פסקי דין

תא (ת"א) 47128-06-20 גלומה תעשיות מזון בע"מ נ' גלומה בני דרום אגודה שיתופית חקלאית בע"מ - חלק 9

27 ספטמבר 2025
הדפסה

לא תהיה לו כל טענה מכל מין וסוג שהוא כלפי החברה לגבי העסק ו/או הציוד, הפעילות והמוניטין כאמור בסעיף 2א.  לעיל, ובכלל זה, לגבי כדאיות העסקה נשוא הסכם זה, והוא מוותר על כל טענת אי התאמה, מום, פגם או ליקוי מכל מין וסוג שהוא.

ו.  הוא בעל ידע, יכולת וכישורים הדרושים לשם הערכת המשמעויות המשפטיות, הכלכליות והמסחריות הגלומות בהתקשרות בהסכם זה.  הוא שקל את הסיכון אל מול הסיכויים שבהתקשרות בהסכם זה וידוע לו, בין היתר, כי אין כל בטוחה ו/או ערובה להצלחה כלכלית של השימוש ו/או הפעלת הציוד, הפעילות והמוניטין הנרכשים בהתאם להוראות הסכם זה."

(סעיפים 4.ה-4.ו.  להסכם המכר, נספח 9 לתצהיר רונן).

  1. עינינו הרואות אם כן, כי בני דרום למעשה רכשה את פעילותה של גלומה "as is" תוך שנטלה על עצמה את רכישת הפעילות על מעלותיה ועל מגרעותיה הנסתרות.
  2. לטענת בני דרום, גלומה רונן ומוטי לא גילו לנציגיה לפני חתימת ההסכמים וביצוע התשלום את מצבה האמתי של גלומה ואף פעלו, במהלך הבדיקות שביצעו שי ואורי, כדי למנוע ולהסתיר מהם את המצב האמתי של המפעל שנרכש. לטענתם לוּ הייתה מוצגת בפניהם התמונה האמתית – לא היו מתקשרים בהסכמים מושא דיוננו וממילא לא רלוונטיות הבדיקות שעשו לעניין זה (ס' 8-7 לתצהירו של שי).
  3. בתוך כך לטענת שי, מוטי ורונן הציגו את גלומה כמפעל ותיק בעל חוג לקוחות גדול ומוצרים ייחודיים לפסח, בעלי ביקוש רב בחו"ל וכי קו הייצור לפסח בעל רווחיות מיוחדת. בתוך כך אף נטען כי הוצגה לפניו הערכת שווי שהוכנה לטענת גלומה על ידי משרד רו"ח עבור משקיע, שבדיעבד התבררה כבלתי מחוברת למציאות (ס' 32-30, נספח נת/1 לתצהירו).  בני דרום גם העלתה טענות למצגי שווא בעניין הפְּחָת בייצור מוצריה של גלומה, בעניין מצב הציוד ובעניין אופן ביצוע התשלומים לעובדים או לצדדים שלישיים במזומן.
  4. מנגד, גלומה דחתה הטענות, ורונן טען כי בני דרום העלתה טענות כבושות ומופרכות בעניין מצגים אלו בחלוף חודשים ארוכים מאז רכשה את העסק וזכרן לא בא בזמן אמת אלא הן נולדו אך לצרכי ההליך (ס' 1.7 לתצהירו של רונן). לטענתו, הגם שמדובר ברכישת עסק "as is", כל מידע ונתון אודות העסק היה גלוי בשקיפות מלאה והוצג לבני דרום, לרבות הערכת שווי למכירת קו פעילות פסח, מאזן בוחן עדכני, דו"חות כספיים מבוקרים על ידי רו"ח לשנים 2013-2010 ועץ מוצר (ס' 12, 179 נספחים 8-6 לתצהירו).
  5. אין מחלוקת על כך שלצורך רכישת העסק שי ואורי מטעם בני דרום ביקשו וקיבלו נתונים כספיים בקשר עם פעילות גלומה ואף ביקרו במפעל ובתוך כך קיבלו דו"חות כספיים ועץ מוצר (ס' 33, נת/3-נת/2 לתצהירו של שי).
  6. השאלה היא האם בני דרום הוטעתה באופן כלשהו על ידי גלומה ונציגיה והאם היה עליהם לגלות נתונים שלא גולו ואשר לוּ היו מגולים היה בהם כדי למנוע מבני דרום להתקשר בהסכמים. על רקע טיבו של הסכם המכר ועל רקע טיבה של ההתקשרות בין גלומה לבני דרום, דומני כי העניינים שלגביהם טוענת בני דרום להטעיה או למצגי שווא הם מסוג העניינים שבני דרום יכולה וצריכה הייתה לבדוק ולחקור באופן יזום עובר לחתימה על ההסכם, והם למעשה עניינים שבליבת כדאיות העסקה.
