ב"כ עמותת המשפט בשירות הזקנה ביקשה להוסיף, כי גמלת הסיעוד מממנת 18 שעות טיפול בשבוע בלבד, כאשר שאר שעות הטיפול ממומנות על ידי המשפחה. עבור עבודה במנוחה השבועית מקובל לשלם בין 250-300 ₪, שזה יותר מ-150% מהשכר הרגיל, וכן רוב הקשישים אינם מנכים את כל הניכויים המותרים משכר המטפלים, בשל מידת התלות הגבוהה שלהם במטפלים.
ב"כ קו לעובד טענה, כי יש לפרש בצמצום את הלכת בג"ץ גלוטן, שלא ניתנה בהתייחס למנוחה השבועית או לחגים, שכן המטפלות הסיעודיות חיות למעשה בכוננות 24 שעות ביממה. עוד טענה, כי תיתכן החלה סלקטיבית של החוק, שכן הרציונל של בג"ץ גלוטן נשען בעיקר על חוסר היכולת להבחין בין שעות עבודה ומנוחה, בעוד שלגבי המנוחה השבועית הדברים שונים. עוד הדגישה כי התופעה של עובדים זרים שמבקשים לעבוד במנוחה השבועית היא זניחה.
ב"כ המוסד לביטוח לאומי פירטה, כי המוסד משתתף בהוצאות שירותי הסיעוד באמצעות גמלאות הסיעוד והשר"מ, שהן גמלאות ביטוחיות, שהזכאות להן נקבעת על פי החוק בלבד. עוד הבהירה, כי מבוטח שאין לו בן זוג, ומשתכר מעל 13,890 ₪ בחודש, לא יהיה זכאי לגמלת סיעוד, וכן תישלל מחצית הגמלה ממבוטח המשתכר בין 9,261 ₪ בחודש ל- 13,890 ₪. אשר להעלאת שכר המינימום טענה, כי במקביל נקבע כי שיעור קצבת השר"מ יעודכן בהתאם, אולם עניין זה צריך להיות מוסדר בתקנות, אשר כבר תוקנו וממתינות לשר החדש. ברגע שהתקנות ייכנסו לתוקף יינתן התשלום רטרואקטיבית. עם זאת, לא ניתן פתרון דומה לגבי גמלת סיעוד, והמוסד בוחן כעת איך ניתן לפתור בעיה זו. ב"כ המוסד פירטה, כי ישנם 160,000 מקבלי גמלת סיעוד, ומתוכם בערך 35,000 מעסיקים עובדים זרים המתגוררים עמם.
ב"כ המדינה הבהירה, כי בהתאם לבג"ץ גלוטן לא ניתן להחיל את החוק לשיעורין, וכי צפוי דיון בנושא המלצות הוועדה שדנה בעניין עם השר החדש.
אשר לטענות ב"כ המערערים ביחס למקום הימצאה של המשיבה, השיב ב"כ המשיבה כי היא נמצאת בחו"ל, אולם בעלה נמצא בארץ, ויש לו את כתובתו.
לשאלת בית הדין מדוע למעשה נתבעה המערערת כאשר לכאורה המעסיק הוא המטופל עצמו השיב ב"כ המשיבה, כי הוא חושב שהמשיבה טיפלה למעשה בשניהם, וכי מי שניהל את כל העניינים היא המערערת. לשאלת בית הדין מדוע למרות שנטען בכתב התביעה כי יש לקזז את הסך של 2,300 ₪ ששולמו למשיבה עם סיום העסקתה לא צריך להפחית סכום זה מהסך המגיע על פי פסיקת בית הדין קמא, השיב ב"כ המשיבה כי אין לו תשובה לשאלה זו.