בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"צ 56624-02-25 בריר נ' ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:6
לפני כבוד השופטת הלית סילש
מבקש גל בריר
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב סבו
נגד
משיבים 1. ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ
2. אייל פליקס רביד
המשיבים 1-2 ע"י ב"כ ממשרד מטרי, מאירי, וכט ושות'
3. מ. יוחננוף ובניו בע"מ
4. אלעד חרזי
5. איתן יוחננוב
המשיבים 3-5 ע"י ב"כ ממשרד אגמון עם טולצ'נסקי
6. סופר ברקת קמעונאות בע"מ
7. אפרים תשובה
פסק דין
בקשה לסילוק בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף.
ברקע ההליך תובענה ייצוגית אשר הוגשה כנגד ויקטורי רשת סופרמרקטים בע"מ (להלן: "ויקטורי") מ. יוחננוף ובניו (1998) בע"מ (להלן: "יוחננוף") וסופר ברקת קמעונאות בע"מ (להלן: "סופר ברקת") (שלושתן ביחד להלן: "המשיבות") ובעלי תפקידים בהן, בגין היותם צד לכאורה להסדרים כובלים.
הבקשה לאישור התובענה הייצוגית
1. במסגרת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נטען כי המשיבות, רשתות קמעונאות מזון גדולות, התקשרו ביניהן בהסדרים כובלים אשר נועדו לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים ברשתותיהן, כמו גם ברשתות מתחרות. הסדרים אלה כללו, בין היתר, תיאום מחירים, ביטול מבצעים ותיאום רווח (להלן: "ההסדרים הכובלים").
2. המבקש סמך את בקשתו על עצם הגשתו של כתב אישום ע"י רשות התחרות, כנגד המשיבות, בקשר עם ההסדרים הכובלים.
3. לטענת המבקש די בעצם הגשתו של כתב האישום כדי להוות את התשתית הראייתית הלכאורית הנדרשת לצורך הגשתה של תובענה ייצוגית.
הבקשה לסילוק על הסף
4. המשיבים 3-5, יוחננוף ובעלי התפקידים שלה (להלן: "המשיבים 3-5") הגישו בקשה לסילוק על הסף של הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ככל שהיא מתייחסת אליהם, ולחילופין, להורות על פיצול הדיון בבקשת האישור, באופן היעיל וההוגן, כפי שבית המשפט ימצא לנכון.
5. לטענת המשיבים 3-5, בקשת האישור של התובענה כייצוגית, נסמכת כל כולה, ובאופן בלעדי, על כתב האישום, אשר כשלעצמו, לא מהווה ראיה קבילה בהליך האזרחי, ומעבר אליו לא צורפה ולו ראיה אחת נוספת, לתמיכה בטענות המבקשים.
6. עוד נטען כי בהיעדר ראיות נוספות כלשהן, המבקש הגיש את בקשת האישור כמקשה אחת, למרות שכתב האישום כולל לכאורה שש פרשות עובדתיות נפרדות, שונות זו מזו, אשר מתייחסות לתאגידים שונים ולתקופות שונות. כפועל יוצא מכך, רוב רובה של בקשת האישור עוסק לכאורה בחמש פרשות שונות, אשר למשיבים אין כל קשר אליהן, ואילו החלק המיוחס למשיבים מצומצם ביותר.
7. לטענת המשיבים 3-5, כריכתם בתביעה אחת עם יתר המשיבים לא עולה בקנה אחד עם דרישות ס' 8 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק" או "חוק תובענות ייצוגיות") בדבר קיומן של שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. למעשה מדובר במספר בקשות שונות אשר קובצו יחד באופן מלאכותי ואשר לכל אחת מהן נסיבות שונות המחייבות בירור פרטני. בהגשת התביעה והבקשה, כפי שהוגשו, יש כדי לפגוע ביעילות הדיונית, להכביד על המשיבים ולאלץ אותם להתגונן בהליך מורכב ומסועף. בנוסף נטען, כי גם קבוצת המשיבים הפוטנציאלית שונה ונפרדת בהתייחס לכל אחד מהאישומים.