  7. בהתאם, לא שוכנעתי כי הייתה על בני דרום חובה כלשהי לציין מיוזמתה את כל הנתונים לגביהם מלינה בני דרום כעת, ולא שוכנעתי כי הייתה הסתרה מכוונת כלשהי של מידע מבני דרום בעניינים האמורים. לוּ היו נציגיה פונים מבעוד מועד באופן יזום בשאלות קונקרטיות בנושאים אלו, שהם בליבת הרווחיות של העסקה, לא שוכנעתי כי גלומה לא הייתה משתפת עמם פעולה.
  8. בהתאם לעדותם של רונן ומוטי אביו (שלא נסתרה), בני דרום בחנה את העסק, את יכולת הייצור, את הציוד ואת המסמכים הרלוונטיים טרם חתימת ההסכמים ובמסגרת זו אף שהתה בעסק במשך תקופה של כחצי שנה (ס' 4-3 לתצהיר רונן; ס' 15-14 לתצהירו מוטי).
  9. בנוסף, שוכנעתי כי ככל שביקשו או היו מבקשים שי ואורי מידע מגלומה – היו נענים בזרועות פתוחות. ההוכחה הטובה ביותר לכך נמצאת לטעמי דווקא בתמליל הקלטת שיחה בין שי לגב' מירי פלדמן, מנהלת המשרד של גלומה, שהייתה אחראית על כל ההיבט החשבונאי של המפעל (להלן – "מירי").  במהלך אותה שיחה מיום 31.8.15, שהוקלטה – כך יש להניח – ללא ידיעתה של מירי, ביקש שי ממירי מאזני בוחן של גלומה ודוגמאות לתלושי משכורת על מנת ללמוד על ההוצאות בפועל.
  10. נראה היה כי מירי שיתפה פעולה עם שי באופן מלא והייתה מעוניינת להמציא לו את כל הנתונים והמידע הדרושים לו לאחר החתימה על הסכמים. מירי אף הסבירה לשי בהרחבה כיצד משלמים את השכר לעובדים, אילו רכיבים מועברים במזומן ובאיזה אופן ובכמה הדבר מייקר דה-פקטו את עלות ההעסקה ביחס לרשום בתלושים (נת/19 לתע"ר בני דרום)).
  11. מירי אף טענה, כי במהלך המגעים שנוהלו בין רונן לשי ואורי לפני החתימה על ההסכמים היא הונחתה על ידי רונן לספק כל מידע או מסמכים שיתבקשו במסגרת המגעים בין הצדדים על ידי נציגי בני דרום, ובמסגרת זו גם התבקשה לספק את כל החומר או המידע החשבונאי שהתבקש על ידי שי ואורי וכך עשתה. בתוך כך ביום 8.2.15 העבירה לרונן את מאזן הבוחן של גלומה לתאריכים 1.1.14-3.12.14; ודו"חות מבוקרים של גלומה לשנים 2013-2011 (ס' 6-4 לתצהירה).
  12. לכאורה, יטען הטוען כי לא די בשיתוף פעולה ומענה על שאלות שהציגה בני דרום באופן יזום וקיימים נתונים שהיה על גלומה ועל מוטי ורונן נציגיה לגלות לבני דרום באופן יזום. ואמנם, טענה הנוגעת לכך שגלומה הפרה חובותיה לנהוג בתום לב, לא להטעות, ולא להציג בפניה מצגי שווא עשויה להתגבר על התניות ההסכמיות בדבר נטילת הסיכונים מקום שיעלה בידי בני דרום להוכיח אי התאמה בין הפעילות שנרכשה לבין מה שהוצג, הנובעת מעובדות מהותיות שגלומה ידעה או היה עליה לדעת עליהן בעת החתימה על ההסכמים ולמרות זאת לא גילתה.
  13. ואולם לא שוכנעתי כי עלה בידי בני דרום להוכיח אי התאמה שכזו, ובכל מקרה לא שוכנעתי בקיומו של קשר סיבתי בין הטעות אליה נתפסה לכאורה בני דרום לבין החלטתה להתקשר בעסקה, באופן שדי בו כדי לשלול הסתמכות על תוצאותיה של אותה אי התאמה נטענת. אבהיר.

