח את עילת התביעה של הפרת חובת הזהירות. בכל הנוגע להפרת חובת הזהירות, ניתן להקיש מכלל שיקול-הדעת העסקי – ולהניח כי בהיעדר אינטרס אישי, נושאי המשרה פועלים לטובת החברה. המבקש הניח למעשה בשוגג כי אחריותם של נושאי המשרה בחברה היא "אינסופית". נושאי המשרה בחברה לא הפרו את האחריות הפיקוחית החלה עליהם, אלא הם נערכו ופעלו לקידום הרפורמה ויישומה בצורה מקצועית. משרד התקשורת הכיר גם הוא בכך שבשנה הראשונה ליישומה של הרפורמה יתגלו באופן טבעי קשיים.
עוד נטען כי הבקשה אינה מעידה על הפרת חובת אמונים, חריגה מסמכות או הפרת חובה חקוקה של מי מנושאי המשרה. המבקש לא הניח תשתית ראייתית לטענות אלה.
- הרגולטור, ובעקבותיו גם המבקש, התמקדו בארבע הפרות מתוך אינספור פעולות סבוכות שנדרשה בזק ליישם בעקבות הרפורמה. נושאי המשרה בבזק פעלו כפי שמצופה היה מנושאי משרה זהירים ואחראיים. הרפורמה הייתה מהלך דרמטי וחסר-תקדים בהיקפו ובמורכבותו, שנגע לכל מקטעי פעילותה של בזק ודרש שינוי מהותי באופן התנהלותה. בזק ישמה את הרפורמה באופן מוצלח, והעיצום הכספי הוטל עליה בגין עניינים נקודתיים ומתוך שיקולי מדיניות של משרד התקשורת. לשיטת בזק, ברור כי סיכול מכוון שלה את הוראות הרגולטור לא היה מאפשר יישום מוצלח של הרפורמה בכללותה.
בזק הדגישה כי נושאי המשרה בה פעלו כדי להקטין את ההשלכות השליליות של הרפורמה באמצעות נקיטת מהלכים משפטיים לגיטימיים. היא כפרה בטענה לפיה היא זלזלה בסמכות הרגולטור, וטענה כי היא שיתפה איתו פעולה. גם פסק-הדין שדחה את העתירה המנהלית לא קבע כל ממצא עובדתי ביחס לאופן בו בזק נערכה לרפורמה. אמנם לרפורמה היו השלכות משמעותיות על החברה והיא ביקשה לצמצם את היבטיה השליליים, אך אין בכך כדי להקים עילת תביעה נגד נושאי המשרה בה. נהפוך הוא. הדברים מלמדים כי מדובר בנושאי המשרה אחראים שפעלו לטובת החברה.
- בזק התייחסה להפרות שיוחסו לה בדוח הפיקוח הסופי. לטענתה, בבסיס ההפרות עומדות פעולות שבוצעו על-ידיה ושהייתה לה לגביהן עמדה מקצועית לגיטימית. אף אם עמדה זו נדחתה לבסוף על-ידי משרד התקשורת, היא אינה מקימה עילה לנהל נגד נושאי המשרה בחברה הליך משפטי. לא יעלה על הדעת כי האופן בו יישמה בזק את הרפורמה בימיה הראשונים, ישמש בסיס לתביעה שתוגש על-ידי החברה נגד נושאי המשרה בה.
מעבר לכך, נטען כי לא אחת נופלות טעויות בהנחיות הרגולטור או בפרשנותו. לעיתים הרגולטור חורג מסמכותו ולעיתים התנהלותו היא זו שמכשילה את הגורם הנתון לפיקוחו. כמדיניות משפטית יש לתמרץ נושאי משרה לשמור על אינטרס החברה מול הוראות הרגולציה. במקרה דנן היו חילוקי דעות מקצועיים בין בזק לבין משרד התקשורת. עם זאת, ההפרות הנקודתיות נושא העיצום הכספי לא היו פרי של מדיניות מכוונת.
- לגישתה של בזק, העולה מכל האמור הוא כי המבקש מנסה "לערוך דיג" במסמכי החברה, בתקווה שהם יקימו לו בסיס לעילת תביעה. עוד נטען כי המבקש אינו תם-לב. הוא רכש כמות מזערית של מניות בסמוך לפני הגשת הבקשה רק כדי להגישה, כאשר הוא לא היה בעל-מניות בבזק בעת התרחשות האירועים המתוארים בבקשה. המבקש הסתיר זאת מבית-המשפט.
- לשיטת בזק התביעה וניהולה אינן לטובתה. לתביעה לא הונחה תשתית ראייתית מינימלית; העיצום הכספי הוטל על החברה בגין אירועים נקודתיים וספורדיים לגביהם נערך הליך הפיקוח; וניהול תביעה נגד נושאי המשרה בחברה ונגד עובדים שפעלו בתום-לב ליישום הרפורמה אינו לטובת החברה.
מעבר לכך – גילוי המסמכים המבוקשים אינו לטובת החברה. המבקש דורש גילוי של מסמכים בהיקף דמיוני, כאשר גם עובדה זו מחזקת את המסקנה לפיה אין כל בסיס לטענותיו בבקשה. מרבית המסמכים המבוקשים אינם קיימים והחברה תידרש להפיקם לצורך ההליך; מסירת חלק מהמסמכים והפרטים המבוקשים מהווה פגיעה בפרטיות עובדי החברה; ורבים מהמסמכים הם מסמכים פנימיים וחסויים של החברה הכוללים סודות מסחריים ומידע עסקי רגיש.