8. המשיבים 3-5 הוסיפו וטענו כי יש לסלק את הבקשה על הסף גם בגין אי תשלום אגרה כדין, עת שולמה אגרה בגין בקשה אחת, חלף תשלום האגרה המתחייבת בגין הגשת מספר בקשות אישור נפרדות, בהליכים נפרדים, כפי שראוי היה לעשות.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916תשובת המבקש
9. 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)במסגרת התשובה נטען כי ככלל, אין מקום לדון בבקשה לסילוק על הסף, באופן נפרד מהדיון בבקשת האישור לגופה, אלא במקרים חריגים וקיצוניים, בהם ברור כי אין בבקשה ולא כלום – ולא זה המצב בענייננו.
10. לגופו של עניין נטען כי בבסיס התביעה עומדות שאלות עובדתיות ומשפטיות משותפות, ובהן מעורבות של המשיבים בהסדרים כובלים אשר הביאו לעליית מחירים ברשתות הקמעוניות, כמפורט בתובענה.
11. בבסיס ההחלטה לכרוך את כלל המשיבים בתביעה אחת עמדו שיקולים של יעילות ומניעת הכרעות סותרות. זאת בין היתר מקום בו כלל ההסדרים הכובלים מושא התביעה, בוצעו על רקע מאפיינים משותפים של שוק הקמעונאות בישראל, ולא ניתן לדון בכל אחד מהם בנפרד, מבלי להתייחס למאפיינים אלה. משיבי ויקטורי הם צד לכל אחד מההסדרים הכובלים מושא התובענה וגם בכך די כדי למנוע פיצול של התביעה. בנוסף, כל אחד מההסדרים הכובלים מושא התובענה הינו חלק ממסכת תיאומים אסורה, שנועדה לפגוע בתחרות ולהביא לעליית מחירים, ואין בעובדה כי כל אחד מהם מתייחס למוצר אחר כדי למנוע את ההתייחסות אליהם כמכלול תוך בחינה של פגיעתם המצרפית. נימוקים אלה מקבלים משנה תוקף מקום בו המדינה עצמה בחרה לכרוך את כלל הפרשות נושא התביעה לכדי כתב אישום אחד.
12. המבקשים הוסיפו וטענו כי מקום בו דין הטענה לפיה היה עליהם לפצל את התביעה למספר תביעות נפרדות להידחות, ממילא נופלת גם הטענה בדבר תשלום בחסר של האגרה, ומכל מקום, השאלה אם מדובר במעשה אחד או בסדרת מעשים היא שאלה מורכבת אשר יש להכריע בה על סמך התשתית העובדתית והמשפטית שתיפרס במסגרת בירור ההליך לגופו.
13. באשר לטענה לפיה לא ניתן להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוך הסתמכות על כתב אישום בלבד, הפנו המשיבים לפסיקה במסגרתה אושרה, לשיטתם, תובענה ייצוגית, בהסתמך על כתב אישום וחוות דעת בלבד.
התגובה לתשובה
14. המשיבים 3-5 הגישו תגובה לתשובה במסגרתה שבו וטענו כי התביעה נוגעת למספר פרשיות נפרדות אשר אין ביניהן קשר, אין בבסיסן שאלות משפטיות או עובדתיות משותפות, לא ניתן להגדירן כ'הפרה נמשכת של דיני התחרות', ואין כל יעילות דיונית בניהולן יחד.
15. בנוסף הם ביקשו לציין ולהדגיש כי מעולם לא אושרה בקשה לאישור תובענה ייצוגית על בסיס כתב אישום בלבד, לרבות במסגרת ההליך אליו הפנה המבקש.
00הועתק מנבו
0לאחר שחזרתי ועיינתי בטענות הצדדים, כמו גם בהוראות החוק ובפסיקה רלוונטית, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. נימוקי להלן;
סילוק על הסף – כללי
16. בהתאם להלכה הפסוקה, סילוק של תביעה על הסף הוא סעד חריג וקיצוני, אשר יינתן במשורה ולעיתים נדירות, רק כאשר ברור כי אין כל סיכוי כי התביעה תתקבל, גם בהנחה לפיה יעלה בידי התובע להוכיח את כל הנטען על ידו בתביעתו.
