בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 24820-07-25 בנדט ואח' נ' גולן ואח'
לפני כבוד השופטת תמר סנונית פורר
1. חיה בנדט ת.ז 65601379
2 . גיא חן ת.ז 29261393
3 . ישראל רשטניק ת.ז 12105089
4. א.ח.ר תכנון בע"מ ח.פ 515597089
5 . יורם צלנר ת.ז 51795623
6 . מיכל חנה צלנר ת.ז 052129657 באמצעות מר יורם צלנר
7. אמציה יעקב קשתי ת.ז 031165418 באמצעות מר יורם צלנר
8. דני בירן ת.ז 6118442
9. צביקה שפיס ת.ז 55464606
10 . רוני ארן ת.ז 30189260
11 . משה חורב ת.ז 5264510
12 . משה גלוברמן ת.ז 51175693
13 . צביקה פריטש ת.ז 3418001
14 . חנה אשד ת.ז 30407407
15 . רות דוד ת.ז 057395204
16 . מואיז נבון ת.ז 310353289
17 . אודי כץ ת.ז 0527455699
18 . דן פולקובסקי ת.ז 7153695
19 . יונה שהם ת.ז 30575120
20 . דן גיורא ת.ז 12576658
21 . ז'נט טלהר ת.ז 15269616
כולם על ידי ב"כ עו"ד ליאור להב מ.ר. 16412
ממגדל ספיר, קומה 20, רח' תובל, רמת גן
טלפון: 03-3753116; פקסימיליה: 03-3752327
דוא"ל: lior@lahav-adv.co.il
– נגד –
הנתבעים: 1. דנה גולן ת.ז 028735207
2. ג'י.אס.אי פמילי אופיס בע"מ ח.פ 516185329
שניהם על ידי ב"כ מאיה צברי ואח' ממשרד גורניצקי ושות' עורכי דין
מרח' החרש 20, מגדל ויתניה תל אביב
טלפון: 03-7109191; פקסימיליה: 03-5606555
דוא"ל: office@gornitzky.com
3. הרצוג, פוקס, נאמן ושות' משרד עורכי-דין ח.פ 512641531
מרח' יצחק שדה 6, תל אביב
טלפון: 03-6922020; פקסימיליה: 03-966464
4 . אי.בי.אי ניהול נאמנויות ח.פ 515020428 ("המבקשת")
הנתבעת 3 על ידי ב"כ אפיק ושות', עורכי דין ונוטריון מ.ר. 25077
מרח' החשמונאים 103, תל אביב 6120101
טלפון: 03-6093609; פקסימיליה: 03-6095609
דוא"ל: doron2@afiklaw.com
5 . אקסלנס ניהול השקעות וניירות ערך בע"מ ח.פ 511974834
על ידי ב"כ רון רוה ושות' משרד עורכי דין
מרח' החרמון 14, מבשרת ציון 9076107
טלפון: 03-6445011; פקסימיליה: 03-6445115
דוא"ל: office@ravehlaw.net
החלטה
1. בפניי שתי בקשות מטעם נתבעת 4 אשר ידונו במסגרת החלטה זו:
בקשה 4 - להורות על מחיקת כתב התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה מספקת.
בקשה 5 - לחיוב תובעת 4 בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעת 4.
רקע
2. עניינה של התובענה הוא עתירה לפסק דין הצהרתי לפיו על הנתבעים לשאת בנזקי התובעים כתוצאה מאי-פירעון הלוואות שהעמידו התובעים לחברת נופים (אשר אינה צד להליך), וזאת לאור אחריותם של הנתבעים כלפי התובעים והתרשלותם בבדיקת המצגים שהוצגו לתובעים והביטחונות אשר הועמדו לפירעון החוב.