טענת הטעות/ההטעיה בנוגע לפְּחת של העסק

  1. לטענת שי, הוצג לבני דרום עץ מוצר ללא פְּחָת, וכאשר שאל את רונן על נושא הפְּחָת הלה השיב כי הפְּחָת הינו בשברירי אחוז שאינם משנים את התמונה הכספית ואת עלויות הליך הייצור (ס' 9; 37-36 לתצהירו שי). למרות זאת לטענתו התברר בדיעבד, כי כמויות הפְּחָת בהליך הייצור חריגות ביחס למקובל בענף המזון ועומדות על כ – 20%, בשל מצבן הלקוי של המכונות בקו הייצור (ס' 9; 38; 98; 104 לתצהיר שי).  עוד טען שי כי התברר בדיעבד שהפְּחָת שנוצר נמכר במזומן בלא תיעוד בספרים (ס' 40 לתצהירו).
  2. לעומתו גרסתה נציגיה של גלומה הייתה שונה.
  3. רונן טען כי גלומה מעולם לא הציגה לבני דרום עץ מוצר עם פְּחָת 0. לטענתו כותרת המייל שצורף כנספח ג' לכתב התביעה שכנגד לפיה "עץ מוצר של כלל המוצרים – פְּחָת 0" אינה אלא זיוף של המייל המקורי (ר' ס' 184.7 לתצהירו רונן ור' עמ' 118-117 לפר' 6/23).
  4. בהקשר זה שוכנעתי כי אמנם נשלח לבני דרום עץ מוצר שאינו כולל פְּחָת, אך בשום מקום לא צוין מפורשות שהפְּחָת הוא 0. אותו מייל שצורף כנת/3 לתצהירו של שי מטעם בני דרום שכותרתו "עץ מוצר של כל המוצרים – פְּחָת 0" הוא מייל מיום 4.1.18 שנשלח משי לבא-כוחו.  המייל המקורי נשלח ביום 16.3.15 מרונן לאורי והועבר מאורי לשי ללא כותרת כלל, ואת זאת ניתן לראות בנת/3 עצמו.  לא שוכנעתי אם כן כי הוצג לבני דרום באופן פוזיטיבי שהפְּחָת על המוצרים הוא 0 (ר' גם חקירתו הנגדית של רונן ודברי ב"כ הנתבעת בעמ' 118-117 לפר' 6/23).
  5. בנוסף, גם אם נכונה טענת שי כי הידע שלו ושל אורי בתחום המזון נובע מניהול עסקים בתחומי הפסטה והשימורים החמוצים ואין להם כל ידע או היכרות עם תחום דגני הבוקר או החטיפים (ס' 28-26 לתצהירו), עדיין יש לזכור כי מדובר במנהלי עסקים מתחום המזון, ויש להניח כי הם יודעים שאין במציאות ייצור מזון בפְּחָת 0 (ר' ס' 184.6-184.5 לתצהיר רונן, ור' גם חקירתו הנגדית של שי בעמ' 199-196 לפר' 6/23).
  6. בנוסף, עיון בדו"חות הכספיים של גלומה שהועברו לבני דרום עובר לחתימה על ההסכם מלמד כי רכיב "פְּחָת" מופיע במסגרת עלות הייצור וחישוב הפְּחָת מתוך עלויות הייצור מלמד על פְּחָת שנע בין 5% לשנת 2012 ל – 8% לשנת 2013 (עמ' 68-67 לתע"ר בני דרום).
  7. בכל מקרה, לא רק שבני דרום לא הוכיחה מהו שיעור הפְּחָת שהיה במפעל גלומה עובר למכירתו, אלא שטענתה בהקשר זה לא הייתה עקבית.
  8. מר תמיר לינד שנשכר על ידי בני דרום לשמש כמנהל עבודה במפעל גלומה בפתח תקווה ואחר כך להעביר הפעילות למיקום החלופי (להלן – "תמיר"), כלל לא ידע להשיב בעדותו על השאלה מה היה שיעור הפְּחָת במפעל בפועל (עמ' 174-173 לפר' 6/23). שי לעומתו טען לפְּחָת בשיעור 20%, בעוד שבתביעה שכנגד למשל נטען כי מדובר בפחת בשיעור 30% (ס' 21 לכתב התביעה שכנגד),
  9. על מנת לתמוך בטענתו כי שיעור הפְּחָת עומד על עשרות אחוזים כטענתו הציג שי ראיות שלטעמי אין בהן כדי להוכיח את הנטען.
  10. בתוך כך למשל, שי הציג תמליל הקלטת שיחה בינו לבין רונן מיום 21.9.15, במהלכה טען לפְּחָת בשיעור 33% בהסתמך על פגם בייצור חבילה אחת מתוך שלוש שיוצרו באותו בוקר הספציפי (ס' 99 נספחים נת/12; נת/13 לתצהירו של שי). בכל מקרה, עיון בתמליל הקלטת אותה שיחה מלמד שדובר בתקלה נקודתית שאין בה בהכרח כדי ללמד על הכלל.  רונן אמנם הודה כי המנה הראשונה בייצור באותו בוקר לא הייתה טובה כתוצאה מחוסר מיומנות של העובדים אך בהמשך העניין סודר וניתן להמשיך לעבוד.  וכך טען רונן:

"...המנה הראשונה היא באמת לא יצאה מי יודע מה, אכלנו אותה, אחרי זה המנה השנייה יצאה טובה, יצאתי.....לא זה לא היה המצב, המצב היה שאני חזרתי למשרד, שאתה דיברת איתו, שאז דיברת עם תמיר הסחורה הייתה טובה....כנראה שהעובד, הוא לא אמר לך? כנראה שהעובד לא עשנה את המנה כמו שצרך, אבל אני הייתי שם שעתיים הסחורה הייתה טובה, שאני יצאתי הייתה מנה שלמה טובה, בסדר?...אם אין שם אף אחד שמבין מימינו ושמאלו, אין שם...אין שם...אז איך, איך, איך אפשר? תמיר הכל בשבילו הכל חדש, הכל הוא לא יודע....עכשיו בכל מקרה אתה לא יכול.  תקשיב, אתה חייב שם שיהיה לך בעל מקצוע שבא ועוזר לך שם בכיוונים, שילמד את תמיר, שיישב איתו, שיראה לו, יעשה איתו, שיהיה מישהו בדקת קריאה.....עכשיו תברר מה היה שם, אני אומר לך שאני פעמיים שהייתי שם הסחורה הייתה תקינה.  כנראה שהיתה שם איזה מנה שהעובד הכין שהוא לא עשה מה שאמרו לו...כמו שצריך, אחרי זה המנה אחריה.  "

עמוד הקודם1...89
10...16עמוד הבא