- טרם סיום – כהערה אחרונה במספר, אך בין הראשונות בחשיבות – אציין כי על פי תקנות סדרי הדין בענייני מלקוח הנ"ל, אם הרשות התופסת איננה מגישה תובענות מלקוח בתוך חודש ימים מיום התפיסה, הרי שאז התובע-בכח צריך לפעול משפטית ולדרוש את שחרור האניה (ראו: צו ה' לתקנות סדרי הדין הנ"ל).
במקרה שלפנינו המדינה לא פעלה כאמור בתוך חודש ימים ואף המשיבה, בעליה ומפעיליה לא נקטו בהליך משפטי ולקו בשיהוי.
- נוכח כל האמור לעיל הנני סבור כי ההצעה שהעלינו בפני הצדדים ועל פיה הסדר נאות בנסיבות (בהתחשב בהשתלשלות הדברים ובהתנהלות כל המעורבים בדבר) מצדיק תוצאה שהאניה תוחזר, תמורת התחייבות של האניה, בעליה ומפעיליה כי לא תוגשנה על ידם תביעות בגין תפיסתה ובגין התקופה שהיתה מושבתת – ראויה היתה שתתקבל. חבל ששני הצדדים הערימו קשיים והעדיפו הכרעה משפטית בהתדיינות שבפנינו (שעשויה להוביל להליכים נוספים), ואולם יתכן ועדיין לא מאוחר מדי לסיים את הפרשה בדרך זו, ודומה שרק ימים יגידו אם הצדדים שקלו היטב את מצבם במכלול כשבחרו שלא להתפשר כמוצע.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינה של הנשיאה מ' נאור.
ניתן היום, ג' באב התשע"ו (7.8.2016).
| ה נ ש י א ה | ש ו פ ט | ש ו פ ט |