3. בכתב התביעה נטען כי התובעים הם אנשים פרטיים (למעט תובעת 4 שהינה חברה בבעלותו של תובע 3) אשר העמידו הלוואות לחברת נופים בסכומים משתנים שבין 500,000- 2 מיליון ₪, בעצמם או באמצעות חברה שבבעלותם על יסוד מצגים שהוצגו להם על ידי נתבעת 1 שעיסוקה הוא בניהול נכסים והון משפחתי (Family Office) וזאת בשם חברת אלומות ניהול תיקי השקעות בע"מ. לימים חוסלה חברת אלומות בעקבות הליכי מיזוג. נתבעת 5 אקסלנס ניהול השקעות וני"ע בע"מ הינה החברה אשר לתוכה בסופו של יום מוזגה חברת אלומות. נתבעת 2 היא חברה אשר אחת מבעלי המניות בה היא חברה שבבעלות נתבעת 1 אשר גם משמשת בה כדירקטורית. נתבעת 2 רכשה את פעילות ניהול העושר בקבוצת אקסלנס ובהתאם הוסבו לטובתה זכויות וחובות הקבוצה. נתבע 3 הינו משרד עורכי הדין אשר ייצג את התובעים בעסקה. נתבעת 4 היא חברה אשר שימשה כנאמן בעסקה.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916על פי כתב התביעה בחודש 1/21 בהגיע מועד פירעון ההלוואות התברר לתובעים כי נופים אינה מסוגלת לפרוע את ההלוואות וכי הביטחונות שהעמידה לתובעים אינם מספקים. בחודש 1/24 לאחר מו"מ נחתמה תוספת להסכם ההלוואות במסגרתה הוארך המועד לפירעון ההלוואות עד לחודש 1/26 והוסכם כי הליכי גביית החוב יוקפאו.
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
על פי כתב התביעה סכום החוב עומד כיום ע"ס של 22,051,415.07 ₪ (קרן ע"ס 18,900,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה החל מחודש 9/22) ללא חיובי ריבית ופיגורים בהתאם להסכם (סעיף 2 לכתב התביעה). אולם ניתן יהיה לעמוד על מלוא היקפו של החוב רק בחודש 1/26 (סעיף 5 לכתב התביעה). נטען כי הצדדים ונופים מקיימים מו"מ לפירעון החוב אשר ייתכן וייתר את התובענה (סעיף 2 לכתב התביעה), וכי התביעה מוגשת כבר עתה על מנת לחסום את הנתבעים לטעון להתיישנות (סעיף 7 לכתב התביעה).
4. טרם הוגשו כתבי הגנה.
בקשה 4 – בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה מספקת
טענות הצדדים בבקשה
5. לטענת נתבעת 4 יש להורות על סילוק התביעה על הסף מחמת אי תשלום אגרה מספקת. נטען כי התביעה הוגשה ללא טעם מוצדק כתביעה לסעד הצהרתי כאשר היא אינה אלא מסווה לעתירה לסעד כספי ע"ס של 22,051,415.07 ₪ וזאת על מנת להתחמק מתשלום אגרה. נטען כי כל העובדות הנדרשות לצורך בירור התובענה ידועות לתובעים מאז חודש 1/21, ועילות התביעה כבר התגבשו. הסעד אליו עותרים התובעים ידוע והינו בשיעור כלל ההלוואות אשר העמידו התובעים לנופים, והתובעים אף אמדו את שיעורו בכתב התביעה. טענת התובעים בכתב התביעה לפיה לא ניתן לעתור לסעד כספי בשל קיומו של מו"מ אינה רלבנטית לשם סיווגה של התביעה. ככל ששווי הסעד יופחת בעקבות המו"מ התובעים רשאים לתקן את כתב התביעה. באשר לטענת התובעים לפיה עתרו לסעד הצהרתי מאחר שטרם התגבש מלוא הנזק נטען כי ככל שהטענה תתקבל הרי שטרם הגיעה העת לבירור התביעה ויש לסלקה על הסף.
6. לטענת התובעים התביעה הוגשה כתביעה לסעד הצהרתי בשל קיומו של אינטרס לגיטימי שהינו עצירת מרוץ ההתיישנות לאור מועד החתימה על הסכם ההלוואה ביום 15.1.18 וזאת בשל סירובה של נתבעת 4 להאריך את תקופת ההתיישנות. נטען כי החוב של נופים טרם התגבש, נזקם של התובעים טרם התגבש, ומשכך גם חבות הנתבעים טרם הבשילה ועל כן לא ניתן בעת הזו לעתור לסעד כספי אלא לסעד הצהרתי בלבד. כמו כן מתנהל מו"מ עם נופים אשר יכול וייתר את בירור התובענה. נטען כי אין בכוונת התובעים להתחמק מתשלום אגרה וככל שתוגש תביעה כספית הם ישלמו את האגרה בהתאם לתקנות.
