| בית משפט השלום בתל אביב -יפו
|
| ת"א 37969-04-24 זהבי נ' אדיב – חולצות מודפסות בע"מ |
| לפני כבוד השופטת טל פישמן לוי | |
| התובע: | עומרי זהבי |
| נגד | |
| הנתבעת: | אדיב – חולצות מודפסות בע"מ |
| פסק דין |
פתח דבר
- לפניי תביעה כספית בסך 500,000 ₪ שעניינה דרישת התובע לקבלת פיצוי בגין הפרת זכות יוצרים, לצד דרישה להורות לנתבעת לחדול מכל שימוש שהוא ביצירותיו ולהימנע מהדפסתן.
- התובע הוא אמן ויוצר בתחום הציור והעיצוב הגרפי והוא בעלים של עסק המעניק שירותים בתחום זה. שירותי העיצוב כוללים עיצובי גלופות, איורים וציורים גרפיים, אשר ממוענים לציבור הרחב ובייחוד למשרתי כוחות הביטחון (להלן: "התובע").
- הנתבעת היא בית דפוס ותיק ומוכר, אשר מתמחה בשירותי הדפסה, ובכלל זה הדפסת חולצות ממותגות לארגונים שונים, לחיילים ולתנועות נוער. הנתבעת הוקמה לפני עשרות שנים והיא מעסיקה עובדים רבים (להלן: "הנתבעת").
- במרכז התביעה טענת התובע לפיה הנתבעת עשתה שימוש ביצירותיו המקוריות ללא אישורו ובניגוד לרצונו, מבלי שקיבל על כך תשלום ומבלי לכבד את זכותו המוסרית. ההפרה העיקרית הנטענת נעשתה בדרך של הצגת יצירות התובע באתר האינטרנט של הנתבעת וברשת ה"אינסטגרם", לשם פרסום ושיווק.
- בחודש ינואר 2022 פנה מר נועם ברכה, סוכן מטעם הנתבעת, לתובע בהצעה לשיתוף פעולה בין הצדדים. התובע סירב להצעה זו.
- בחודש מאי 2023 השיקה הנתבעת מאגר ציורים חדש באתר האינטרנט שלה. 12 ציורים של התובע הועלו למאגר זה, ללא ידיעתו וללא הסכמתו. העלאת היצירות נעשתה, ככל הנראה, על ידי צד שלישי - חיילים ומשרתי כוחות הביטחון, ולא על ידי הנתבעת. פרסומים נוספים של מוצרי הנתבעת עליהם מוטבעים ציורי התובע, הועלו גם לרשת החברתית "אינסטגרם".
- ביום 31.5.2023 פונה התובע לנתבעת בדרישה להסרה מיידית של הציורים שלו ממאגר הנתבעת. הנתבעת פעלה להסרה של הציורים, כולם או חלקם.
- ביום 4.6.2023 התובע מוסיף בכתב לצד ציוריו, כי העיצובים הם בבעלותו וכי הם ניתנים לשימוש אישי ואינם מורשים להעברה לגורם אחר או לצד שלישי.
- לאחר חודש יוני 2023 פורסמו 3 ציורים נוספים של התובע במאגר הנתבעת.
טענות הצדדים
תמצית טענות התובע
- התובע הקים את עסקו בעשר אצבעות תוך שימת דגש על איכות, מקצועיות ומסירות. התובע הוא בעל סגנון ייחודי משלו והוא מזוהה כך. מדובר ביצירות מקוריות שהן פרי דמיונו של התובע, והן נעשות בהתאם להזמנות שמקבל התובע.
- התובע הוא בעל הזכויות ביצירות והחוק מכיר בזכותו הבלעדית. מאחר שלא הוסכם אחרת בינו לבין לקוחותיו, הרי שבהתאם לסעיף 35 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 (להלן: "החוק"), חלה ברירת המחדל כך שהזכויות ביצירות שייכות אך ורק לתובע. לקוחות התובע אינם מורשים למכור את היצירה לצד שלישי או לעשות בה שימוש מסחרי.
- הנתבעת מפעילה שלוחה בשם "Army Club" והיא פועלת מטעם הנתבעת ומשווקת של הלקוחות מכוחות הביטחון. מדובר בישות משפטית אחת והחברות חולקות חשבונות ברשתות החברתיות ומנפיקות חשבוניות מס ע"ש הנתבעת. ההפרות הנטענות נעשות ע"י הנתבעת וע"י army club.
- הנתבעת ידעה כי ציורים רבים ומקוריים בהם היא משתמשת שימוש מסחרי שייכים לתובע והיא ידעה כי עליה לבקש רשות שימוש בהם. התובע סירב לבקשה זו סירוב מוחלט וחד משמעי, אולם הדבר לא מנע מהנתבעת להמשיך בביצוע השימוש המסחרי ולהתעשר על חשבונו. חרף הסירוב המפורש, הנתבעת שמרה במאגריה השונים עשרות ציורים של התובע לצורך שימוש חוזר בתמורה לתשלום מלקוחותיה.
- ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916התובע מפרט בסיכומיו שלוש הפרות מרכזיות אשר לטענתו הנתבעת מבצעת:
12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)שימוש מסחרי בעשרות ציורים, לרבות הפרה של הזכות המוסרית והימנעות ממתן קרדיט על היצירות. התובע מוסיף, כי גם לאחר שהתריע בנתבעת ושלח מכתב התראה, ואף לאחר הגשת התביעה, הנתבעת לא חדלה ולא הבינה את הפסול במעשיה.