17. מקל וחומר עת מדובר בסילוק על הסף של בקשה לאישור תובענה כייצוגית – הליך מקדמי בפני עצמו. בהתאם לפסיקה, יש לדון בבקשה מסוג זה ביחד עם בקשת האישור עצמה, שכן פיצול הדיון עלול לפגום ביעילות הדיונית ולהביא לסרבול ההליך (ר' לדוג' רע"א 8268/96 רייכרט נ' שמש, פ"ד נה(5) 276 (2001); רע"א 7667/17 רוזנצוויג נ' חזן [נבו] (3.12.2018); רע"א 2094/16 אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ נ' הצלחה התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלנית הוגנת [נבו] (30.3.2016); רע"א 2022/07 הבנק הבינ"ל הראשון לישראל בע"מ נ' אר און השקעות בע"מ [נבו] (13.8.2007).
18. על אף האמור לעיל, קיימים מקרים חריגים, אשר יצדיקו סילוקה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית. כך למשל כאשר מדובר בבירור עובדתי או משפטי פשוט יחסית, וכאשר יש בטענות שהועלו כדי לשמוט את הקרקע תחת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית כולה (ר' רע"א 8268/96 לעיל; רע"א 2022/07 לעיל; תצ (נצ')33846-01-16 גרנד פורום סוכנות לביטוח 2001 בע"מ נ' משטרת ישראל [נבו] (7.3.2017)).
19. בענייננו מצאתי לבחון את בקשת המשיבים 3-5 בנפרד מבקשת האישור, נוכח קיומה של שאלה משפטית העומדת בבסיס הבקשה, אשר בירורה פשוט יחסית, ואשר ההכרעה בה עשויה לייתר את הצורך בבירור הבקשה לגופה. אפרט;
הגשת כתב אישום כראיה לכאורה בהליך אזרחי
20. ס' 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע את התנאים לאישור תובענה ייצוגית, ובהם קיומה של אפשרות סבירה כי התובענה תוכרע לטובת הקבוצה.
21. לצורך ביסוס תובענה ייצוגית שעניינה הסדרים כובלים, יש להוכיח, בראש ובראשונה, את קיומם של אותם הסדרים, וזאת תוך עמידה בנטל ההוכחה הרגיל, הנהוג בהליך האזרחי (הטיית מאזן ההסתברות). עת מדובר בתובענה ייצוגית קובעת הפסיקה כי הנטל אף מרוכך יותר, נוכח פערי המידע בין הצדדים והקושי האינהרנטי בהוכחת טענה מסוג זה (ר' לדוג' תצ (מרכז) 10538-02-13 עמותת הצלחה לקידום חברה הוגנת נ' אל-על נתיבי אויר לישראל בע"מ [נבו] (19.1.2020)).
22. המבקש לא נדרש להציג ראיות אשר יש בהן כדי להוכיח את התביעה, אלא אך כאלה, אשר אם תוכחנה, קיים סיכוי סביר כי התביעה תתקבל.
23. בענייננו, אין חולק כי התביעה מבוססת, אך ורק, על עובדת הגשתו של כתב אישום כנגד המשיבים, בגין קיומם של הסדרים כובלים לכאורה, אשר נחשפו ע"י רשות התחרות.
השאלה הנשאלת היא – האם די בעצם הגשתו של כתב אישום, כדי לשמש כראייה לכאורה, המספיקה לצורך הגשת תובענה ייצוגית.
לטעמי התשובה לשאלה זו, הינה שלילית.
24. אקדים ואציין כי כל עוד המשיבים 3-5 לא הורשעו בדין, עומדת להם 'חזקת החפות', ולא ניתן לראותם כמי שאכן התקשרו, בהכרח, בהסדרים כובלים.
25. מעבר לכך, ס' 42א(א) לפק' הראיות (נוסח חדש), התשל"א-1971 (להלן: "פק' הראיות") קובע כי "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם אם המורשע או חליפו או מי שאחריותו נובעת מאחריות המורשע, ובכלל זה מי שחב בחובו הפסוק, הוא בעל דין במשפט האזרחי."
מסעיף זה עולה כי רק פסק דין חלוט, המרשיע את הנאשם, יכול לשמש כראיה לכאורה בהליך אזרחי בו המורשע או חליפו הוא בעל דין, ובהגשת כתב אישום, לא די.
26. לא למותר לציין, כי המבקש לא נחשף לחומרי החקירה אשר שימשו בסיס להגשת כתב האישום, וממילא גם לא הציג אותם, ולפיכך האמור בבקשה הוא לכאורה בגדר 'עדות שמועה'.