7. הועתק מנבומאחר שמדובר בחיוב באגרה התבקשה גם תגובת פמת"א. לטענת פמת"א מדובר בתביעה כספית במהותה ועל התובעים לשלם אגרה בהתאם. נטען כי ניתן להעריך ולחשב את הסעד הכספי בהתאם למועד העתידי של פירעון ההלוואות בחודש 1/26. טענת ההתיישנות אינה ברורה ואינה מבוססת. ככל שמדובר בתביעה נזיקית בעילת רשלנות או הפרת חובה חקוקה, תקופת ההתיישנות מתחילה מיום קרות הנזק בפועל. לשיטת התובעים נזקם יתגבש רק במועד פירעון ההלוואה בחודש 1/26 ועל כן אין חשש להתיישנות עילת התובענה. כמו כן עוולת הרשלנות מחייבת קיומו של נזק ממשי ולא ניתן לעתור לסעד הצהרתי בדבר קיומה של התרשלות מבלי שהוכח נזק קונקרטי. בהעדר נזק אין עוולה ונשמטת הקרקע תחת התובענה ואם נגרם נזק על התובעים לאמוד אותו ולשלם אגרה בהתאם. ככל שמדובר בעילה המבוססת על הפרת חובת הנאמנות כנטען על ידי נתבעת 3, מרוץ ההתיישנות מתחיל מהמועד בו נודע לנהנה כי הנאמן הפר את חובתו כנאמן. בענייננו מדובר במועד פירעון ההלוואות המקורי בחודש 1/21 ולא ממועד הצגת מצגי השווא הנטענים והתובעים רשאים להגיש תביעה עד לחודש 1/28. נטען כי אם יינתן פסק הדין הצהרתי יידרשו התובעים להליך נוסף לשם קבלת הסעד האופרטיבי וגם מטעם זה יש להורות לתובעים לעתור לסעד כספי ולא הצהרתי כבר בעת הזו.
דיון והכרעה
8. לאחר בחינת טענות הצדדים בבקשה וכתב התביעה אני סבורה כי מהותו של הסעד אליו עותרים התובעים הינו כספי. לא שוכנעתי בדבר קיומו של אינטרס לגיטימי לבירור התביעה כתביעה לסעד הצהרתי. על התובעים לתקן את כתב התביעה תוך שיעתרו לסעד כספי מתאים בלבד או ביחד עם סעד הצהרתי ותשלום אגרה בהתאם.
9. בהתאם לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007 (להלן: "תקנות האגרות") שיעור האגרה נקבע בהתאם לסעד המבוקש תוך הבחנה בין תובענה במסגרתה עותר התובע לסכום קצוב (תקנה 6 לתקנות האגרות) לבין הליכים שרואים את שווים כבלתי ניתנים לביטוי בכסף במסגרתם מבוקש "צו הצהרתי צו לא תעשה צו עשה או צו אכיפה למעט תובענה לסעד כספי כתוצאה מצו כאמור" (תקנה 3(1) לתקנות האגרות).
10. ברע"א 8835/21 טייר נ' חדד עמדה כב' השופטת וילנר על המבחנים אשר הותוו בפסיקה לשם סיווג סעד ככספי או שאינו כספי:
"11. בהינתן ההבדל המשמעותי שעשוי להיות בין גובה האגרה שתשולם בגין סעד כספי לבין סעד שאינו כספי, קיים חשש שתובע ינסח סעד כספי באצטלה של סעד שאינו כספי, רק כדי להתחמק מתשלום האגרה הגבוהה.
בפסיקה התפתח מבחן שלפיו סעד יסווג כהצהרתי רק כאשר תובע מראה שיש לו אינטרס לגיטימי בבירור תביעתו כתביעה לצו הצהרתי דווקא (ראו: ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר, לב(1) 85, 90 (1977); רע"א 1910/04 אילונית פרוייקטים תיירותיים בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, פס' 7 [פורסם בנבו] (22.6.2004)). יודגש, כי רצונו של התובע לחסוך בהוצאות תשלום האגרה איננו אינטרס לגיטימי לעניין זה (ראו: ע"א 417/92 היועץ המשפטי לממשלה נ' ליבוביץ, פ"ד מו(3) 414 (1992)). בהמשך לכך נקבע, שאם עומדת לתובע אפשרות לקבל סעד מהותי-קונקרטי שאיננו הצהרה גרידא, בית המשפט ייטה לסווג את הסעד ככספי, אלא אם התובע יציג הסברים משכנעים לבחירתו בסעד הצהרתי, שהוא מטבעו "ערטילאי" יותר (ראו: ע"א 9580/05 גליקלנד נ' סמיונוביץ צ'ורני (צ'רנוי) [פורסם בנבו] (10.9.2007); ע"א 279/82 פרידברג נ' עיריית תל אביב-יפו, פ"ד לט(2), 502 (1985); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 563 (מהדורה שביעית, שלמה לוין עורך, 1995)).
