התוספת השנייה לחוק קבעה, בסעיף ב', עד כניסתו לתוקף של חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 26 והוראת שעה), התשע"ח – 2017, ביום 7.12.17, כך:
כספים, מעל לסכום של 500,000 שקלים חדשים, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של שלושה חודשים ...
התוספת השנייה לחוק, לאחר תיקונו בשנת 2017, קובעת כך:
רכוש או כספים בשווי של 150,000 שקלים חדשים לפחות, בין בפעולה אחת ברכוש ובין בכמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום האמור בתוך תקופה של חודשיים.
- הואיל והסעיף קובע מפורשות שאין הכרח כי כל פעולה עצמאית ברכוש אסור תגיע בנפרד לסכום המינימום, אלא ניתן לבחון "כמה פעולות ברכוש המצטברות לסכום", הרי שיש לבחון אם צבר הפעולות שביצע כל נאשם יחדיו מגיע לסכום המינימום.
- נאשמים 9 ו-10 ביצעו את הפעולות ברכוש אסור, לפי המיוחס באישום העשרים-ושמונה, בין חודש נובמבר 2016 ובין חודש פברואר 2017, משמע, במשך שלושה חודשים. מכאן, שניתן לייחס לנאשם 9 עבירה של פעולה ברכוש אסור, בהתאם להיקף הסכומים שהיה רלוונטי לפני התיקון לחוק ביום 7.12.17 – משמע, כאשר היקף העבירה המצטבר, במהלך תקופה של שלושה חודשים, עולה על 500,000 ₪. חיבור הסכומים המיוחסים לנאשם 9 יחד עם נאשמת 10 מצטבר לסכום של 2,813,200 ₪, העולה באופן משמעותי על המינימום הקבוע בתוספת.
לפיכך, לא די בקיומה של פעולה עצמאית ברכוש אסור בהיקף של 16,230 ₪ ביחס לנאשמים 9 ו-10 (סעיף 861 לכתב האישום), שכן אין לבחון פעולה זו בנפרד אלא בהצטברותה לסכומים אחרים. יוער, כי על התביעה לתקן טעות סופר שנפלה בסעיפים 861 – 862 בהם לא צוינה סוף תקופת הפעולה.
- הנאשמים 23 ו-24 ביצעו, לפי המיוחס באישום התשעה עשר, עבודות לפי הסדר כובל, בסכום מצטבר של 570,000 ₪ בתקופה שבין 1.9.17 ובין 31.8.18, משמע במשך כשנה, שחלקה רלוונטית לתקופה שלפני התיקון לחוק וחלקה לתקופה שאחריו. המדובר אמנם בסכום העולה על המינימום הנדרש לפני ואחרי התיקון, אולם משום ששולם במהלך שנה, לא ניתן לדעת, בשלב זה, אם הוא עומד בתנאי של תשלום 500,000 ₪ במשך שלושה חודשים (לפני התיקון) או תשלום של 150,000 ₪ במשך חודשיים (לאחר התיקון).
לעניין זה צריך לקחת גם בחשבון, כי באישום השלושה-עשר מיוחס, כי בעקבות הסדר כובל בו היו מעורבים נאשמים 23 ו-24, קיבלו סכום של כ-7,300,000 ₪, בין יום 1.9.17 ובין יום 31.8.20, משמע, בתקופה החופפת בחלקה לתקופה המיוחסת באישום התשעה-עשר, ועל פניו נראה, כי יהיה מקום לסכום את הכספים שקיבלו נאשמים 23 ו-24, בכל תקופה ביחס למכרזים המתוארים (כפי שסכמה התביעה באישום העשרים-ושמונה).