עתמ (ת"א) 35188-06-23 יו"ר רשות ניירות ערך נ' דקמא קפיטל בע"מ

בפניי עתירת רשות ניירות ערך נגד החלטת מותב ועדת האכיפה המנהלית בתיק מנהלי 2/22 יו"ר רשות ניירות ערך נ' דקמא קפיטל לימיטד בע"מ.

רקע

1. משיבה 1, דקמא קפיטל לימיטד בע"מ (להלן: דקמא קפיטל או החברה), היא חברה מדווחת שמניותיה נסחרות בבורסה החל מחודש דצמבר 2009, ועד לשנת 2018 פעלה בתחום הנדל"ן להשקעה. משיב 2, מר נתנאל לורנצי (להלן: לורנצי או המשיב), הפך לבעל עניין בחברה בשנת 2018 והחל מכהן כמנהלה הכללי באמצעות דקמא בע"מ, חברה פרטית המצויה בבעלותו המלאה (להלן: דקמא).  דקמא עסקה בייעוץ פיננסי ומתן הלוואות לגורמים שונים והחזיקה ברישיון למתן אשראי לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), תשע"ו-2016 (להלן: חוק הפיקוח).  בתחילה החזיקה דקמא בכ-25% ממניות החברה, ובנובמבר 2018 גדלו החזקותיה ל-48.61%.  מחודש בדצמבר 2019 החזיק לורנצי ישירות ב-57% מהון מניות החברה.

כנגד החברה ולורנצי (להלן: המשיבים) הוגש כתב טענות מנהלי שבמרכזו הלוואה שניתנה על ידי דקמא קפיטל, באמצעות דקמא, ללווה שהוא צד שלישי.  בכתב הטענות המנהלי נטען שהמשיבים הפרו את חובתם לדווח על הפרת הסכם ההלוואה.  בתמצית ייאמר, שההפרה נושא עתירה זו היא אי תשלום ריבית על הלוואה שניתנה ללווה ואי פירעון הלוואה קטנה נוספת שניתנה לו (שהוגדרה כתוספת להסכם ההלוואה).  בשל כך יוחסה למשיבים הפרת חובת דיווח לפי פרט 2 לחלק ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק ניירות ערך).  עוד נטען במסגרת כתב הטענות המנהלי, כי משפורסמו דיווחי החברה הם כללו פרטים מטעים שחזרו גם בדוח הכספי של החברה לשנת 2018.  בשל טענות אלה יוחסו למשיבים שתי הפרות נוספות.

שלושת חברי מותב ועדת האכיפה המנהלית (להלן: הוועדה או ועדת האכיפה) דחו את הטענות שבכתב הטענות המנהלי בכלל ההפרות שנטענו.

2. העתירה שבפניי הוגשה רק ביחס לקביעה הנוגעת להפרת חובת הדיווח. רשות ניירות ערך (להלן: הרשות) אינה עותרת נגד דחיית טענותיה ביחס לשתי ההפרות האחרות, הגם שלשיטתה, גם ביחס להפרות אלה שגתה ועדת האכיפה.  המשיבים טוענים שיש להותיר את החלטת ועדת האכיפה על כנה ומעלים טענות מקדמיות לסילוק העתירה על הסף.

