12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)
- התובעת, עבדה כמטפלת של המנוח כשנה וחצי [עמ' 6 ש' 8], הדגישה כי המנוח פעל מרצונו החופשי ללא כל לחץ או השפעה מצידה. התובעת לא ידעה את משמעות המילה "צוואה" עד שעורך הדין הסביר לה. התובעת הודתה כי המנוח לא יכול היה לאכול לבד. לדבריה, המנוח היה מרוצה מהטיפול שקיבל, ולא היה צורך בצוואה כדי שתטפל בו היטב. התובעת שימשה עבור המנוח "גם אמא, גם אבא, גם בת, גם בן". התובעת הודתה כי משכה עבור המנוח כסף, וכן לקחה את המנוח לרופאים, וכן לעורך הדין סוויסה ביום חתימת הצוואה. בנוסף, דאגה לפתיחת חשבון דוא"ל עבור ייפוי הכוח המתמשך באמצעות בתה. התובעת הודתה כי המנוח ציין בפניה לא להתערב בענייניו הכספיים.
- עו"ד אביטל סוויסה (עורכת הדין שערכה את הצוואה), העידה על הליך עריכת הצוואה. התייחסה לכך שהצוואה הוקראה במלואה למנוח וכן כי מעמד עריכת הצוואה תועד באמצעות סרטון. התרשמה מצלילות דעתו של המנוח, אך הודתה כי למנוח קשיי ראייה. מעדותה עולה כי היא ידעה על ילדיו הנוספים של המנוח, וציינה בפניו לשקול לצוות לטובתם (ראו: תמלול מיום 22.1.2025, עמ' 57 לרבות עמ' 67). העידה על יחס המנוח והתובעת "מבחינתו התובעת היא הכל, היא דואגת לו, היא באה מתי שהוא צריך, היא עושה מה שהוא צריך, הוא באמת, היא הייתה הכל בשבילו". ( ראו: תמלול מיום 22.1.2025, עמ' 66).
- עו"ד איציק פייניק (עורך הדין שערך את הצוואה), העיד כי המנוח הצהיר בפניו ובפני עו"ד סוויסה כי זו צוואתו. לדבריו, שלב ההכנות טרם חתימת הצוואה בוצע ע"י עו"ד סויסה האב ועו"ד אביטל סוויסה, והוא התבקש לצלם את מעמד עריכת הצוואה.
- גב' השכנה א'-שכנת המנוח, מכירה את המנוח מאז היה ..., העידה כי נכחה בהלווייתו עם התובעת.
- גב' בעלת הדירה - בעלת דירה בבניין בו התגורר המנוח, פגשה אותו עם התובעת בהזדמנויות שונות, וביניהם נוהלו שיחות קצרות.
- הנתבע 3 - בנו של המנוח (מתנגד 3), העיד על יחסיו עם המנוח לרבות יחסי המנוח עם אמו ואחותו. העד לא הכחיש כי יחסיו עם המנוח היו מרוחקים, זאת לדבריו מאחר שהמנוח היה אדם אלים ולא אכפתי.
- גב' הנתבעת 2- ביתו של המנוח, ( מתנגדת 2), תארה מציאות לא קלה ביחסיה עם המנוח.
- גב' הנתבעת 1- אלמנתו של המנוח, ( מתנגדת 1), סבלה מיחס משפיל ואלים במשך שנים. אינה מכחישה נתק ממושך ויחסים מעורערים בינה לבין המנוח.
הועתק מנבו
- בתה של התובעת, העידה כי היא מונתה כמיופת כוחו של המנוח, ביפוי כח מתמשך, זאת ביוזמת התובעת, זאת למרות שהמנוח לא הכיר אותה קודם לכן. לדבריה, המנוח חשש שלא יהיה מי שידאג לקבורתו ולכבוד אחרון.
- מסמכים רפואים - ד"ר ילנה פשקוב (רופאה), אישרה שהמנוח נבדק על ידה וכי לא מצאה פגם ביכולותיו הקוגניטיביות. תעודת הרופא שלה (מ-18.09.2022) שימשה ראיה לכשירותו של המנוח. תעודת הרופא שלה צוינה בהקשר לליקוי הראייה של המנוח ואי-יכולתו לכתוב או לצייר, וכן ביחס לנוכחות התובעת בעת הבדיקה.
דיון והכרעה
- תכליתו של חוק הירושה הוא קיום רצון הנפטר. מטרה זו מתגשמת כשאין כל ספק באמיתות הצוואה ובהיותה משקפת את רצון הנפטר במועד חתימתה.
- הכלל הוא, כי כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מלידתו ועד מותו וכל אדם כשיר לפעולות משפטיות, אלא אם נשללה או הוגבלה כשרות זו, בחוק או בפסק דין של בית-משפט ( ראו: סעיפים 1 ו-2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962). משכך, כל אדם כשיר לעשות צוואה, אלא אם כן כשרות זו נשללה ממנו .
השפעה בלתי הוגנת-סעיף 30 לחוק הירושה
- הוראות סעיף 30 (א) לחוק הירושה הנן כדלקמן:
"הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית - בטלה".
