כיס מרה 115 ₪ 60 ₪ FESS 90 ₪ 60 ₪
ערמונית 115 ₪ 60 ₪ אורטוסקופיה 100 ₪ 50 ₪
ירך קיבוע שבר 115 ₪ 60 ₪ בקע מפשעתי 60 ₪ 40 ₪
לב מעקפים 350 ₪ 281 ₪ קיסרי 80 ₪ 30 ₪
כריתת ריאה 225 ₪ 80 ₪ בריאטריה 150 ₪ 70 ₪
בית חזה 225 ₪ 80 ₪ ערעור משפחה איחוי חוליות 150 ₪ 70 ₪
- בגין פערים אלו בתעריפים הקבועים לסניטר ולעובדת כוח-עזר בגין ניתוחי קצ"ת הוגשה הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שבפנינו.
השתלשלות ההליכים
- תחילתה של הפרשה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה לבית הדין האזורי בחיפה (תובענה ייצוגית 28675-01-18), שם טענה התובעת כי עובדות כוח-עזר בחדר הניתוח במשמרות קצ"ת מבצעות אותה עבודה כמו הסניטרים, ולכן הן זכאיות לתגמול שווה בגין ניתוחי קצ"ת.
הבקשה לאישור נדחתה תוך שנקבע כי לא מדובר באותה עבודה. המבקשת ערערה על ההחלטה ובמסגרת הליכי הערעור הוסכם כי הבקשה לאישור התביעה הייצוגית נמחקת ופסק הדין האזורי מבוטל (ערעור עבודה 22481-01-20) [פורסם בנבו] .
- ביום 26.10.20 הגישה המבקשת בקשה נוספת לאישור תובענה ייצוגית, במקביל להגשת תביעה אישית, לבית דין זה. בבקשה נטען כי עובדות כוח-עזר מבצעות את אותה העבודה או עבודה שוות ערך לעבודת הסניטרים. במסגרת הבקשה הוגדרה הקבוצה הייצוגית ככוללת את כל העובדות בקבוצת כוח-עזר בחדרי ניתוח אשר ביצעו ניתוח קצ"ת לאחר שעות משמרת העבודה הרגילות.
- ביום 13.1.21 הגישה המשיבה בקשה לסילוק על הסף בשל חוסר סמכות מקומית. בין היתר נטען בבקשה כי בהתאם להגדרת הקבוצה, היא אינה כוללת את עובדות כוח-העזר בבי"ח העמק (שהינו ביה"ח היחיד באזור השיפוט של בית הדין) , שאינן משובצות לניתוחי קצ"ת לאחר תום המשמרת אלא מבצעות את המטלות הנוגעות לניתוחים אלו במסגרת המשמרת הרגילה. עוד טענה המשיבה כי רק בשמונה בתי חולים נערכים ניתוחי קצ"ת וכי מרבית עובדות כוח-העזר אשר עובדות במתכונת הדומה לזו של המבקשת, מועסקות באזור המרכז, ולכן גם מסיבה זו לא קמה לבית הדין סמכות שיפוט מקומית.
- ביום 24.1.21 ניתנה החלטה לפיה המשיבה תגיש ביחס לאותם שמונה בתי חולים את תלושי השכר של העובדים בקבוצת כוח-עזר אשר מקבלים תגמלול בגין ניתוח קצ"ת, ביחס לרבעון האחרון של 2020. התלושים הוגשו ביום 8.2.21.
- ביום 11.2.21 התקיים דיון מוקדם במסגרתו אישרה המבקשת כי ההליך מתקיים רק ביחס לבתי החולים בהם ישנם חדרי ניתוח. באותו דיון נדונה בין היתר שאלת הגדרת הקבוצה, והמבקשת ביקשה שהות כדי לשקול את צעדיה. ביום 25.2.21 ביקשה המבקשת לתקן את הבקשה, כך שהגדרת הקבוצה תכלול את כל עובדות כוח-העזר שביצעו עבודת קצ"ת, בין אם העבודה נעשית במהלך המשמרת ובין אם לאחריה. לאחר קבלת עמדת המשיבה, הבקשה התקבלה. ביום 11.3.21 הגישה המשיבה תלושים נוספים שנשמטו מהודעתה הקודמת בעניין. ביום 24.3.21 הוגשה בקשה מתוקנת לאישור תובענה ייצוגית. ביום 22.7.21 הוחלט כי לבית הדין קמה סמכות מקומית לדון בתביעה ובבקשה לאישור.