טענות הצדדים בפני ועדת האכיפה המנהלית

תמצית הטענות בכתב הטענות המנהלי

3. ביום 19.2.2018 נחתם הסכם הקצאת מניות בין החברה לדקמא שבעקבותיה הפך לורנצי לבעל עניין בחברה ונקבע כי הוא יכהן כמנכ"ל ודירקטור, וכי החברה תחל לפעול בתחום מתן אשראי המגובה בבטחונות.
4. ביום 9.4.2018 אישר דירקטוריון החברה מתן הלוואה מהחברה לדקמא לצורך מתן הלוואה ספציפית בסך 10 מיליון ש"ח ללווה. בכתב הטענות המנהלי צויין, כי במסגרת ישיבת הדירקטוריון הבהיר יועצה המשפטי של החברה כי ככל שהלווה יפר את תנאי ההלוואה, תידרש החברה לתת על כך גילוי.
5. באותו היום התקשרה דקמא בהסכם ההלוואה עם הלווה (להלן: ההלוואה הגדולה או ההלוואה המקורית ו-הלווה). בין היתר, סוכם כי בחלוף 30 ימים ממועד הפרת אחת מההתחייבויות היסודיות של הלווה מבלי שתיקן את ההפרה, תוקנה לדקמא זכות להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ובכלל זה לממש את הבטוחות שנתנו לטובתה, לרבות על דרך של מכירתן.
6. ביום 12.4.2018 דיווחה דקמא קפיטל שדירקטוריון החברה אישר מדיניות לפעילותה בתחום מימון בטחונות. דווח על אישור התקשרותה בהסכם עם דקמא לפיו עד מועד בו החברה תקבל רישיון למתן אשראי או עד לתום שנה ממועד חתימת ההסכם, החברה תעניק לדקמא, המחזיקה ברישיון, הלוואה חד פעמית על דרך של מסגרת אשראי, על מנת שזו תעמיד הלוואות ללווים ספציפיים (להלן: הסכם ההלוואה עם דקמא ו-קרן ההלוואה לדקמא).  צוין כי לשם משיכת סכומים מקרן ההלוואה האמורה יידרש אישורה של החברה, וזאת רק לאחר חתימה על הסכם הלוואה עם לווה קונקרטי.  עוד צוין כי הסכם הלוואה עם הלווה יהיה מובטח באמצעות שעבוד על נכס ספציפי, וכי דקמא תמחה לחברה את זכויותיה מול הלווה, ובכלל זה הבטוחות.  יוער, שעמדת הרשות בהליך המנהלי הייתה שיש לראות בחברה כמי שנתנה בפועל את ההלוואה על כל המשמעותיות הנובעות מכך (עמוד 3 לפרוטוקול הדיון מיום 26.7.2022 בפני הועדה, נספח 4 לתשובת לורנצי).
7. ביום 29.4.2018 דיווחה החברה כי דקמא משכה 4 מיליון ש"ח מתוך קרן ההלוואה שניתנה לה לצורך מתן ההלוואה ספציפית בגובה של 10 מיליון ש"ח. ביום 4.6.2018 דיווחה החברה כי דקמא משכה את יתרת ההלוואה.  בדיווח מיום 29.4.2018 צויין כי ההלוואה (בסך כולל של 10 מיליון ש"ח) נושאת ריבית של כ-15% לשנה אחת.  ההלוואה גובתה בביטחונות מסוג משכנתאות מדרגה ראשונה על שלושה נכסי נדל"ן מניבים הממוקמים בגוש דן, בשווי שוק של כ-23 מיליון ש"ח אשר שוויים "בשווי שוק של צרכי בטוחה" הוא כ-16 מיליון ש"ח.  אלו היוו יחס בטוחה להלוואה של כ-43.6% וכ-62% בהתאמה.
8. ביום 26.7.2018 העמידה החברה, באמצעות דקמא, תוספת של 342,000 ש"ח להלוואה (להלן: ההלוואה הקטנה). ההלוואה הקטנה אושרה ישירות על ידי לורנצי והיא אמורה הייתה להיפרע בתוך חודשיים.  מידע אודות העמדת ההלוואה הקטנה לא דווח לציבור המשקיעים.

ביום 25.10.2018 העמידה דקמא תוספת נוספת ללווה בסך של 100,000 ש"ח שאף היא אושרה על ידי לורנצי, ואותה היה על הלווה להחזיר עד לחודש אפריל 2019.  גם מידע על תוספת זו להלוואה לא דווח לציבור.

9. באוגוסט וספטמבר 2018 העביר הלווה תשלומי ריבית חלקיים בלבד בגין ההלוואה הגדולה ובחודשים אוקטובר-דצמבר לא שילם כלל. בנוסף, ההלוואה הקטנה לא נפרעה, כך שנכון ליום 17.1.2019 יתרת החוב של הלווה בגין אי עמידה בתשלומים עמדה על סכום של 770,661 ש"ח.  לורנצי ידע על אי העמידה של הלווה בתשלומים, אך הפרת ההסכם על ידי הלווה לא דווחה לציבור.
10. ביום 3.2.2019 התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה. בפתח הישיבה ציין לורנצי כי הלווה אינו עומד בתשלומים במועדם ובהתאם לתנאי ההלוואה נוספו ליתרת ההלוואה סכומי פיצוי מוסכם, ריבית פיגורים ומע"מ כך שהיא עומדת על כ-13 מיליון ש"ח.  אישור הדירקטוריון התבקש לתוספת חדשה להסכם עם הלווה במסגרתו תוגדל יתרת ההלוואה בסכום נוסף של 11.6 מיליון ש"ח כנגד הוספת בטוחות נוספות.  זאת, בכפוף לאישור של הדירקטוריון להגדלת תקרת קרן ההלוואה לדקמא (בכפוף לאישור ועדת הביקורת).

במסגרת הישיבת הבהיר עורך הדין המייעץ לחברה כי היא נדרשה לדווח דיווח מיידי על אי עמידת הלווה בתנאי ההלוואה, כשנודע לה על כך.  עם סיום הישיבה הוחלט, בין היתר, כי בכפוף להערות דירקטוריון החברה יש לאשר את ההתקשרויות שאישורן התבקש.