"... גם אם אקבל את עמדת בעלי האנייה ואת גישתו של עו"ד י' הריס, הרי משמעות הדבר הינה כי עם חקיקת חוק בית המשפט לימאות, הוענקו לו כל הסמכויות שהיו לבית המשפט העליון המנדטורי בשבתו כבית משפט לימאות, לרבות הסמכות המותנית על פי החוק מ-1939 וההודעה מ-1939. הפעלת סמכויות אלו הותנתה בהכרזת מלחמה. סמכות מותנית זו של בית המשפט לימאות יכולה להיות מופעלת לאחר קום המדינה לא על פי כרוז של הכתר הבריטי אלא על פי הכרזה של מדינת ישראל. בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 נאמר כי: "כל הוראה בחוק המצריכה קבלת אשור או הסכמה של אחד ממזכירי המדינה של מלך בריטניה או המחייבת עשיית דבר על פי הוראותיו בטלה בזה ומבוטלת " (סעיף 12(ב)). בין אם נדרשת הכרזה ובין אם דרישת ההכרזה בוטלה בפקודת סדרי השלטון והמשפט, הרי ברי שמיום הקמת המדינה הסמכות למלא את התנאי החסר להפעלת סמכות בית המשפט לימאות כבית משפט למלקוח ימי, נתונה למדינת ישראל.
קיומו של מצב מלחמה או לכל הפחות עימות מזוין בין ישראל לבין תושבי רצועת עזה, אינו שנוי במחלוקת (ראו למשל הערת בית המשפט בבג"צ 7 69/02 הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל נ' ממשלת ישראל , פ"ד נז(6) 285 (2003) ; בג"צ 201/09 רופאים לזכויות אדם נ' ראש הממשלה, פ"ד סג(1) 521, 534 ( 2009))."
(שם בפיסקה 56 להחלטה).
מקיבוץ כל הטעמים הנ"ל ראוי איפוא לאמץ את קביעותיו של בית המשפט הנכבד קמא בנקודה זו ולהעדיף את הגישה שהוצגה ע"י ד"ר זיו בורר במאמרו הנ"ל (זאת חרף מאמרו של עו"ד הריס הנ"ל והשגותיו שפורסמו תחת הכותרת: "עוד על המלקוח הימי – תגובה לתגובת זיו בורר", מבזקי הארות פסיקה 24, 48-38 (מרץ 2014).
- הטענה השניה – אף אותה אין לקבל, ודי לי אם אזכיר כאן כי הן חקירת מזכ"ל האו"ם בפרשת ה"מווי מרמה" והן החקירה הציבורית בישראל, בראשות כב' השופט (בדימ.) יעקב טירקל, הגיעו למסקנה דומה כי הסגר הימי הוא כלי מותר במשפט הים ועל פי הדינים המקובלים בתחום – ניתן להטיל אותו בעת סכסוך מזוין וכי ישראל פעלה באותו אירוע, בהתאם לדין הבינלאומי. ראו: שרה וייס מעודי – "דיני הים" בתוך ספרם של: רובי סיבל ויעל רונן משפט בינלאומי, עמ' 552-551 (מהדורה שלישית 2016); עיינו גם:
"The naval blockade was imposed on the Gaza Strip lawfully with Israel complying with the conditions for imposing it". Conclusion of the Public Commission to examine the Maritime Incident of 31 May 2010, The Turkel Commission Report, Part 1, p. 111; דו"ח ועדת טירקל, חלק 1 פיסקה 112; Report of the Secretary-General’s Panel of Inquiry on the 31 May 2010 Flotilla Incident pp. 38-46 (September 2011).