12. בהמשך לכך, התוו בפסיקה מבחני עזר לצורך בחינה אם קיים לתובע אינטרס לגיטימי לתבוע סעד הצהרתי. כך, נקבע כי אם התובע יכול להשיג את מבוקשו בדרך אחרת; וכי אם בעקבות הסעד ההצהרתי יהיה צורך בהליך משפטי נוסף – הנטייה תהיה לא לאפשר תביעה בדרך של סעד הצהרתי (ראו: עניין אלזו, פס' 30). בהקשר זה נקבע, כי "מבחנים אלה עשויים לסייע לנו גם בבואנו לסווג את הסעד האמיתי שאליו חותר התובע במקרה נתון, לצורך הכרעה בסוגיית האגרה", כבענייננו (רע"א 8188/14 יורוטקס טקסטיל בע"מ נ' מדינת ישראל (אגף המכס והמע"מ), פס' 6 [פורסם בנבו] (31.3.2015)).
13. עוד נקבע כי הנטל להוכיח קיומו של אינטרס לגיטימי לתביעת סעד הצהרתי – מוטל על התובע (ראו: רע"א 3889/09 יתרן תקשורת בע"מ נ' רפאלי [פורסם בנבו] (5.10.2009)). ממילא, אם תובע בוחר להתנסח באופן עמום, ובכך הוא מקשה על בירור טיב הסעד שהוא מבקש, אין להניח לטובתו שאכן מתקיים אינטרס לגיטימי לתבוע סעד הצהרתי – שהוא החריג לכלל (עניין אלזו, פס' 30)." (ההדגשות בקו – הוספו).
ראו: רע"א 8835/21 טייר נ' חדד (נבו, 2.5.22), פסקאות 11-13 לפסק הדין (להלן: "עניין טייר").
11. בענייננו עסקינן בתביעה לחיוב הנתבעים בגין נזקי התובעים כתוצאה מאי פירעון הלוואות אשר העמידו לחברת נופים, וזאת לאור אחריותם ורשלנותם של הנתבעים. התובעים העמידו את שיעור הנזק שנגרם להם בגובה סך כל ההלוואות אשר העמידו לנופים ולא נפרעו על ידה (סעיף 2 לכתב התביעה) ואמדו את שיעורן במועד הגשת התביעה בסך של 22,051,415.07 ₪ למצער.
12. 00בחינת השאלה האם התובעים הראו שיש להם אינטרס לגיטימי בבירור תביעתה כסעד הצהרתי כאשר ככל ש"[..]נקבע, שאם עומדת לתובע אפשרות לקבל סעד מהותי-קונקרטי שאיננו הצהרה גרידא, בית המשפט ייטה לסווג את הסעד ככספי, אלא אם התובע יציג הסברים משכנעים לבחירתו בסעד הצהרתי, שהוא מטבעו "ערטילאי" יותר" (ראו: עניין טייר, סעיף 11) - מעלה כי התובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם.
0
13. איני מקבלת את טענת התובעים כי אין בידם לעתור לסעד כספי מאחר שחובה של נופים ועל כן גם חבות הנתבעים טרם התגבשו. ככל שכוונת התובעים הינה כי עצם קיומו של החוב טרם התגבש וזאת לאור מועד פירעונו העתידי בחודש 1/26, הרי שמבלי לקבוע מסמרות אין בהגשת התביעה ליצור יש מאין. בהעדר חבות מצד הנתבעים במועד הגשת התביעה, התובעים אינם זכאים לעתור בעת הזו לא לסעד כספי אך גם לא לסעד הצהרתי ויש לסלק את תביעתם על הסף.
