חיובים מתוך עסקה אחת; קיזוז אפשרי גם אם החיוב אינו קצוב.
חיובים שלא מתוך עסקה אחת; קיזוז אפשרי רק אם החיוב קצוב.
- האם שווי המוצרים מהווה "חיוב קצוב"? התשובה לשאלה זו היא חיובית שכן המוצרים מוגדרים ומפורטים ברשימה (נספח 4 לתצהיר נמרוד), ושוויים ניתן לחישוב אריתמטי (כמות × מחיר מחירון).
- האם מדובר ב"עסקה אחת"? יש מקום לטעון ששטר החוב והאספקה השוטפת הם חלק ממערכת יחסים עסקית אחת שנמשכה 15 שנה. בנסיבות אלה, ניתן לראות בכך "עסקה אחת" במובן הרחב בהסתמך על המציאות המסחרית שבין הצדדים והקשר ההדוק שבין החיובים.
- יתרה מכך, התובעת פנתה שוב ושוב לנתבעת לאסוף את המוצרים והנתבעת סירבה לכך. בנסיבות אלה, הנתבעת הפרה את חובתה להקטין את הנזק, ויש לאפשר קיזוז.
- הכרעה: טענת הקיזוז מתקבלת ועל כן יש לקזז מיתרת החוב סך של 5,110 ₪. לפיכך יתרת החוב לאחר הקיזוז עומדת על סך : 13,350 ₪.
סוף דבר
- התובעת זכאית לפיצוי מהנתבעת בגין הפרת ההסכם ואי מתן הודעה מוקדמת בסך 18,780 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2016 ועד לתשלום בפועל.
- הנתבעת זכאית לתשלום יתרת החוב בסך 13,350 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2016 ועד לתשלום בפועל.
- הסכומים דלעיל ברי קיזוז. לפיכך לאחר קיזוז, תשלם הנתבעת לתובעת את ההפרש: 5,430 ₪ (18,780-13,350) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2016 ועד לתשלום בפועל.
- אשר לשאלת ההוצאות, שקלתי את השיקולים הבאים:
ראשית, התובעת זכתה בתביעה באופן חלקי שכן הוכח שהנתבעת הפרה את חובתה למסור הודעה מוקדמת, ושהדרישה לתיאום מחירים הייתה בלתי חוקית.
שנית, התובעת הפסידה ברוב רכיבי התביעה הכספית שכן התביעה המקורית הייתה על סך 400,000 ₪, והפיצוי שנפסק הוא 18,780 ₪, קרי כ-4.7% מהסכום שנתבע.
שלישית, הנתבעת זכתה בתביעה השטרית שהגישה, אולם הסכום שנפסק, לאחר קיזוז, נמוך מהסכום שתבעה.
רביעית, התיק כלל איחוד של שתי תביעות מורכבות, וכל צד השקיע משאבים ניכרים בהליך.
חמישית, שני הצדדים נהגו בחוסר סבירות. הנתבעת בכך שהפסיקה את ההתקשרות ללא התראה ותוך דרישה בלתי חוקית המהווה הסדר כובל, והתובעת בכך שהגישה תביעה בלתי מוצדקת בסכום מופקע ולתקופה בלתי סבירה בת 10 שנים.
בהתחשב בכל האמור, וכאשר מאזנים את כלל השיקולים, הצדק מחייב שכל צד יישא בהוצאותיו, למעט ההוצאה בגין מחצית עלות חוות הדעת כאמור בסעיף 67 לעיל, שתישא בה הנתבעת.