- ביום 27.9.21 הגישה המשיבה תשובה לבקשה לאישור. ביום 26.10.21 הגישה שדולת הנשים בישראל בקשה להגיש עמדה בתיק. ביום 28.10.21 התקיים דיון נוסף, ובין לבין הגישו הצדדים את עמדתם בנוגע למינוי מומחה ניתוח עיסוקים כבר בשלב המקדמי. לאור המחלוקות בין הצדדים לעניין מינוי המומחה ונוכח המחלוקות העובדתיות בתיק, ניתנה החלטה על שמיעת הראיות. כמו כן ניתנה החלטה המתירה לשדולת הנשים להגיש את עמדתה, שהוגשה ביום 10.2.22.
- ישיבות הוכחות התקיימו ביום 10.3.22 וביום 15.6.22. שמענו את עדות המבקשת ובנוסף העידו מטעמה מר מישל קנבורה אשר עבד כסניטר בבי"ח כרמל, וגב' אלה מרצ'נקו אשר עבדה כעובדת כוח-עזר לצד המבקשת. מטעם המשיבה העידו גב' מרב פינקלשטיין, אחות אחראית חדר ניתוח בבי"ח כרמל; גב' סיגל זומר, מנהלת אדמניסטרטיבית בבי"ח כרמל; מר אהוד פקלר, מנהל משאבי אנוש בבי"ח כרמל; גב' מרינה גנדלמן, ראש צוות אחראית על ניתוחים אורולוגיים בבי"ח כרמל; וד"ר גיל הירשהורן, סגן מנהל המרכז הרפואי העמק. לאחר מכן, ניסו הצדדים לבוא בדברים כדי להסכים על מינוי מומחה ניתוח עיסוקים, אך לא צלחו בכך. הצדדים הגישו סיכומים והתיק עבר למתן החלטה.
טענות הצדדים בתמצית
- להלן טענות המבקשת:
- עובדות כוח-עזר וסניטרים נכללים ביחד תחת קבוצת עובדי כוח-עזר בחדרי ניתוח, ואף שהם מבצעים פעולות שונות, הם מקבלים בדיוק את אותם תנאי שכר במהלך המשמרת הרגילה. לשני התפקידים נדרשת רמת השכלה דומה, לשני התפקידים אין דרישת ניסיון מוקדמת, ואין הבדל מבחינת המיומנות והכישרון לצורך שני התפקידים. משכך, מדובר בעבודה שוות ערך.
- גם במשמרת קצ"ת, ממשיכים הסניטרים והעובדות לבצע את אותו תפקיד ואותן מטלות שביצעו במהלך המשמרת הרגילה. לא הוכח כי יש הבדל כלשהו בין הניתוחים המבוצעים במשמרת הרגילה לבין ניתוחי קצ"ת, כך שגם אין שוני לגבי הפעולות הנדרשות מהסניטרים ומהעובדות במשמרת קצ"ת. אין לקבל את טענת המשיבה כי הסניטרים נדרשים לתפקיד נוסף הקשור להפעלת מכשור הרדמה בניתוחי קצ"ת, טענה שלא הוכחה ונסתרה על ידי העדים.
- אין לקבל את תיאור המשיבה לגבי הפעולות שמבצעים הסניטרים או משך הזמן הדרוש לאותן פעולות, נוכח סתירות בעדויות עדי המשיבה, ובין היתר נוכח עדותה של גב' פינקלשטיין ממנה עולה כי לא תמיד יש חלוקה מובהקת בשטח של המטלות בין שני התפקידים. לכן, לא הוכח כי ישנה הצדקה כלשהי לתשלום גמול עודף לגברים בהשוואה לנשים בזמן משמרת קצ"ת. מעבר לכך, לא הוצגו ראיות המלמדות על אופן קביעת התגמול בגין ניתוח קצ"ת.