14. ככל שכוונת התובעים כי אין בידם לעתור לסעד כספי מאחר שבמועד הגשת התביעה טרם התגבש שיעורו הסופי של החוב ובהתאם שיעורו הסופי של הנזק הנטען, הרי שבהתאם לפסיקה העובדה כי סכום התביעה מחושב בהתאם לנתונים המצריכים בשלב זה הערכה אינה משנה את סיווג הסעד שהתבקש ככספי (ראו: פסקה 35 רע"א 7200/20 יואר אלזו השקעות בע"מ נ' אאורה ישראל יזמות והשקעות בע"מ (נבו 6.4.2021), ופסק הדין שאוזכר שם). מבלי לקבוע מסמרות, על התובעים להעריך את הסעד המבוקש כפי שהוא במועד הגשת התביעה והם אף עשו כן בסעיף 2 לכתב התביעה. ככל שיידרש תיקון/ שינוי/ מחיקה רשאים התובעים לעתור לתיקון כתב התביעה ובקשתם תדון בהתאם.
15. קבלת עמדת התובעים לפיה לא ניתן לשום את הסעד המבוקש לאור קיומו של מו"מ, משמעה כי תובע יוכל לחמוק מתשלום אגרה בגין סעד כספי בכל מקרה בו מתקיים מו"מ בין צדדים לתביעה והדבר אינו מתקבל על הדעת ומנוגד לפסיקה ולתקנות.
16. עצירת מרוץ ההתיישנות גם היא אינה מהווה אינטרס לגיטימי להכריע בתביעה בדרך של סעד הצהרתי ולא באופן ישיר תוך מתן סעד קונקרטי. אדרבא העובדה כי הגשת התביעה השיגה את מטרתה וכעת הנתבעים אינם רשאים לעלות טענת התיישנות כפי שטוענים התובעים, משמעה כי כעת אין מניעה מצד התובעים לעתור לסעד כספי. בהתאם לפסיקה תביעה תידון כתביעה לסעד הצהרתי רק במקרה בו לא קיימת חלופה של תביעה כספית. המקרה שבפנינו הוא מקרה של תביעה כספית מובהקת.
17. מכל מקום משדחיתי את טענת התובעים לפיה לא ניתן להגיש תביעה לסעד כספי מאחר שבמועד הגשת התביעה חובה של נופים טרם התגבש, ממילא נדחית גם טענתם כי יש להם אינטרס לגיטימי לעתור לסעד הצהרתי על מנת לעצור את מרוץ ההתיישנות וזאת מהטעמים אשר פורטו לעיל.
18. מעבר לכך גם יעילות שיפוטית ומדיניות שיפוטית (לרבות בחינת סמכות עניינית) תומכים בהערכת הסעד הכספי. הערכת הסעד הכספי תאפשר לשני הצדדים ולבימ"ש לבחון את גדרי המחלוקות, לטעון את טענותיהם באופן ממוקד ויעיל ולנהל את ההליך המשפטי ביעילות ובצורה עניינית ובהתאם לתקנות 1-5 לתקנות סדר הדין האזרחי.
19. אשר על כן ובהתאם להלכה לפיה ביהמ"ש יעשה שימוש במשורה בסמכותו לסלק תביעה על הסף ויעדיף לתת לתובע יומו בבית המשפט אני מתירה לתובעים לתקן את התביעה תוך שיעתרו לסעד כספי מתאים בלבד או ביחד עם סעד הצהרתי ותשלום אגרה בהתאם. תיקון כתב התביעה יהיה עד ליום 2.12.25.
20. כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן יוגש בתוך 45 יום ממועד המצאת כתב התביעה המתוקן.
21. התובעים יישאו בהוצאת נתבעת 4 בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא - יישאו הפרשי ריבית והצמדה.
