קו לעובד ביקשה להדגיש את חשיבותו של ההליך דנן לגביה. לעמדתה, מדובר בהזדמנות לבית הדין לומר את דברו במצב המשפטי השורר בעידן שלאחר מתן דנג"ץ גלוטן, כאשר ברור, לאחר שחלף קרוב לעשור וטרם התקבל כל דבר חקיקה בעניין, כי אין יסוד סביר להניח שחקיקה כזו אכן תתקבל. משכך, בית הדין הוא הזירה היחידה שבה תתעצב המדיניות המשפטית הנוגעת לזכויותיהם של המטפלים הסיעודיים בעתיד. קו לעובד הדגישה, כי לטעמה אפיה החריג של הלכת גלוטן מחייב פרשנות מצמצמת, שלפיה למעשה נדונה והוכרעה רק הזכות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות, כאשר ההלכה שנקבעה בה נועדה להיות רק לתקופת הביניים שעד להסדרת העניין בחקיקה. קו לעובד פרשה בעמדתה את המצב התעסוקתי של המטפלים הסיעודיים בישראל, בהתאם למחקרים ולסקרים שנערכו לאחרונה בתחום, המראים כי המטפלים הסיעודיים נדרשים לעמוד לרשות מטופליהם בכל שעות היממה, נוכח התלות הגבוהה של המטופל בהם והאחריות הכרוכה בעבודתם, אם בטיפול ממש ואם בכוננות לאפשרות של היזקקות לטיפול כזה. מצב זה של היעדר זמן חופשי וחוסר שליטה מוחלט בזמנם, גורמים לתשישות ולשחיקה גבוהה בענף זה, עד למצבים פיזיים ונפשיים קשים.
- בהחלטת בית הדין מיום 10.3.2015 התקבלה בקשת קו לעובד להצטרף להליך כידידת בית המשפט, וכן נקבע כי משעה שהותר לקו לעובד להצטרף להליך, מן הראוי לאפשר גם לארגונים המייצגים את האוכלוסייה המעסיקה מטפלים סיעודיים להישמע. בהמשך להחלטה זו, נקבע בהחלטה מיום 21.4.2015 כי יתאפשר לעמותת המשפט בשירות הזקנה ולמטה מאבק הנכים בישראל להציג עמדתם בשאלה שמעלה הליך זה.
- עמותת המשפט בשירות הזקנה (להלן בסעיף זה – העמותה) ביקשה להדגיש בפתח דבריה, כי אף שהיא פועלת למען קידום זכויות הזקנים בישראל, היא אינה מבקשת לפגוע בזכויותיהן של אוכלוסיות מוחלשות אחרות כאמצעי לקידום מטרתה זו. עם זאת, לדידה, ראוי שהמחוקק יאמר את דברו בסוגיה מורכבת זו, וכל עוד שלא נעשה כן אין הצדקה לסטות מעמדתו העקרונית של בית המשפט העליון בדנג"ץ גלוטן.
העמותה הציגה בעמדתה מחד את תוחלת החיים העולה, ובמסגרתה גם תוחלת החיים העולה אצל קשישים הנזקקים לשירותי סיעוד בישראל, ומאידך את שיעור העוני העולה בקרב אוכלוסיית הקשישים, כאשר אצל כרבע מאוכלוסייה זו, מקור ההכנסה היחיד הוא קצבאות הביטוח הלאומי – קצבאות הזקנה וקצבאות הסיעוד. אשר לקצבאות הסיעוד הסבירה העמותה, כי גמלת הסיעוד בשיעור המרבי עומדת על סך 2,942 ₪ לחודש, סכום שאינו מכסה אלא חלק קטן בלבד מעלות הטיפול היומיומי שלו נזקק הקשיש הסיעודי, וכי הקשיש הסיעודי יכול לבחור להמיר סכום זה ב-18 שעות טיפול שבועיות מטעם הביטוח הלאומי באמצעות חברות הסיעוד. כמו כן ציינה העמותה, כי משרד הבריאות משלם באמצעות "קוד" מימון של כ-10,000 ₪ בחודש עבור אשפוז סיעודי לזכאים לכך, בכפוף להשתתפות של המאושפז ובני משפחתו, מימון שלא ניתן עבור טיפול ביתי. עוד ציינה, כי בשנת 2011 גיבש משרד האוצר מתווה לרפורמה בביטוח הציבורי בתחום הסיעוד במשרד הבריאות, שבמסגרתו הוצע להעלות את מספר השעות שלהן זכאי מבוטח סיעודי ל-40 שעות שבועיות. העמותה הדגישה, כי שכרו של העובד הזר הוכפל ב-10 השנים האחרונות, בעוד שקצבת הסיעוד לא שונתה בהתאם.