463. לגבי היחסים בין הוריה העידה: "אני חשבתי עד גיל מסוים שהם מאוד אוהבים אחד את השני, כאילו אמא שלי אומרת לאבא שלי ואבא היה אומר לאבא שלי שהם אוהבים אחד את השני ברמה הכי בסיסית, לא יודעת, אני חושבת שאמא שלי היא אהבה אותו, אבל גם פחדה ממנו, כאילו קצת, קצת ביטלה את עצמה לפניו, קצת הרבה" . וכן: "הבנתי שמשהו לא כאילו לא ראיתי אלימות או משהו, אבל הבנתי שמשהו שם לא מאוד נכון... בדינמיקה ביניהם כאילו שהיא פחות... כאילו שהיא מבטלת את עצמה יותר מידי לפניו והיא הופכת להיות צל שלו במקום להיות בן אדם, והיה בזה איזשהו מסר מכאיב קצת, במיוחד שאני אישה... תראי, הוא היה אדם שתלטן... מה זה שתלטן? מישהו שמכריח את האנשים שסביבו לעשות לפי מה שהוא חושב שנכון" .
464. א.א העידה שאחרי שחשפה בפני האימא את הפגיעה בגיל 5, והאימא סיפרה לנאשם, והייתה השיחה בחדר השינה, ונודע להוריה שהיא חזרה למרסי, הנאשם שאל אותה אם היא סיפרה למרסי "על זה" (והבהירה: אצלנו בבית דיברו בקודים). א.א השיבה בחיוב, הנאשם מאוד התרגז ואמר לה שיש לה זיכרון יצירתי, והאימא ישבה עם פרצוף מעונה. אז שאל הנאשם את האימא האם היא מאמינה לו או ל-א.א: "אז היא הסתכלה כזה על שנינו אז היא אמרה 'אני מאמינה לך, אולי גם ל-א.א', היא לא ידעה מה להגיד" . איזכור לחילופי הדברים הללו יש גם ביומנה של א.א, שם הוסיפה: "עלוב ומסכן. ומילה היא לא דיברה על זה, לא התייחסה למה שאמרתי. כאילו שהיא לא יודעת כמה דבר כזה משפיע על הנפש. היא לא מאמינה לי? היא חושבת שהמצאתי?" .
465. ציינתי לעיל, בפסקה 161 לעיל איזכור נוסף של האימא ביומנה של א.א: "קשה לי עם אמא שלי, אני כועסת עליה ואני מאוכזבת ממנה, היו כמה פעמים שלכל בר דעת היה ברור שקורה איתי משהו והיא 'לא שמה לב'. מה, לא היה אכפת לה? זה כואב לי לחשוב כך" . כשנשאלה לגבי העובדה שכתבה הרבה ביומן על הקשר עם האימא תיקנה א.א את התובעת ואמרה לה: "חוסר הקשר" והוסיפה: "היא כאילו הייתה יותר בצל של אבא בקטע הזה, מה שהוא אמר היא אמרה, מה שהוא עשה, כי היא הייתה מן כזה כמו, לא יודעת, לא משהו בפני עצמו" .
466. התייחסתי לאינטראקציה נוספת בין א.א לאימא בנוגע לניסיון החשיפה השלישי, בפסקה 178 לעיל. בין היתר א.א העידה: "היה לי קשה לדבר וגם הבנתי שזה לא הכתובת כאילו... כי היא תמיד תהיה בצד של אבא שלי, בצל של אבא שלי, בצל של אבא שלי, כאילו היא לא, היא לא ישות בפני עצמה שיכולה להגיד 'אוקיי א.א בואי אני אציל אותך', כאילו גם באזור כיתה ח' כזה היה לי הרבה שיחה איתה על זה שאני רוצה שהיא תתווך ביני לבין אבא שלי כי אני לא יכולה לדבר איתו ישירות. היא מאוד מאוד לא אהבה את זה, היא אמרה 'את צריכה לדבר איתו ישירות', כאילו... שהיא תבין שמשהו לא, שהיא תבין כאילו מתוך כאילו לא יודעת, אני חושבת על זה שכאילו אמא רואה את הבת שלה כל כך בוכה היא אמורה להסיק איזה שהיא מסקנה. כאילו מהמקום הזה יצאתי" .