27. אוסיף ואציין כי בהתאם לסעיף 43(א)(1) לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988 (להלן: "חוק התחרות"), לממונה על התחרות נתונה הסמכות המנהלית לקבוע קיומו של הגבל עסקי, כמשמעותו בס' 1 לחוק התחרות הכלכלית.
28. הגם כי מדובר בקביעה בעלת אופי מעין שיפוטי, אין בה כדי למנוע מן הרשות שנתנה אותה (הממונה), לעיין בה מחדש, לבטלה, לתקנה או לשנותה, וגם בית הדין מוסמך לעשות כן. כמו כן אין בקביעתו של הממונה עצמה, משום הרשעה או הטלת חבות (ר' ס' 43(ד) לחוק התחרות הכלכלית וכן בג"צ 326/96 כספי ואח' נ' הממונה על ההגבלים העסקיים ואח' [נבו] (2.12.1996)).
29. יצוין כי המבקש עצמו, כמעט ולא התייחס לסוגיה משמעותית זו במסגרת תשובתו, למעט 3 שורות בפרק העוללות, ודומה כי לא בכדי.
30. לא אותרה על ידי פסיקה של כב' בית המשפט העליון בסוגיה האמורה, והצדדים לא הפנו לפסיקה כאמור, אולם מפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים עולה כי הם מצאו שלא להכיר בעצם הגשתו של כתב אישום כראיה מהימנה בהליך אזרחי.
31. כך לדוגמא, בת"צ (נצ') 33846-01-16 גרנד פורום סוכנות לביטוח 2001 בע"מ נ' משטרת ישראל [נבו] (7.3.2017) הורה בית המשפט על מחיקה על הסף של הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, תוך שהוא קובע כי אין מקום לדון בשאלת חוקיות קנסות תעבורה שהוטלו על נאשם במסגרת הליך של תובענה ייצוגית בטרם נקבעו קביעות חלוטות בעניין פסלות הקנסות בבית המשפט לתעבורה.
32. בבש"א (ת"א) 12571/09 שידורי קשת בע"מ נ' דוד (דודו) גולדנברג טופז [נבו] (20.7.2009) קבע בית המשפט כי לא ניתן לראות בעצם הגשתו של כתב אישום כראיה מהימנה לכאורה לצורך מתן סעד זמני בהליך אזרחי, ובית המשפט הוסיף וקבע כי אם תוצג ראיה נוספת, לצד כתב האישום, יוכלו שתי אלה, בנסיבות מסוימות, להוות את מארג הראיות לכאורה הדרוש לצורך מתן הצו.
33. בת"צ (ת"א) 59088-09-19 אשר נ' הלל [נבו] (19.10.2022) אליו הפנה המבקש עצמו, דן בית המשפט בהרחבה בסוגיה זו, תוך שהוא מציין כי "... נראה כי בעת הנוכחית המצב המשפטי הקיים בדין הישראלי אינו מאפשר לעשות שימוש בראיות שהן חלק מההליך הפלילי התלוי ועומד במקביל להליכים האזרחיים המתנהלים כאמור באותה עת ובאותו עניין, וזאת בשונה מהפרוצדורה הנהוגה בארצות הברית".
34. בית המשפט מציין כי בהקשר לדיני התחרות הכלכלית קיימת בעייתיות, מקום בו התובע יודע על קיומן של ראיות לכאורה אשר יש בהן כדי לשמש בסיס לתביעה מכוח חוק התחרות, אולם אין בידיו כלים דיוניים אשר יאפשרו לו להניח לפני בית המשפט תשתית עובדתית סבירה להוכחת תביעתו ברף הנדרש, וכי יש בכך כדי לרוקן מתוכן את כוונת המחוקק ליצור אכיפה פרטית יעילה של דיני התחרות הכלכלית.
בהמשך הוא מוסיף ומציין כי: "...על פניו, נראה כי המציאות העכשווית בבתי המשפט שונה לאין שיעור מן המציאות ששררה עת תיקן המחוקק את תיקון 2 לפקודת הראיות לפני כחמישים שנה. נראה כי בעת הנוכחית ההליכים האזרחיים המקיימים זיקה להליכים הפליליים הם מורכבים יותר, נוגעים בין היתר גם לעילות תביעה ולנזקים השונים מאלה שנדונו לפני עשרות שנים, עילות שבחלקן הגדול עסקו בתביעות נזיקין שעניינן רשלנות ופגיעות גופניות ולא בהליכים שהתפתחו עם השנים באופן טבעי עם התפתחות הכלכלה העולמית התקשורת והמסחר ועימם גם החקיקה. על רקע זה עולה עתה ביתר שאת השאלה של היחס בין ההליך הפלילי והאזרחי בהקשר לתביעות כלכליות מורכבות שעניינן רחב היקף לאין שיעור מהליכים שהם בדלת אמותיהם של שני צדדים לתביעת הרשלנות או לתביעה אחרת בגין נזקי גוף.