- השפעה בלתי הוגנת היא אותה השפעה אשר יש בה כדי לשנות או להסיט את רצונו החופשי של המצווה. אין זה משנה אם המשפיע נהנה משיבוש זה ברצונו של המצווה אם לאו. (ראו: שמואל שילה פירוש לחוק הירושה ( 1995) עמ' 270; ערעור אזרחי 4902/91 גודמן נ' מוסאייף פ"ד מט(2) 441, 448-450). לא קיומה של ההשפעה פוסל את הצוואה, אלא קיומו של יסוד בלתי הוגן, שעיקרו ניצול תלותו או חולשתו של המצווה. על בית המשפט להשתכנע, בנסיבות אותה השפעה, בקיומו של רכיב בלתי הוגן בה, וכי הצוואה הייתה פועל יוצא של אותו רכיב. יכול שהמשפיע יהיה הנהנה עצמו ויכול שיהא מי מטעמו. יש להדגיש כי הנטל להוכיח שהמצווה, עשה צוואתו מחמת השפעה בלתי הוגנת, מוטל על הטוען לקיומה וכל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הקיום. (ראו: תיק עזבונות (ת"א-יפו) 107562-07 - פלוני נ' אלמוני ואח' [נבו]; ערעור אזרחי 190/68 סוטיצקי נ' קלינבורט [נבו]).
- כאשר נסיבות המקרה מלמדות כי התקיימה תלות מקיפה ויסודית של המצווה בנהנה, והוראת הצוואה השנויה במחלוקת, היא בעליל לטובת הנהנה, נטל ההוכחה יעבור אל מבקש קיום הצוואה. העברת הנטל הינה פועל יוצא מהיווצרות חזקה שבעובדה שהמצווה עשה את צוואתו בהיותו נתון להשפעה בלתי הוגנת. (ראו: ערעור אזרחי 423/75 מרדכי בן נון נ' ריכטר [נבו]. יש לציין עוד כי נטל הבאת הראיות מועבר למבקש הקיום, להבדיל מנטל השכנוע שנותר על המתנגד (ראו: תיק עזבונות (תל-אביב-יפו) 107562-07 - פלוני נ' אלמוני ואח' [נבו]). תלות שמבחינת היקפה ועוצמתה עלולה היתה להשפיע על החלטת המצווה, אך לא לשלול את רצונו החופשי, אינה מקיימת את התנאי להקמת החזקה. יתר על כן, תלות עשויה ללמד על השפעה בלתי הוגנת, רק בהתקיים תנאי נוסף והוא, כי הוראת הצוואה היא "בעליל לטובתו" של הנהנה.
- בפסיקה נקבעו המבחנים לבדיקת התלות שנוצרה בין הנהנה למצווה והאם היתה בעוצמה מספיקה להקמת חזקה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת.
- מבחן העזר הראשון נוגע לבחינת עצמאותו הגופנית והשכלית של המצווה;
- מבחן העזר השני הוא מבחן התלות והסיוע בין הזוכה לבין המצווה;
- מבחן העזר השלישי דן בקשרי המצווה עם אחרים זולת הזוכה על-פי הצוואה;
- מבחן העזר הרביעי בוחן את נסיבות עריכת הצוואה, לרבות מידת מעורבותו של הזוכה בעריכתה.
( ראו: דיון נוסף אזרחי 1516/95 - רינה מרום נ' היועץ המשפטי לממשלה [נבו] (1998)).
- אשר לשימוש במבחנים הנ"ל, כמו גם במבחנים נוספים שנגזרים או מתחייבים מנסיבותיו של המקרה הנדון, נקבע כי אלו ייעשו בזהירות רבה, תוך הבנה שבתלות כשלעצמה, אין משום ראיה מספקת לקיומה של השפעה בלתי הוגנת ואף לא להקמת חזקה בדבר קיומה. לא התלות היא העיקר, אלא ההסתברות שהתלות שללה את רצונו החופשי של המצווה. הוא הדין בכל המבחנים האחרים. תלותו של המצווה בסיועו של האחר, אינה בהכרח שוללת את רצונו החופשי. כך הוא גם ביחס לבחינת קשריו של המצווה עם אחרים ואף בהסקת מסקנות מנסיבות עריכת הצוואה. כן נקבע כי לצורך הכרה בקיומה של השפעה בלתי הוגנת אין הכרח כי יתקיימו כל המבחנים שפורטו לעיל. למעשה, די בקיומם של חלק מהמבחנים האמורים כדי להצביע על קיומה של השפעה כאמור ובמקביל רשאי בית המשפט לעשות שימוש במבחנים נוספים לגיבוש הכרעתו.
- בבוא בית המשפט לבחון קיומה של ההשפעה הבלתי הוגנת, עליו להידרש לכך מתוך בחינה כוללת ורחבה של מכלול הנתונים ולא מתוך מבט צר. (ראו: בערעור מיסים 4459/14 פלונית נ' פלוני [נבו] מיום 6.5.15, ערעור משפחה (תל אביב) 45610-09-12 צ' ג' א' נ' נ' ג' א [נבו] מיום 19.5.14) .
00מן הכלל אל הפרט - טענת השפעה בלתי הוגנת