בקשה 5 – בקשה לחיוב תובעת 4 חברה בע"מ בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות נתבעת 4
טענות הצדדים בבקשה
22. לטענת נתבעת 4 יש לחייב את תובעת 4 שהינה חברה בע"מ להפקיד ערובה בשיעור שלא יפחת מ-150,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעת בתביעה מכוח סעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ומכוח תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. נטען כי בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות הכלל הוא כי כאשר התובעת היא חברה בע"מ ברירת המחדל הינה חיובה להפקיד ערובה לשם הבטחת הוצאות הנתבע בהליך אלא אם הוכיח הנתבע כי יש לפטור אותו מכך. כמו כן נטען כי תובעת 4 לא ציינה מען בכתב התביעה ובהתאם לתקנה 157 לתקסד"א הדבר מהווה שיקול לחיוב תובע בהפקדת ערובה. לגבי סיכויי התביעה – נטען כי הם נמוכים לגבי נתבעת 4 בפרט לאור אי תשלום אגרה מספקת והיעדר עילה. לגבי אי תשלום אגרה חזרה נתבעת 4 על טענותיה כפי שנטענו במסגרת בקשה 4. לגבי היעדר עילה נטען ראשית כי נתבעת 4 שימשה כנאמן ולא הציגה מצגים לתובעים ופעלה בהתאם להסכם הנאמנות הכולל בין היתר פטורים מאחריות אשר שומטים את הקרקע תחת התביעה. שנית, התובעים היו מיוצגים בעסקת ההלוואה על ידי גורם מקצועי, נטלו על עצמם סיכון מסחרי במודע ומרצון. שלישית, טענות התובעים נוגעות לכדאיות העסקה ואין קשר סיבתי בין הנזק הנטען לבין נתבעת 4 אפשר פעלה במיומנות במקצועיות ובאופן סביר בתפקידה כנאמן. נטען כי התובעת פעלה בחוסר תום לב תוך עשיית שימוש לרעה בהליכי משפט כאשר הגישה את התביעה אשר נועדה לשם עצירת מרוץ ההתיישנות כפי שנטען על ידי התובעת. לגבי שיעור הערובה – נתבעת 4 עתרה לערובה בשיעור של 5% מסכום הסעד הכספי אשר צוין בכתב התביעה שהינו מעל ל-22 מיליון ₪ ולמצער בסך 150,000 ₪. נטען כי הסכום שהתבקש משקף את שיעור הוצאותיה הריאליות של נתבעת 4 בהליך וזאת לאור השיהוי בהגשת התביעה והמאמצים באיתור ראיות, ריבוי הצדדים, שווי הסעד ומשכו הצפוי של ההליך.
23. לטענת תובעת 4 יש לפטור אותה מהפקדת ערובה. לגבי סיכויי התביעה - נטען כי הם גבוהים. לגבי אי תשלום אגרה מספקת התובעת חזרה על עיקרי טענותיה במסגרת בקשה 4. לגבי עילת התביעה נטען כי נתבעת 4 התרשלה בתפקידה כנאמן. במסגרת תפקידה היה עליה לפקח באופן מיטבי על העסקה בהתאם לחובת הזהירות הכללית החלה על נאמן מכוח סעיף 10 לחוק הנאמנות, התשל"ט -1979 גם אם הדבר לא צוין בהסכם הנאמנות. נתבעת 4 לא פעלה באמונה ובשקידה כפי שהיה פועל נאמן סביר, לא ראתה לנגד עיניה את טובת הנאמנות בלבד ושמירה על נכסי הנאמנות, לא התריעה בפני התובעים כי הביטחונות שניתנו להם רעועים ואינם מספקים ובכך לא פעלה לשמירה על נכסי הנאמנות ולא פעלה להשגת מטרת הנאמנות. נתבעת 4 לא יצרה קשר עם התובעים, לא נכחה בפגישות ולא התריעה בפניהם על הבעיות שבעסקת ההלוואה. לגבי מצבה הכלכלי של תובעת 4 - נטען בכלליות כי היא בעלת איתנות פיננסית. בתצהיר תובע 3 שהינו אחד מבעלי המניות של תובעת 4 נטען כי התובעת עוסקת בתכנון תשתיות אין לה חובות או שעבודים רשומים ומהדו"ח השנתי של תובעת 4 לשנת 2023 אשר צורף עולה כי היא יציבה ובעלת תזרים חיובי ורווח לפני מס בסך של מעל ל-1.8 מיליון ש"ח. לגבי שיעור הערובה - נטען כי יש לחייב את תובעת 4 בערובה בשיעור של עד 5,000 ₪ בהתאם לשיעור ההלוואה שהעמידה תובעת 4 בלבד ולא בהתאם לסעד המבוקש בכללותו. נטען כי אמנם התביעה הוגשה מטעם כל התובעים ביחד ולחוד אותם אין קשר בין תובעת 4 לבין התובעים האחרים פרט לתובע 3 ואין מקום לחייבה להיות ערבה לחובותיהם. כמו כן יש לקבוע את שיעור הערובה בהתאם לשיעור הריאלי של הוצאות אשר בתי המשפט פוסקים שהינן סבירות הכרחיות ומידתיות.
