בעניין זה נציגת התובעת הגב' חופית אף אישרה בעדותה, כי שוחחה טלפונית עם הנתבע עוד בחודש מרץ 2020, כדי שישלם שובר תשלום ראשון של חברת חשמל.
פיצויי קיום
- התובעת ביקשה לחייב את הנתבע בפיצויי קיום וזאת הן מכוח סעיף 10 לחוק החוזים – התרופות והן מכוח סעיף 9.3 להסכם המתייחס לפיצוי מוסכם ולמעשה כולל אף הוא פיצויי קיום וזאת בדמות אובדן הרווחים שנגרמו לתובעת בשל הפרת החוזה.
- מטרתם של פיצויי הקיום היא " להעמיד את הצד הנפגע באותו מצב שבו היה נתון אילו קוים החוזה" רק בין היתר ע"א (חי') 33263-11-20 מוחמד אגבאריה נ' סעיד סעאדה [נבו] (עם ההפניות שם לרבות ע"א 73206/96 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' לילוף, פ"ד נה(3) 200). בכך, מגינה תרופת הפיצויים על אינטרס הצפיות של הנפגע – הוא האינטרס של הנפגע ליהנות מביצוע החוזה ( רע"א 3557/02 י.י. מפעל טחינה וחלבה זהב בע"מ נ' ביכורי השדה דרום, פסקה 5 לחוות דעתו של השופט ריבלין [נבו] (28.10.2003). באשר להבדל בין פיצויי קיום לפיצויי הסתמכות נפסק כי:
00"תכלית מתן הפיצוי בשל מניעת רווח היא הגנה על "אינטרס הציפיות", המכונה גם "אינטרס הקיום". דיני החוזים והפיצויים שבמסגרתם, נועדו להגן, בין היתר, על אינטרס זה. הפיצוי החוזי נועד להביא את הנפגע למצב שבו הוא היה עומד, לוּ קיים המפר את התחייבויותיו על-פי החוזה (ראו: ד"נ 20/80 אדרס חמרי בנין בע"מ נ' הרלו אנד ג'ונס ג.מ.ב.ה. [3], בעמ' 267 וכן פרידמן וכהן בספרם הנ"ל (כרך א) [28], בעמ' 100-103). בכלל זה, זכאי הנפגע לקבל גם את הרווח שנמנע ממנו עקב הפרת החוזה (ראו הגדרת המונח "נזק" בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה, תשל"א-1970). הרעיון העומד בבסיס גישה זו הוא, כי החוזה מקים זכות לקבל את מה שהובטח בו. היות שהפרת החוזה שוללת מן הנפגע את שהובטח, באים הפיצויים לפצות באופן שיהיה במצב שבו היה צריך להיות לוּ קוימה ההבטחה. ואילו הפיצויים במסגרת דיני הנזיקין לא נועדו להגשים את ציפיותיו של הניזוק, אשר לא באו לכלל מימוש בשל מעשה העוולה (ראו מכלל רבים ע"א 5610/93 הנ"ל [2], בעמ' 80-81 וכן א' ברק "פיצויים" דיני הנזיקין – תורת הנזיקין הכללית [29], בעמ' 571 ואילך), הם נועדו להשיב את המצב לקדמותו, היינו להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נתון אלמלא בוצעה העוולה מלכתחילה" (רע"א 378/96 שגיא וינבלט נ' משה בורנשטיין בע"מ, [פורסם בנבו] (17.7.00), פיסקה 16)".