- המשיבה לא מסרה את מלוא המידע והנתונים שבידיה, לרבות תלושי שכר של כל העובדים בתקופה הרלוונטית לתביעה ומסמכים המגדירים את התפקידים ואת אופן הקצאת התשלום בגין ניתוחי הקצ"ת. פערי הכוחות בין המבקשת למשיבה ברורים ומשמעותיים, כאשר המבקשת נמנית על הקבוצה החלשה בבתי החולים אשר לא זוכה להגנה ייצוגית בכל הנוגע לפערי השכר הנוגעים לניתוי הקצ"ת. במצב זה, נטל הראיה מונח על כתפי המשיבה ויש לבחון את התנאים לאישור התובענה הייצוגית על הצד המקל ומתוך פרשנות מרחיבה.
- קיימת שאלה עובדתית ומשפטית אחידה לכל עובדות כוח-העזר בבתי החולים בהם קיימים חדרי ניתוח, שכן התעריף פר-ניתוח קצ"ת הוא אחיד לכל בתי החולים ועובדות כוח-עזר מקבלות בכל בתי החולים תעריף נמוך יותר מעובדי כוח-עזר שמבצעים עבודה של סניטר. נוכח פערי הכוחות וכן נוכח הסגרגציה התעסוקתית ופערי השכר, הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת היא תוך שימוש במנגנון התובענה הייצוגית.
- להלן טענות המשיבה:
- אין מדובר בעבודות בעלות ערך שווה, שכן תפקידו של הסניטר מחייב וכולל כישורים, מיומנות, מאמץ ואחריות רבים וניכרים בהרבה מתפקיד כוח-עזר בחדר ניתוח. מסקנה זו מתבקשת, בין היתר, מכך שהסניטר הינו גורם מקצועי בחדר הניתוח, מהווה יד ימינם של הרופאים והאחיות, מסייע בתהליכים מורכבים אל מול המטופל וממלא תפקיד חשוב בטיפול בחולה ובחדר הניתוח. תפקיד הסניטר גם דורש הכשרה בין היתר על ידי הרופאים המרדימים.
- עבודת כוח-עזר במשמרת קצ"ת מצומצמת בהשוואה לעבודה במשמרת רגילה שכן העובדות לא נדרשות לפרק עגלות כביסה, הכנת חומרי חיטוי, פירוק אספקה סטרילית ובדיקת הזמנות מול מחסנאי. אין צורך למעשה בהעסקת עובדת כוח-עזר במסגרת קצ"ת ועבודה זו נועדה לאפשר לעובדות להגדיל את השתכרותן על ידי ביצוע עבודה נוספת. לעומת זאת, הסניטר במשמרת קצ"ת נדרש לעבודה נוספת מזו של המשמרת הרגילה, שכן הוא מבצע גם עבודה של טכנאי הרדמה.
- שעות העבודה והמאמץ של הסניטרים בהתייחס לכל ניתוח גדולים מאלו של עובדת כוח-עזר בחדר הניתוח, כפי שעולה מרישומי הנוכחות של העובדות בבי"ח העמק וכפי שעולה מהתצפית שנערכה בבי"ח כרמל. העובדות נדרשות לעבודה של 7-10 דקות לניקיון לאחר כל ניתוח, ואילו הסניטר מבצע עבודה הנמשכת לכל הפחות כחצי שעה ויכולה להימשך אף שעתיים.
- השוואה של פרק הזמן הנדרש לביצוע העבודה במשמרת קצ"ת מלמדת כי אין פער בשכר וכי שכר המבקשת גבוה יותר משכר הסניטרים, שכן יש לבחון את השכר הממוצע לשעת עבודה ולא את השכר לכל ניתוח. מאחר ועובדות כוח-עזר נדרשות לכ-10 דקות לכל ניתוח, מול חצי שעה עד שעתיים לעבודת סניטר, הרי שהעובדת משתכרת לשעה שכר גבוה יותר, או לכל הפחות לא קיימים פערי שכר בחישוב שעתי.
- לא ניתן לנהל תובענה ייצוגית מכוח חוק שווה במתכונת הנטענת על ידי המבקשת, שכן כל בית חולים נפרד מבחינה גאוגרפית, ומדיניות התגמול בגין עבודת קצ"ת שונה מבי"ח אחד למשנהו ונקבעת בכל בי"ח באופן עצמאי, ולכן מקום העבודה של המבקשת לצורך תביעתה הייצוגית הוא בי"ח כרמל בלבד. קיימת שונות רבה בין עובדי כוח-עזר בבתי החולים השונים גם מבחינת תוכן התפקיד ומתכונת העבודה. לכן לא קיימות שאלות משותפות של עובדה או משפט.