והגם שכך, לא ניתן להתעלם מחד המשמעות של סעיפים 42א לפקודת הראיות ושל סעיף 43 לחוק התחרות הכלכלית. מקריאת שתי הוראות חוק אלה במשולב עולה בבירור כי רק קביעת הממונה בעניין הסדר כובל או פסק דין מרשיע בעבירה כאמור, יכולים לשמש ראייה לכאורה בהליך האזרחי. להדגיש כי בענייננו אין בנמצא פסק דין מרשיע גם לא קביעה שקבע הממונה על כן כתב האישום אינו מהווה ראייה לכאורה לתוכנו." (ההדגשה לא במקור – ה.ס.).
35. בסופו של דבר, הגם כי במסגרת פסק הדין בת"צ (ת"א) 59088-09-19 לעיל, אושרה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, עולה ממנו, כי בניגוד לטענת המבקש, החלטת בית המשפט לא נסמכה על כתב האישום וחוות הדעת הכלכלית בלבד, אלא גם על ראיות נוספות. כך מציין בית המשפט במסגרת החלטתו:
"... בענייננו השאלה הרלוונטית ואף אומר כי השאלה המהותית שעלתה, היא מה המקום ומה המשקל במסגרת ההליך דנא, של כתב האישום בהליך הפלילי המקביל שבו נדונה אותה מסכת לכאורית של עובדות? שאלה זו כלל אינה פשוטה, אך חשוב לציין כי שלא כטענת המשיבות, התרשמתי כי בקשת האישור אינה נסמכת רק על כתב האישום כ'ראייה' יחידה. אני סבורה כי בשלב הזה עלה בידי המבקשים להראות תשתית מספקת דיה המבססת סיכוי סביר להכרעה בשאלות המהותיות לטובת הקבוצה, בשים לב לעובדה כי בענייננו נערכו חוות דעת על ידי הצדדים העוסקות בשאלת הנזק לכאורה, וכן בשים לב להליך ההוכחות (המקיף יחסית לשלב זה של בקשת האישור) שהתקיים בענייננו ובמהלכו שמעתי עדים רבים המתייחסים בגוף ראשון לשאלת קיומו או אי קיומו של הסדר כובל זה או אחר, ומכאן שהתרשמתי, כפי שאפרט בהמשך, כי די בתשתית זו כדי להגיע למסקנה כי התנאי הקבוע בסעיף 8(א)(1) מתקיים בענייננו" (ההדגשה לא במקור – ה.ס.).
36. בשולי הדברים יצוין כי ניהול הליך אזרחי, לצד ההליך הפלילי, עלול להביא להחלטות סותרות – תוצאה אשר אינה מועדפת, וממנה ביקש גם המחוקק להימנע.
37. בהינתן מסקנותיי לעיל, אני מוצאת כי לא ניתן לאשר תובענה ייצוגית הנסמכת על כתב אישום בלבד, ולפיכך דומה כי גם הדיון ביתר נימוקי הבקשה מתייתר.
עם זאת, ובבחינת למעלה מן הצורך ועל מנת שהחלטתי לא תימצא כחסרה, אוסיף ואתייחס בקצרה גם ליתר הטענות אשר הועלו על ידי הצדדים.
כריכת פרשות נפרדות בתביעה אחת
38. כאמור, ס' 8(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע את התנאים לאישורה של תובענה כייצוגית, ובהם התנאי לפיו התביעה " מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה", כמו גם תנאי לפיו התובענה הייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".
39. לטענת המשיבים 3-5, תנאים אלה לא מתקיימים, מקום בו התביעה הוגשה תוך כריכה מלאכותית של מספר פרשות, אשר כל אחת מהן מבוססת על מסכת עובדתית שונה, נסיבות אחרות, תאגידים שונים ותקופות שונות. לשיטתם, יש בכריכת הפרשות לכדי תובענה אחת כדי לפגוע ביעילות הדיונית, להכביד עליהם ולאלצם להתדיין בהליך מורכב ומסועף, שלא לצורך.
