לפיכך נטען על ידי לורנצי כי בנסיבות העניין, ולנוכח הבטוחות שהועמדו כנגד ההלוואה, המידע בדבר אי עמידת הלווה בחלק מהתשלומים במועדם לא היה מידע מהותי עבור המשקיע הסביר. עוד נטען כי לא היה מקום לדווח על ההפרה במועד שבו הצדדים פעלו להסדרת החוב.
- יצויין, כי על פי האמור בהחלטת ועדת האכיפה, גם החברה טענה שלא בוססה הטענה בדבר מהותיות ההפרה. נטען כי ההשפעה המהותית על החברה היא לא אם הריבית תשולם במועדה, אלא ערך החוב מול ערך ואיכות הבטוחה.
החלטת הוועדה
- שלושת חברי הרכב ועדת האכיפה המנהלית סברו כי יש לדחות את עמדת יו"ר הרשות ביחס לכלל רכיביו של כתב הטענות המנהלי.
- יו"ר המותב, כב' השופט (בדימוס) ז' המר, פירט את טענות הצדדים ועמד על נימוקיו לעמדתו לפיה "לאי פירעונה במועד של ההלוואה קצרת המועד על סך 342,000 ש"ח, וגם לפיגור בחלק מתשלומי הריבית החודשיים (עבור ההלוואה הגדולה של 10 מיליון ש"ח) לא הייתה כל 'השפעה מהותית על התאגיד'"... (סעיף 42 להחלטת יו"ר המותב, ההדגשות במקור, מ.ר).
בנימוקיו ציין כי החברה קיבלה חוות דעת משפטית בדבר הדרך המיטבית להבטחת פירעונה של ההלוואה עוד בטרם החלה את פעילותה בתחום זה. עוד ציין כי נחתם הסכם הלוואה מקיף שכלל כל פרט ופרט בעניין התנהלות דקמא במתן ההלוואות. ההלוואה הנדונה אושרה על ידי דירקטוריון החברה לאחר קבלת שלוש חוות דעת שמאיות לגבי שלושה נכסי נדל"ן מניבים, שנערכו על ידי שמאי חיצוני. הסך הכולל של הבטוחות, לפי אותן הערכות, הסתכם ב-23 מיליון ש"ח (16 מיליון במקרה של מימוש מהיר), כנגד הלוואה של 10 מיליון ש"ח.
יו"ר המותב סבר כי נסיבות אלה מסבירות את עדות לורנצי לפיה "אני רואה בהפרה מהלך עסקים רגיל שמראש יש לו היתכנות מסוימת שהוא יקרה, ולכן אני דואג לקחת מראש ביטחונות מאד טובים כאשר תהיה הפרה, ככל שתהיה, מבחינתי אני לא נמצא במצב של סיכון" (פס' 43 להחלטה). לאור האמור לעיל סבר יו"ר המותב כי לאי-הדיווח המיידי על הפרת הסכם ההלוואה על ידי הלווה, שהייתה הפרה מינורית בנסיבות העניין, לא הייתה ולא עשויה הייתה להיות כל השפעה מהותית על החברה. לפיכך יש לפטור את המשיבים מהפרה זו.
יו"ר המותב דחה גם את טענות רשות ניירות ערך ביחס לשתי ההפרות הנוספות.
- פרופ' קובי קסטיאל ועו"ד יעל דקל-שפריר (להלן: קסטיאל ודקל-שפריר), חברי המותב, הצטרפו לעמדת יו"ר המותב והוסיפו הערות לעניין שאלת מהותיות המידע הנוגע להפרת הסכם ההלוואה.
השניים עמדו על כך שהמידע הנבחן הוא תשלום חלקי של תשלומי הריבית בגין ההלוואה הגדולה בחודשים אוגוסט-ספטמבר ואי תשלום הריבית בחודשים אוקטובר-דצמבר, וכן אי פירעון ההלוואה הקטנה. בנסיבות אלה, סברו שני חברי המותב, שהיקף ההפרה בפועל, אינו מהותי. כלומר השפעה על מצבה הפיננסי של החברה, כשלעצמה, אינה מהותית (פסקה 5).