24. נתבעת 4 הגישה תשובה לתגובה במסגרתה הוסיפה כי התובעת לא עמדה בנטל המינימלי להוכחת איתנות כלכלית. נטען כי מאחר שהתביעה הינה לגבי אותה מסכת עובדתית הנוגעת לאותו הסכם הלוואה אל מול אותו הגורם בטענות זהות יש לחייב את התובעת 4 בהתאם להיקף הסעד המבוקש בכללותו וכחייבת בערובה בשם כלל התובעים. כמו כן בהתאם לפסיקה יש לראות בחברה ובבעל מניותיה שהינו תובע 3 כמכלול לעניין חיובם בערובה בפרט כאשר בעל המניות לא הוכיח איתנות כלכלית. נטען כי אי ציון מען בכתב התביעה אינו נוגע רק לתובע שהינו אזרח זר ומהווה שיקול נפרד לחיוב התובעת בהפקדת ערובה.
25. לאחר בחינת הבקשה התגובה והתשובה אני קובעת כי על תובעת 4 להפקיד ערובה להבטחת הוצאות נתבעת 4 בהליך אולם בשיעור נמוך מכפי שהתבקש, מהנימוקים שיפורטו להלן.
26. ראשית יוער כי תקנה 157 לתקסד"א אליה הפנתה נתבעת 4 עניינה בחיוב בהפקדת ערובה של תובע יחיד אין מקום לחיובה של חברה מכוחה. על כן איני נדרשת לטענות הצדדים לגבי תחולתה בהליך זה.
27. ברע"א 882/24 מפרטת כב' השופטת רונן את השלבים והנושאים אותם יש לבחון בבקשה לפי סעיף 353א:
"בהתאם לסעיף, ברירת המחדל במקרה של תובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל, היא שמוטלת עליה החובה להפקיד ערובה כנגד הוצאות משפט; ואילו מתן פטור מערובה הוא בגדר החריג. בבסיסה של ברירת מחדל זו עומד החשש שנתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מאת תובעת המסתתרת מאחורי אישיות משפטית נפרדת של חברה בערבון מוגבל[..]. בהתאם נקבע שיש לבחון את שאלת הפטור של חברות מערובה במבחן תלת שלבי, כאשר הנטל מוטל על כתפי החברה להראות מדוע אין מקום להטיל עליה ערובה. בשלב הראשון תיבדק מסוגלותה הכלכלית של החברה, ובתוך כך "בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה" על מנת לאמוד את יכולת החברה לעמוד בהוצאות ככל שייפסקו (עניין טאוב, בפסקה 14). בשלב השני, ואם לא הוכח שהחברה תוכל לשלם את הערובה אם תפסיד בדין – תיבחן השאלה אם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה. בשלב זה ייבחנו הזכויות החוקתיות של הצדדים (זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין), תום ליבם של הצדדים, ולעתים גם סיכויי ההליך (במקרים בהם סיכויי ההליך גבוהים ביותר או קלושים ביותר). בשלב השלישי ייבחן גובה הערובה (ראו: רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, פסקאות 13-12 [פורסם בנבו] (11.2.2009); עניין נאות אואזיס בפסקה 6; רע"א 7496/15 אור בנמל בתל אביב הקטנה בע"מ נ' צפון הירקון תל אביב בע"מ, פסקה 4 [פורסם בנבו] (14.2.2016))."
ראו: רע"א 882/24 רם אדרת מגורים בע"מ ואח' נ' פרוספריטי נ.ש. בע"מ (2.4.2024), סעיף 7 לפסק הדין (להלן: "עניין אדרת").
28. בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות כאשר בית המשפט דן בבקשה לחיוב חברה בהפקדת ערובה, ברירת המחדל היא כי החברה תחויב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.