- התשלום לעובדות כוח העזר בבי"ח כרמל נקבע תוך מעורבות ועד העובדים. גם בבתי החולים העמק וקפלן התשלומים נקבעו בהסכמה עם הוועדים. הלכה פסוקה היא כי אין להתערב בהסכמות קיבוציות אלו, התערבות אשר תערער את מכלול ההסכמות בנושא זה. מעבר לכך, מדובר במעסיקה ציבורית בתחום הבריאות, בה פועלים ועדי עובדים חזקים ופעילים המודעים לזכויות עובדים, ולא קיימת הפרה שיטתית של זכויות או בעיה של אכיפת זכויות. אין מדובר גם בציבור עובדים חלש.
- תובענה ייצוגית אינה הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, נוכח השונות בין העובדים ומנגנון התשלום בבתי החולים השונים, ונוכח הבירור העובדתי הפרטני והמורכב שיידרש בהתייחס לכל עובדת ועובד בכל בי"ח בנפרד.
- שדולת הנשים תומכת בבקשה וטוענת כדלקמן:
- קיים דפוס העסקה בבתי החולים לפיו נשים מתקבלות לתפקיד כוח-עזר בעוד גברים מתקבלים לתפקיד סניטרים, תוך יצירת חסמים מגדריים המהווים הפליה בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988, שכן הוכח כי קיימת הסתייגות ברורה מהעסקת נשים בתפקיד סניטר.
- באופן עקבי, בכל בתי החולים עובדות כוח-עזר משתכרות בניתוחי קצ"ת שכר נמוך משכר הסניטרים, למרות שמדובר בעבודה שוות ערך ולמרות שבמהלך שעות העבודה הרגילה, שכרם זהה. פערי שכר אלו הינם תוצאה של מדיניות אחידה שנקבעה על ידי המשיבה, בין במפורש ובין במשתמע, בין במעשה ובין במחדל. אף אם כל בי"ח קובע באופן עצמאי תמחור שונה של שכר העובדים בניתוחי קצ"ת, ואף אם תוצאתה של "חלוקת העוגה" נעשית בשיתוף הוועד המקומי של ביה"ח, מדובר באפליה שיטתית המצביעה על הצורך בבירור התביעה כייצוגית.
- עבודת כוח-עזר דומה במהותה לעבודת סניטר בבי"ח כרמל, כפי שעולה מכל הראיות, ובכך עמדה המבקשת בנטל ההוכחה הלכאורי הנדרש בשלב זה של ההליך. כמו כן, יש דמיון בעבודת כוח-עזר בכל בתי החולים, כפי שעבודת הסניטר בחדרי הניתוח דומה בכל בתי החולים. די בכך כדי לקבוע כי יש לדון בהליך במסגרת של תובענה ייצוגית, נוכח פערי השכר העקביים בתגמול ניתוח קצ"ת ברוב המכריע של בתי החולים בהם מתקיימים ניתוחים אלו.
דיון והכרעה
- התובענה הייצוגית היא הסדר ייחודי המאפשר לצרף יחדיו תביעות אישיות של תובעים רבים, שבחלקם אינם ידועים, לתובענה אחת קולקטיבית וניהולה על ידי תובע מייצג. סעיף 3 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), קובע כי ניתן להגיש תובענה ייצוגית בנושאים המפורטים בתוספת השניה, ובענייננו, בהתאם לפריט 8(2) לתוספת בעילה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 (להלן: חוק שכר שווה), וכן בהתאם לפריט 8(1) לתוספת בעילה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 (להלן: חוק שוויון הזדמנויות).
- סעיף 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי על המבקש את אישור בית המשפט להגשת תביעה ייצוגית, להיות בעל עילת תביעה אישית "המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני אדם - בשם אותה קבוצה". סעיף 8 מוסיף וקובע תנאים שצריכים להתקיים כדי שבית המשפט יאשר את התובענה הייצוגית:
")1) התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהן יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה.