דוגמאות נוספות שבהן נעשה ניסיון מצד ההגנה לערער את שלוות נפשה של המתלוננת, ניתן למצוא, למשל, בשימוש במלים הבאות: "אל תעשי לי מנטרות שלמדת בטיפול הממושך שקיבלת"[51]; "אז למה את אומרת לנו כאן כדי להתמסכן ולהיראות"[52]; "שאלה פשוטה לילדים בכיתה א'"[53]; "כשהיא תסיים את הנאום אני אשאל גם בעניין הזה"[54].
- א.א נתנה לא אחת ביטוי לתחושות הקשות שלה בעקבות האופן שבו התייחסה אליה הסנגורית, ובאחת הפעמים, בתגובה להטחה של הסנגורית שמה שהיא אומרת אינו אמת, ושזו הגרסה שלה בלבד, השיבה: "היא מוציאה אותי כזאת פסיכית, אני לא יכולה... אבל היא זו אבא שלי, תדעו לכם... נשמה תאומה, אני אומרת לך...". המותב העיר ל-א.א שאל לה לדבר כך על הסנגורית, והיא השיבה: "אבל היא אומרת את כל מה שאבא שלי היה אומר לי... כאילו אני מרגישה את הקול של אבא שלי ... אומר לי 'תסתמי את הפה שלך'... 'אסור לך לדבר, תחזרי בך מהר, תקני את העוול הזה'"[55]. ובהמשך אמרה: "להשפיל אותך אסור, אבל אותי מותר". היא פנתה למותב ואמרה: "היא יכולה להתייחס אלי כמו בן אדם, היא לא חייבת להתייחס אלי כמו תת אדם, אני בן אדם, אני לא חושבת שמותר למישהו לדרוך עלי היום... גם פעם היה אסור... אבל היום פה בתוך בית המשפט שכולם שומעים... לא רוצה... אני רוצה שתעמדו לצידי... שלא תשתקו כמו שכולם שתקו כשהייתי ילדה". הבהרנו ל-א.א שהיא צודקת, אסור לדרוך עליה ואנחנו משתדלים מאוד להקפיד על כך שהיחס כלפיה יהיה ראוי, והסנגורית הוסיפה שבית המשפט הוא אובייקטיבי ואינו יכול להחליט עדיין, ואמרה: "בית המשפט צריך לשמוע את המשפט ואז בית המשפט יקבע אם היה ספק סביר, לא היה ספק סביר, אם זה הוכח או לא הוכח". על כך ענתה לה א.א: "אנחנו לא מדברים על ספק סביר... אנחנו מדברים על השפלה"[56]. היו פעמים נוספות שבהן א.א התייחסה לכך שהסנגורית, באופן שחקרה אותה ושלעגה לה, עושה לה בדיוק מה שעשה לה הנאשם בזמן הפגיעות, וביטוי חזק מאוד לכך היה במסגרת החקירה על אישום 7. שם אביא את דברי א.א במלואם, בפסקה המתייחסת לדינמיקה בחקירת המשטרה. כאן אסתפק בקטע קצר מתוך הדברים: "את עומדת פה ומשפילה בן אדם ואת הורגת בן אדם, תדעי לך זה רצח... זה ניסיון לרצח מה שאת עושה... ואני אומרת לך את זה כי את צוחקת, בדיוק, בדיוק בשביל זה כי גם אבא שלי פגע בי וצחק... זה מה שאבא שלי עשה והוא לא יודה בזה, שתדמייני שהוא יודה בזה, הוא לא יודה בזה. ויש לו סניגורית מעולה שמשפילה אותי ומוציאה לי את הטעם מהחיים... יושבת מולי בת דמותו שהורגת אותי"[57]. בשלב כלשהו, באחת מהשאלות שנשאלו בצורה מתריסה, אמרה א.א: "אמרתי לעצמי 'איזו שאלה הפעם תבחר הגב' וייסבוך לשאול אותי בשביל להפיל אותי בתחילת'..."[58].
נקדים ונאמר, שעל אף המצוקה שאליה נקלעה א.א לא פעם, כפועל יוצא של אופן הצגת השאלות במהלך החקירה הנגדית, להבדיל מהקושי האינהרנטי הנובע מהצורך לתאר את האירועים עצמם, התרשמנו כי א.א התגברה על קשיים אלו ומסרה את גרסתה באופן המאפשר לקבוע ממצאי עובדה ומהימנות לגביה.