29. בדיקת מסוגלותה הכלכלית של החברה – על פי הפסיקה הנטל המוטל על החברה להוכיח כי היא בעלת מסוגלות כלכלית – הוא נטל גבוה (רע"א 237/19 כוכב היובל בע"מ נ' אל-הר הנדסה ובנין בע"מ, פסקה 5 (נבו, 16.1.2019)). בענייננו צירפה החברה נסח רשם החברות ודו"ח שנתי לשנת 2023. לא מצאתי כי יש במסמכים אלו די בכדי לעמוד בנטל הנדרש על פי הפסיקה ולפטור את תובעת 4 מהפקדת ערובה. ראו הנדרש: עניין אדרת, סעיף 9 לפסק הדין. הדו"ח השנתי אינו מבוקר ואינו עדכני לא ברור מהדו"ח מהו מצבה הפיננסי של החברה בעת הזו ואין בו בכדי לבסס תשתית מספקת כנדרש אודות החוסן הפיננסי של התובעת.
30. על כן התובעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי היא בעלת מסוגלות כלכלית כזו שיש בה לשלול את הכלל בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות.
31. האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה – בבקשת נתבעת 4 נטען כי סיכויי התביעה קלושים. לטענת התובעת סיכויי התביעה גבוהים מאוד. לאור החלטתי בבקשה 4 איני נדרשת לטענות הצדדים לגבי סילוק על התביעה על הסף בשל אי תשלום אגרה. העניין הוכרע והתביעה לא סולקה. באשר לטענות הצדדים לגבי עילות התביעה לאחר בחינת טענות הצדדים ומבלי לקבוע מסמרות לאור השלב בו מצוי ההליך, שווי התביעה, מורכבותה, הבאת הראיות שתידרש ומספר הנתבעים לא שוכנעתי כי סיכויי התביעה קלושים. בין הצדדים מחלוקות משמעותיות לגבי מידת אחריותם וכן רשלנותם הנטענת של כל אחד מהתובעים. התובעים הבחינו בכתב התביעה בין הנתבעים השונים וטענו בנפרד לגבי כל אחד מהם. טרם הוגשו כתבי הגנה. יש לתת לצדדים את יומם בבית המשפט במסגרת ההליך העיקרי. לא מצאתי כי מתקיימים טעמים השוללים את החיוב בערובה. האיזון יהיה בשיעור הערובה.
32. שיעור החיוב בערובה – הנתבעת עתרה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה בשיעור של 5% משווי הסעד כפי שנטען בסעיף 2 לכתב התביעה בסך של מעל ל-22 מיליון ₪ ואשר לא יפחת מסך של 150,000 ש"ח. התובעת עתרה להעמיד את שיעור הערובה בשיעור שלא יעלה על סך של 5,000 ₪.
33. באיזון בין אינטרס נתבעת 4 להיפרע ככל שייפסקו הוצאות לטובתה לבין אינטרס התובעת 4 וזכות הגישה לערכאות, בשים לב לחלקה היחסי של תובעת 4 בהתאם לשיעור ההלוואה הנטען על ידה, לשאלות שבירורן נדרש לטענות הצדדים ולשאר נסיבות העניין אני סבורה כי נקודת האיזון תהיה בהפקדת ערובה אולם בסכום נמוך משהתבקש (ראו: עניין אדרת, סעיף 8 לפסק הדין).
34. אשר על כן ולאחר כל זאת ולאחר בחינת טענות הצדדים לגבי שיעור החיוב בערובה ותוך לקיחה בחשבון של זכות התובעת לגישה לערכאות והשיקולים אשר פורטו אני קובעת את שיעור הערובה יעמוד על סך של 20,000 ₪.
35. תובעת 4 תפקיד ערובה כתנאי לניהולו של ההליך בסך של 20,000 ₪ להבטחת הוצאות נתבעת 4 - במזומן או בערבות בנקאית בלתי מוגבלת בזמן וצמודה למדד וזאת עד ליום 2.12.25 (בד בבד עם הגשת כתב התביעה המתוקן ותשלום האגרה עבור תביעה כספית).
36. ההליכים בתיק יעוכבו עד להפקדת הערובה.
37. לא תופקד הערובה במועד שנקבע, תימחק נתבעת 4 מכתב התביעה.
38. לאור התוצאה אליה הגעתי ובשים לב לשיעור הערובה שנפסק לעומת השיעור שהתבקש ולהיקף טענות הצדדים איני עושה צו להוצאות.
39. החלטות אלו ניתנו על ידי כרשמת.
ניתנה היום, י"א חשוון תשפ"ו, 02 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.