כשנשאל על המשפט שבו כתב ש-א.א לא תלך למשטרה נתן הסבר לא ברור, ובין היתר אמר שהוא התכוון שנאמר לו ש-א.א החליטה לא להגיש תלונה במשטרה . בלי קשר להסברים הלא קוהרנטים שנתן, מה שברור הוא שכבר אז התעסק הנאשם בסכנה שיתבקש לתת את הדין על טענות שפגע מינית ב-א.א.
430. דומה כי אין טעם להמשיך בתיאור גרסתו של הנאשם על המסמך. עולה הן מתוכן המסמך והן מתשובותיו המגומגמות (והמופרכות בחלקן), כי כבר ב-XX20 הוא החל להכין עצמו למקרה שסיפור הפגיעות המיניות יצא החוצה והוא ידרש לתת הסברים.
התחמקות ממתן תשובות רלוונטיות, מתן תשובות מופרכות
431. חרף היותו אדם חכם, מלומד ואיש טיפול, חלק גדול מתשובותיו של הנאשם הצביעו על ניסיונותיו לחמוק ממתן תשובה רלוונטית ולהסיט את הדיון למקומות אחרים. כך, למשל, כשעומת עם העובדה ש-א.א אמרה לאימא בגיל 17 שאינה יכולה לסבול לראות את הנאשם ושהיא מתחבאת מפניו, טען שהכול נבע מ"תקרית הז'קט" שאליה התייחסתי בפסקה 266 לעיל . התייחסות הנאשם לאירוע כה מינורי כמשהו מרכזי ששינה לחלוטין את ייחסה של א.א אליו הוא דוגמה טובה לניסיון הסטה שכזה. לא מיותר לציין שהאימא בעדותה יישרה קו עם הנאשם באופן מוחלט בעניין זה, כמובהר לעיל.
432. דוגמה נוספת: כאשר בת שבע גולדברג, פסיכולוגית שאליה הנאשם הפנה את א.א, אמרה לו שלפי הערכתה המקצועית א.א עברה טראומה בחייה, הוא העיד שהטראומה היחידה שהוא יכול לחשוב עליה זה שבגיל 9 היא הייתה באיזה בית ברחוב זיוון שבסוף גילו שאולי האבא הראה לה סרטים לא מתאימים. כשהסנגורית העירה לו שזו לא טראומה, מצא סיפור אחר: "רק שנייה, היה לנו את הערבי בבית לפני החתונה של אחות 1... היה גנב בבית". ואז המשיך מיד לעוד רעיון לטראומה: "היה תאונת דרכים... ב-XX19 היינו בתאונה מאוד מאוד רצינית שאני לא רוצה להיכנס לזה, זה מצב רפואי, אבל אני מאוד נפגעתי בצוואר... ושלושת הילדים מאחורה כמעט מתו... [אף אחד לא אושפז] אבל אני הייתי גמור כל השבת במיטה ואחרי זה MRI ובסוף היה 4% נכות מטעם חברת ביטוח" . דוגמה אחרונה זו, שלפיה הטראומה של א.א, שעליה דיווחה גולדברג בשנת XX20 (כש-א.א הייתה בת 18), קשורה לתאונת דרכים שאירעה ב-XX19 (כש-א.א הייתה בת 3), שבה היא לא נפגעה, אך הנאשם "היה גמור כל השבת במיטה", משקפת לא מעט מהתשובות המופרכות שהשיב הנאשם בשלל נושאים, והיא משלבת גם את ניסיון ההתחמקות ממתן תשובה רצינית ורלוונטית, וגם את תפיסתו על מקומו בעולם של סובביו. דוגמה נוספת שקשורה בגולדברג ומצביעה על המניפולטיביות של הנאשם הן בהתנהגות בזמן אמת, הן במתן העדות, היה שהוא החליט להפסיק ל-א.א את הטיפול אצל גולדברג (כפי שפירטתי בפסקאות הקשורות בטיפול אצלה), אך בעדותו הציג שזו הייתה החלטה משותפת שלו ושל א.א .