העדה, גב' א.א: כן.
כב' הש' ברק נבו: את יודעת להגיד ממתי?
ת: אני זוכרת גיל 5.
כב' הש' ברק נבו: והדברים שסיפרת לנו על המשחקים והכול היו אחרי גיל 5?
ת: במקביל.
עו"ד ליברמן קובי: מי היה שותף לעיר התחתית?
העדה, גב' א.א: אני. וזהו. אני והחושך. ... ואבא שלי. לא הייתי קוראת לו שותף, אבל נוכח"[1].
ב.ב, באופן דומה, אמרה על הנאשם לחוקרת המשטרה, לפי עדות אותה חוקרת, ש"הבן אדם של היום אינו הבן אדם של הלילה"[2].
רקע כללי, תמצית כתב האישום, תמצית עמדת ההגנה ותמצית מסקנתנו
- כתב האישום מגולל מסכת ארוכה וקשה של פגיעות מיניות מצד הנאשם בשתיים מתוך שמונה בנותיו. אישומים 14-1 עוסקים בפגיעות המיניות ב-א.א, מאז שהייתה כבת 5 ועד הגיעה לגיל 18. אישומים 22-15 עוסקים בפגיעות ב-ב.ב, שהחלו סמוך להפסקת הפגיעות ב-א.א, מאז שהייתה ב.ב כבת 8 ועד הגיעה לגיל 18.
הנאשם נשוי ואב ל-12 ילדים. הנאשם ומשפחתו משתייכים למגזר החרדי, והתגוררו בין השנים XXX במקום מגורים קודם, ומשנת XXX התגוררה המשפחה במקום המגורים הנוכחי[3]. בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שימש הנאשם כרופא. הנאשם נהג לבדוק את ילדיו, הן בבית והן במרפאה שבה עבד ביישוב במרכז.
לפי כתב האישום, הנאשם ביצע את הפגיעות המיניות ב-א.א (ילידת XX) בין שנת XX19 ועד שנת XX20. את הפגיעות המיניות ב-ב.ב (ילידת XX) ביצע הנאשם בין שנת XX20 ועד XX XX20. מעשי הנאשם כלפי ב.ב הופסקו לאחר שביום XX, מיד לאחר יום הולדתה ה-18, הגישה ב.ב בקשה לצו הגנה נגדו, ויצאה מהבית למקום מקלט.
- בשל המעשים המיוחסים לנאשם, הוא הואשם בכתב האישום בעבירות הבאות (נציין את העבירות הרלוונטיות לכל אישום בצורה פרטנית בהמשך). בחלק מהאישומים מדובר בריבוי עבירות מאותו סוג:
- אינוס בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 [החוק];
- מעשה סדום בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א) לחוק;
- ניסיון אינוס בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א) ביחד עם סעיף 25 לחוק;
- מעשה מגונה בבן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(ג)(2) בנסיבות סעיף 348(ב) בנסיבות 345(ב) לחוק;
- מעשה מגונה בבן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(ג)(1) בנסיבות 348(א) יחד עם סעיף 345(א)(4) לחוק;
- מעשה מגונה בבן משפחה – עבירה לפי סעיף 348(א) בנסיבות 345(א)(4) לחוק;
- מעשה מגונה בפני בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(ד) לחוק;
- תקיפה בידי בן משפחה – עבירה לפי 382(ב) לחוק.
הערה לנוכח תיקון 152 לחוק העונשין
- נציין, כי בחלק מהאישומים בכתב האישום לא צוין לאיזו חלופה של סעיף 345 מפנה המאשימה. ביקשנו הבהרה בעניין זה וב"כ המאשימה הבהירה בשלב הסיכומים בעל־פה ובהבהרה בכתב שנשלחה לאחר מכן, לבקשתנו (ובהתנגדות ב"כ הנאשם[4]), שבאישומים 1 עד 5, 7 עד 14 ו-18, שבהם מיוחסת לנאשם עבירה של אינוס או ניסיון אינוס בידי בן משפחה, חלה החלופה של סעיף 345(א)(1) לחוק, המתייחסת למצב של היעדר הסכמה. עם זאת, סעיפי החוק הרלוונטיים תוקנו בין הגשת כתב האישום ועד היום[5], ובסעיף 345(א), ברישה, במקום הביטוי "בעילת אישה", שהתייחס לאיבר המין הנשי, נאמר עתה "החודר לגוף של אישה או גבר", והגדרת "חדירה" בחוק כוללת כל "החדרת איבר מאיברי הגוף או חפץ לאיבר מינה של אישה או לפי־הטבעת של אדם, או החדרת איבר מין לפיו של אדם"[6]. בהתאם לכך התייתר ובוטל סעיף 347 לחוק שהתייחס ל"מעשה סדום", ועבירה זו נכללת עתה בגדר עבירת האינוס. מאחר שכך, ומאחר שהעונש על שתי העבירות זהה ולפיכך אין שאלה של דין מקל, אזי כל האישומים המתייחסים ל"מעשה סדום" ייקראו כאילו גם הם מדברים על "אינוס"[7], וככל שנרשיע בהם, ההרשעה תהיה בסעיף המעודכן, קרי: סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק. הבהרה זו מתייחסת לאישומים 1, 4, 9, 12, 13 ו-20. הבהרה נוספת ניתנה לגבי אישומים 1, 2, 5, 6, 8, 11, 15 ו-16, שבהם יוחסה לנאשם עבירה של מעשה מגונה בבן משפחה, ולפיה הנסיבה הרלוונטית לסעיף 345(ב) היא זו שבס"ק (1). לפיכך, באישומים הרלוונטיים, אמור מעתה:
אינוס בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק. הגדרה זו כוללת את מה שבכתב האישום נקרא מעשה סדום בידי בן משפחה – עבירה לפי סעיף 351(א) בנסיבות סעיף 347(ב) וסעיף 345(א) לחוק;