נוכח האמור סברה העמותה, כי ככל שהמדינה מציעה להחיל את חוק שעות עבודה ומנוחה על המטפלים הסיעודיים, אל לה לשכוח את נושא קידום הקצאת המשאבים ותכנון המדיניות הקיימת בהתאם.
עוד עמדה העמותה על הזכות להזדקן בבית, ועל חובת המדינה לקדם זכות זו באמצעות מתן עדיפות לטיפול בקשישים בביתם.
אשר לשינוי הלכת גלוטן טענה העמותה, כי אין להתעלם מהשלכותיו הכלכליות הקשות על ציבור הנזקקים לשירותי הסיעוד, שעלולות לגרום למצב שבו רק בעלי ממון יוכלו ליהנות משירותי סיעוד, וכי תיתכן בכך פגיעה אף באוכלוסיית המטפלים הסיעודיים עצמם, בצמצום מקומות העבודה שיוכלו להרשות לעצמם להעסיקם.
אשר לעמדת המדינה טענה העמותה, כי הן פקודת סדרי שלטון ומשפט והן חוק שעות עבודה ומנוחה נחקקו בתחילת ימיה של המדינה, בתקופה שבה האוכלוסייה הייתה צעירה, והטיפול הסיעודי נעשה במוסדות בלבד. מדובר בחוקים ארכאיים שאינם מתאימים לסיטואציה הייחודית של ענף הסיעוד, ועל כן נדרש לתחום זה פתרון ספציפי מצד המחוקק, שבמסגרתו יילקחו בחשבון כלל השיקולים ותיעשה הקצאת משאבים מתאימה. מטבע הדברים, הליכי חקיקה הם הליכים ממושכים, אולם יש להמתין לפתרון חקיקתי שייתן פתרון הולם לשתי הקבוצות ללא קיפוח של אחת מהן, ועד שפתרון חקיקתי זה יתקבל, יש להחיל את הלכת גלוטן.
- מטה מאבק הנכים בישראל (להלן בסעיף זה – המטה) סבר כי הציווי הקדום על יום מנוחה שבועי מקורו עוד בתורת ישראל, אולם יום זה אינו חייב להיות יום השבת, אלא יום מנוחה שבועי. המטה הפנה לעניין זה לתנאי עבודתם של שוטרים עובדי השב"ס ועובדי צה"ל, הזכאים ליום "פגרה" שבועי – יום חופשי בשבוע, ומשתכרים שכר גלובלי, ללא תוספת עבור עבודה בשבתות ובחגים. מנגד, עובדים אלו מממנים מכיסם את הוצאות כלכלתם ומחייתם, בעוד שבהוצאות מחייתם וכלכלתם של המטפלים הסיעודיים, נושאים מטופליהם. בצד השני של המשוואה עומדים המטופלים הסיעודיים, אשר רמת קצבתם נגזרת מאי יכולתם להשתכר, ובכל זאת נחשבים למעסיק על כל המשתמע מכך, מבלי שהממסד מספק להם פיצוי כספי נדרש לצורך עמידתם בחובות מעסיק. המטה הצביע על האבסורד הקיים לשיטתו בכך שאדם עם מוגבלות נדרש לשלם עבור תנאים סוציאליים שהוא עצמו אינו נהנה מהם, שכן הוא אינו חדל מלהיות מוגבל ביום השביעי. המטה סבר כי נוכח האמור, נדרשת עמדת המוסד לביטוח לאומי בהליך זה, שכן ללא תוספת של ממש לגמלאות הסיעוד, לא יוכלו המטופלים הסיעודיים להרשות לעצמם את הטיפול בהם. לסיכום הדגיש המטה כי על בית הדין לקחת בחשבון שיקוליו בסוגיה זו את זכויותיהם של האנשים בעלי המוגבלויות כפי שאלה באות לידי ביטוי בדין, בפסיקה ובאמנות בינלאומיות שהמדינה אשררה.
- לאחר קבלת עמדות אלו, בהחלטה מיום 26.5.2015 נדרשה עמדת המוסד לביטוח לאומי ביחס להצטרפותו להליך. ב"כ המוסד הודיעה כי תתייצב לדיון שנקבע.
- בדיון שהתקיים לפני המותב ביום 1.6.2015 ביקש ב"כ המערערים להתמקד במקרה הקונקרטי ולא בבעיה התיאורטית, ואילו ב"כ המשיבה הביע את התנגדותו להלכה שנקבעה בבג"ץ גלוטן, המהווה לדידו הפליה בין ישראלים לעובדים זרים. כמו כן טען כי למעשה המשיבה חויבה להישאר בבית המערערים 24 שעות ביממה, וכי אף שלא עבדה כל אותן שעות, הרי שהייתה בכוננות לפי צרכיו של המנוח. עוד ביקש להדגיש, כי מגזרים אחרים שעובדים במהלך המנוחה השבועית, כמו רפתנים, מקבלים מנוחת פיצוי.
נציגת מטה מאבק הנכים ביקשה להדגיש, כי לאחרונה אושרה העלאת שכר המינימום בשלוש פעימות, אולם קצבת השר"מ לא עודכנה כלל, וכי הקצבאות נגזרות מאי יכולת להשתכר, כך שאין לנכים הכנסה נוספת. חרף האמור, נדרשים הנכים לשלם למטפלים הסיעודיים שכר מינימום, פנסיה, פיצויים וביטוח רפואי, וכל זאת נוסף על הוצאות הכלכלה והמחייה למטפל ודמי כיס. ביום המנוחה השבועית, נאלצים הנכים לשכור מטפל אחר, שיעבוד בתעריף של שעות שבת העומד על 175% מהשכר הרגיל, או לשלם שכר נוסף זה למטפל הקבוע שלהם.