ביום 5.2.2019 אישרה ועדת הביקורת את התקשרות דקמא בתוספת להסכם ההלוואה עם הלווה, וכן את הגדלת הסכום הכולל של ההלוואה שתיתן דקמא ללווה לסכום של 26 מיליון ש"ח.
- ביום 5.2.2019 פרסמה החברה דיווח מיידי שכותרתו "עדכון להסכם ההלוואה המהותית" (להלן: הדיווח המיידי מיום 5.2.2019). הדיווח נפתח במילים "לאור אי עמידת הלווה בתשלום חלק מקרן וריבית ההלוואה במועדים ובהתאם לתנאי הסכם ההלוואה, יתרת ההלוואה עומדת על סך של כ-13 מיליון ש"ח". עוד דווח כי ביום 4.2.2019 התקשרה דקמא בתוספת להסכם ההלוואה במסגרתה הוסכם על הגדלה של יתרת ההלוואה המקורית בסך של כ-10.6 מיליון ש"ח והוספת בטוחות נוספות. דווחו גם נתונים נוספים בדבר מועדי פירעון עדכניים, אפשרויות שונות העומדות לרשות החברה במקרה של אי פירעון ההלוואה והגדלת מסגרת האשראי לדקמא.
- בכתב הטענות המנהלי נטען כי הדיווח המיידי מיום 5.2.2019 הוא הפעם הראשונה שבו ציינה החברה שהלווה אינו עומד בתנאי ההלוואה. נטען שהלווה היה מצוי בהפרת הסכם ההלוואה כבר מיום 26.10.2018 ובמועד זה היה על החברה לפרסם דיווח מיידי. זאת, בהינתן שההלוואה הייתה היחידה שניתנה על ידי החברה באותו זמן, היקפה היה משמעותי מבחינת הונה העצמי, ועל כן היא הייתה הלוואה מהותית מבחינת החברה. גם החברה ראתה את ההלוואה כמהותית, ובכך שדיווחה על ההפרה בדיווח מיום 5.2.2019, וגם מהתנהלותה בהמשך, יש כדי ללמד שגם לתפיסתה ההפרה הייתה אירוע מהותי.
נטען כי לורנצי, מנהלה הכללי של דקמא קפיטל, היה אחראי על דיווחיה ובקיא בנתוני ההלוואה והפרתה וכי הוא פעל ברשלנות חמורה בכך שלא הגיש דוח מיידי במועד אודות הפרת ההסכם על ידי הלווה. נטען, כי רשלנותו של לורנצי במישור העובדתי מלמדת גם על התקיימותה כיסוד נפשי. נטען כי על החברה מוטלת אחריות בהפרות האמורות מכוח חובתה לפי חוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו על פיו להגיש דוחות מיידיים ותקופתיים כדין, וכן מכוח מעשיו ומחדליו של לורנצי.
במסגרת כתב הטענות המנהלי העלתה הרשות טענות גם ביחס לתוכן הדיווח מיום 5.2.2019 וטענה כי מדובר בגילוי חלקי. כך גם נטען ביחס לדוחותיה הכספיים של החברה לשנת 2018. אך, כאמור, העתירה אינה נוגעת לטענות אלה, וממילא אין מקום להרחבה אודותן.
תמצית טענות המשיבים בפני ועדת האכיפה המנהלית
- לורנצי עמד על ניסיונו בתחום מתן האשראי ועל כך שההפרה של הלווה במקרה הנדון לא הייתה אירוע מהותי עבור החברה כי אם חלק ממהלך עסקים רגיל. לכן לא קמה חובה לפרסום דיווח מיידי אודותיה. מדובר באשראי חוץ בנקאי במסגרתו משקפות הריביות והבטחונות את הסיכון לכך שלא יבוצעו תשלומים בהתאם להסכם ומקנות למלווה גמישות להגן על עצמו במקרה של הפרה וגם למנף אירוע כזה להפקת רווחים נוספים. בענייננו, ההלוואה הייתה מגובה בבטוחות חזקות כך שאי עמידת הלווה במועדי הפירעון לא יצרה סיכון לכשלון ההלוואה אלא הזדמנות עסקית להגדלת הרווח. דברים ברוח זו נאמרו על ידי לורנצי במועד ישיבת הדירקטוריון מיום 9.4.2018.
- עוד נטען, כי הרשות כשלה בביסוס טענתה לפיה ההפרה מצד הלווה היוותה אירוע מהותי, והיא מבקשת לגזור את מהותיותה ממהותיות ההלוואה. מדובר בכשל לוגי שכן מהותיות ההלוואה אינה מוכיחה את מהותיות ההפרה.
- לורנצי הטעים בטיעוניו שההסכמות החדשות שגובשו עם הלווה לאחר ההפרה כללו גם הגדלה של סכומי ההלוואה ובטחונות נוספים. הסכמות אלה היוו ניצול הזדמנות עסקית כמקובל, ובעקבותיהן, ולא כהכרה במהותיות ההפרה, פורסם הדיווח המיידי מיום 5.2.2019. בנוסף צויין שההלוואה הקטנה לא היוותה תוספת להלוואה הגדולה שכן תנאיה אינם חלים עליה, והוסברו הטעמים שהביאו לתוספת להלוואה בסך של 100,000 ש"ח.
לורנצי פירט את דיווחיה המיידיים של החברה עד לפירעונה המלא של ההלוואה, לרבות הריביות השונות וציין, שהרווח הכולל שהפיקה החברה במסגרת העמדת האשראי עמד על כ-7 מיליון ש"ח. בנוסף נטען שמניתוח שער המניה בעקבות הדיווח מיום 5.2.2019 ודיווחים מאוחרים יותר על הפרות יסודיות של הסכם ההלוואה עולה שהמשקיעים היו אדישים ביחס למידע בדבר הפרות. נטען שנתון זה מהווה אינדיקציה לכך שבנסיבות העניין המידע בדבר אי עמידת הלווה בחלק מהתשלומים במועדם לא היה מידע מהותי עבור המשקיע הסביר.