| בבית המשפט העליון |
בקשת רשות ערעור מנהלי 1975/24
בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25
| לפני: | כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג
כבוד השופט יוסף אלרון (בדימ') כבוד השופט אלכס שטיין
|
| המבקשת בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 1975/24:
המבקשת בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: |
הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב
עיריית ירושלים |
|
נגד
|
||
| 1. לויתן אדיב שמואל (אדווין סמואל)
2. היועצת המשפטית לממשלה 1. יערה קלמנוביץ ואח' |
||
|
בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופט י' שקד) שניתן ביום 8.1.2024 בערעור מנהלי 18618-12-22; [נבו] בקשת רשות ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט ד' זילר) שניתן ביום 11.3.2025 בערעור מנהלי 25955-11-22
|
||
| תאריך ישיבה: | ז' בתמוז התשפסק דין הצהרתי - כללי (3 ביולי 2025)
|
|
| בשם המבקשת בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 1975/24:
בשם המבקשת בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: |
עו"ד אילנה בראף-שניר; עו"ד יונתן הראל; עו"ד אירית יומטוב; עו"ד הראל וינרטוב; עו"ד גלית פלס-גרטל; עו"ד מיכל דיק
עו"ד ארז שפירא; עו"ד הדס יצחקי
|
|
| בשם המשיב 1 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 1975/24: | עו"ד בנימין קריתי; עו"ד נעם זוכמן
|
|
| בשם המשיב 2 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 1975/24: | עו"ד שלום זינגר | |
| בשם המשיבה 1 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד נמרוד אסיף | |
| בשם המשיבים 2, 10, 35, 37, 39, 55 ו-60 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד חננאל ברהום | |
| בשם המשיבה 3 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד גרשון מק | |
| בשם המשיבה 25 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד גד דישי | |
| בשם המשיבה 43 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד עופר ארמוני | |
| בשם המשיבה 48 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד עופר ליפשיץ | |
| בשם המשיב 58 בתיק בקשת רשות ערעור מנהלי 25226-04-25: | עו"ד יניב גלבוע | |
| בשם היועצת המשפטית לממשלה: | עו"ד רן רוזנברג; עו"ד מיה ציפין | |
| פסק-דין
|
השופט אלכס שטיין:
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916סוגייתנו
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- בלב שכונה בעיר ניצב בניין ישן (להלן: הבניין או המקרקעין). על הבניין חלה "תכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה" - הידועה לכל כ"תמ"א 38" (להלן: התמ"א או תמ"א 38). בקשה להיתר בניה מכוחה של תמ"א 38 לא הוגשה ביחס לאותו בניין ישן. לימים, מאשר גוף התכנון המקומי תכנית אחרת, שאף היא חלה על הבניין (להלן: התכנית האחרת). תכנית זו - תכנית משביחה היא, אשר מעלה את ערכו של הבניין ומקימה חובה לשלם היטל השבחה לרשות המקומית שהעמידה את התכנית על כנה. בעל הבניין מממש את זכויותיו בבניין בדרך של מכר. מימוש זה מקים חבות בהיטל השבחה, ועל כן יש לקבוע את גובה ההיטל שעל בעל הבניין לשלם. שיעור ההיטל עומד, בדרך כלל, על 50% מההשבחה (ראו: סעיף 3 לתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן, בהתאמה: חתביעות בוררות ו-התוספת). "השבחה" - משמעה ההפרש הכספי בין שווי המקרקעין במצב החדש שאחרי התכנית האחרת לבין שווי המקרקעין ערב אישורה של התכנית האחרת (להלן: "המצב הקודם") .
האם בהערכת שווי המקרקעין "במצב הקודם" יש לכלול את תרומתה של תמ"א 38 להעלאת שוויים (מבלי שהוצא מכוחה היתר בניה), או שמא יש לנטרל את השפעתה של תמ"א 38 ולחשב את שווי המקרקעין במצב הקודם בהתאם למצב התכנוני שחל עליהם לפני אישורה של תמ"א 38?