40. לא מצאתי לאמץ טענה זו של המשיבים.
41. מעיון בכתב האישום, כמו גם בטענות הצדדים, עולה כי הגם שכתב האישום מתייחס למספר אירועים שונים, מול מספר רשתות שונות, בבסיס כלל האירועים נושא התביעה עומדים הסדרים דומים ותיאומים בין הרשתות, אשר מטרתם הלכאורית, או הנטענת הינה אחת – העלאת מחירי המוצרים.
42. יודגש כי בניגוד למקרים של הפרת הוראות חוק על ידי משיבים שונים, בהן אין בהפרת הוראות החוק ע"י מאן דהוא כדי להשליך על עניינם של גורמים אחרים (למשל עת מדובר בהיעדר שטח ייעודי למכירת מוצרים בפיקוח אשר נדון בת"צ 38134-12-17 האני חנא נ' כהן מחסני השוק בע"מ [נבו] (15.6.2021) או אי פרסום התאמות נגישות אשר נדון ב -
29488-02-20 בריוטי נ' אופיר טורס ב"מ [נבו] (7.6.2020) – אליהם הפנו המשיבים 3-5), בהינתן מאפייניו של השוק הקמעונאי, עת מדובר בהסדרים כובלים בין רשתות קמעונאיות גדולות, אשר נוגעים לתיאום מחירים, הם משליכים לרוב, על כלל השוק, ולא מן הנמנע כי יהא בהם אף כדי לייצר מעין כדור שלג מתגלגל, המביא, בסופו של דבר, לעליית מחירים כוללת.
43. עובדה זו עולה בין היתר גם מעיון בכתב האישום, וניתן לראות כי גם באירועים אשר לגביהם נטען כי יוחננוף לא הייתה צד ישיר לתיאום או להסדר הכובל (למשל בהתייחס למוצרי ד"ר פישר – אישום 4) קיימה טענה בדבר השלכות של אותו הסדר על המחירים הנגבים על ידה, כמו גם על רשתות אחרות.
יודגש בשנית כי אין בהתייחסותי דלעיל, משום קביעת מסמרות או הבעת עמדה בהתייחס להליך אשר אינו נדון בפני, אלא כי יכול ולא ניתן בהכרח להתייחס להעלאת מחיר של כל מוצר או קבוצת מוצרים באופן נפרד ומובחן, אלא כי תידרש בנוסף ההתבוננות על מגמה, וניתן לראות בתיאומים השונים נושא התביעה כסדרה של הסדרים אשר נועדו להביא לעליית מחירים; מה גם שרשת ויקטורי הייתה צד לכולם.
44. בהינתן כל האמור לעיל לא ניתן גם לקבוע כי מדובר בקבוצות שונות של נפגעים, אלא כי יש לראות את כלל הצרכנים בשוק, כנפגעים פוטנציאליים ובעלי זיקה לעניין הנדון, אף אם לא נמנו על הקבוצה הספציפית אשר נפגעה בפועל.
45. בנסיבות אלה, וככל שבכך היו מתמצות טענות המבקשים, ספק באם היה מקום להורות על סילוק ההליך על הסף.
תשלום אגרה בחסר
46. בהינתן מסקנותיי לעיל בעניין כריכת הנושאים השונים לכדי תביעה אחת, ממילא מתייתר גם הצורך לדון בטענה שעניינה תשלום אגרה בחסר.
סוף דבר
הבקשה מתקבלת.
אני מורה על סילוק התביעה על הסף ככל שעניינה המשיבים 3-5.
התובע (המבקש) ישא בהוצאות המשיבים 3-5 בסך של 10,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
בהינתן טעמיו של פסק הדין, יוסיפו המבקש והמשיבים 1-2 ויבהירו עמדתם באשר לאופן המשך ניהולו של ההליך דנא , וזאת בתוך 10 ימים מהיום. (הצדדים מופנים להחלטתי מיום 17.8.2025)
משימה למתן החלטה בעוד 12 יום.
המזכירות תעביר העתק פסק הדין החלקי לצדדים.
ניתן היום, ו' תשרי תשפ"ו, 28 ספטמבר 2025, בהעדר הצדדים.