משעמדתי לעיל על העיקרון, כפי שהוא לדעתי, נותר לבחון את יישומו על נסיבות העניין דנן.
- באשר להסכמתה של המשיבה, ראוי להפנות לעמדתה בתגובתה המקדמית לעתירתו של המבקש לבית המשפט הגבוה לצדק (סעיף 2): "טענות העותר ראויות להישמע ולהתברר, אולם ההליך המתאים יותר לעשות כן במקרה החריג דנן הוא בקשה לביטול פסק דין, בה ידון בית המשפט שדן והכריע בערעור." (וראו בניסוח דומה גם בסעיף 13 לתגובה המקדמית).
נוכח עמדה זו ניתנה, במסגרת העתירה, ההחלטה המפנה את המבקש להגיש בקשה במסגרת תיק הערעור והמורה על השהיית הליכים בעתירה עד לאחר שתתקבל החלטה בבקשה כאמור (החלטתו של השופט ח' כבוב, מיום 15.6.2025, בגדרי בג"ץ 57436-05-25). בעקבות החלטה זו הגיש המבקש את הבקשה דנן.
יתר על כן, לכל אורך הדיון בבקשת הביטול נמנעה המשיבה מלטעון כי קיים קושי כלשהו, במישור הסמכות, להיענות לבקשה, וטענה אך ורק לגופו של עניין.
אכן, עמדתה של המשיבה נסמכה על השקפה לגבי קיומה של סמכות טבועה של בית משפט זה להיענות לבקשה מסוג הבקשה דנן (ועל כך, להלן), אלא שרואה אני את הסכמה זו כהסכמה ל-"מרובה" (סמכות טבועה, בלתי מוגבלת) המכיל ממילא את "המועט" (הסכמה להקנות לבית המשפט סמכות לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט).
בנסיבות כאמור (שתמציתן בציטוט דלעיל לפיו עמדתה של המשיבה היא כי "טענות העותר ראויות להישמע ולהתברר..."), איני רואה כל קושי לקבוע שהמשיבה נתנה את הסכמתה, הנדרשת לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, שבית המשפט יידון בבקשת המבקש לגופה ויחליט בה בהתאם לשיקול דעתו.
- דווקא ככל שאמורים הדברים בהסכמתו של המבקש, הנסיבות מורכבות יותר: מחד גיסא, המבקש מגדיר את בקשתו כבקשה על-פי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט (וראו סעיפים 39 ו-46 לבקשת הביטול, וסעיף 8 לתגובה מיום 17.8.2025). מאידך גיסא, נראה שהמבקש טוען כי ניתן לראות את בקשתו כבקשה לפי סעיף 81(ב) רק ככל שהמשיבה מסכימה לה (סעיפים 43, 47 ו-48 לבקשת הביטול).
עמדה זו מסבכת את התמונה וניתן היה גם לקבוע שלמרות רצוני להיענות לבקשה (ברובה) תוך דחיית עמדתה של המשיבה לגופו של עניין, עמדתו של המבקש אינה מאפשרת לעשות כן. ברם, בנסיבות העניין, איני מוצא מקום לקבוע כך אלא לפרש את עמדתו של המבקש ככזו שרק ביקשה להבהיר שאין הוא מסכים לעריכת תיקונים החורגים מבקשתו.
בנסיבות אלו, סבורני כי בית המשפט רכש את הסמכות, לפי סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט, לערוך בפסק הדין שניתן בערעור "כל תיקון" הנדרש על-פי שיקול דעתו.
- קביעתי לעיל, מיתרת את הצורך להכריע בשאלה האם מוקנית לבית משפט זה "סמכות טבועה" לתקן טעות שנפלה בפסק דינו, אף בלא הסכמת כלל בעלי הדין ושלא בגדר המצומצם של תיקון "טעות" בהגדרתה בסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט.
עמדתה של המשיבה, בתגובתה המקדמית לעתירה שהגיש המבקש לבית המשפט הגבוה לצדק, נסמכה על טיעון לפיו מוקנית לבית המשפט סמכות טבועה כאמור ומכאן סמכותו לדון בבקשתו של המבקש לגופה.