פסקי דין

תפ (מרכז) 4577-07-24 רשות התחרות נ' ירון פרץ - חלק 8

24 אוקטובר 2025
הדפסה

טענת בא כוח נאשמים 23 – 24 כי אין מקום לחבר הסכומים אינה ברורה, שכן התוספת השנייה לחוק, לפני התיקון ואחריו, מורה לבחון אם בוצעה פעולה או בוצעו מספר פעולות, בסכום המינימום בתקופה הנקובה.  מכאן, שניתן לסכום כלל הכספים בהם בוצעו פעולות במהלך תקופה מסוימת, בין אם מקורם במכרז אחד, ובין במספר מכרזים.

כך או כך, המקום לבירור עניין זה הוא במסגרת הליך ההוכחות, ככל שינוהלו, ואינו מצדיק כעת ביטול כתב האישום או חלקו.

הגנה מן הצדק – נסיבות אישיות

  1. באי כוח נאשם 11 טענו, כי לא היה מקום להגיש נגדו כתב אישום, בשל מצבו הנפשי והבריאותי של בנו, ונסיבותיו האישיות של הנאשם כתוצאה מכך. בנו של הנאשם אוטיסט ברמת תפקוד נמוכה, הוא סיעודי, עם הפרעות התנהגות, וסובל מהתקפים אפילפטיים.  הנאשם הוא המטפל הראשי בו, ויש לו קשר מיוחד עמו.  נוכחותו הפיזית חשובה עבור הבן כשהוא מתנגד לטיפול או חווה התקפים, ונוכחותו חשובה גם למצבו הנפשי של הבן.  ניהול ההליך ידרוש מהנאשם זמן ומשאבים רבים, והוא יעדיף להקדישם לבנו.  בקשתו לעיכוב הליכים נדחתה.
  2. התביעה טענה, לעומת זאת, כי מבלי להקל ראש במצבו הרפואי של הבן ובקשיים המלווים את המשפחה, אין בכך כדי לבסס טענת הגנה מן הצדק. הטענה להגנה מן הצדק בשל נסיבות מעין אלו מתקבלת לעתים רחוקות, ואף אין מדובר בפגיעה בנאשם עצמו כתוצאה מניהול ההליך, אלא בבנו.
  3. מטרתה העיקרית של ההגנה מן הצדק, היא להבטיח כי ההליך הפלילי הוא צודק, הוגן וראוי. ככלל, מדובר בפגיעה בהגינות ההליך הנובעת מהתנהלות הרשות או פגיעה בתחושת הצדק כתוצאה מנסיבות שאינן תלויות ברשות, אולם מבססות "את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות" (ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776, 806 – 809 (2005); ראו גם: רע"פ 1201/12 קטיעי נ' מדינת ישראל, בפסקה 10 לחוות דעתו של כבוד השופט ניל הנדל ובפסקה 3 לחוות דעתו של כבוד השופט חנן מלצר (9.1.14)).

אכן, במקרים נדירים ביותר נסיבות רפואיות עשויות לשמש כבסיס לטענת הגנה מן הצדק.  עם זאת, לא בנקל יאמץ בית המשפט טענה להגנה מן הצדק מטעמים אישיים (והשוו: ת"פ (מחוזי, ת"א) 63871-06-16 מדינת ישראל נ' פלוני (7.2.18); ת"פ (מחוזי, י-ם) 1470-03-20 מדינת ישראל נ' ברלנד (3.8.20)).

  1. נסיבותיו האישיות של הנאשם שהן תוצאה של מצבו הרפואי והאישי של בנו, אינן באות בגדר נסיבות המצדיקות ביטול כתב אישום.

אכן, מחוות הדעת שהוגשו בעניין בנו של הנאשם, עולה תמונה מורכבת וקשה ביותר.  מבלי להידרש לפרטי מצבו, בשל צנעת הפרט, ייאמר כי בנו של הנאשם, סובל מעיכוב התפתחותי כללי ו-100% נכות בניידות, יכולותיו נמוכות מגילו הכרונולוגי, הוא מאובחן על הספקטרום האוטיסטי, אינו מתפקד באופן עצמאי, מתקשה בתקשורת, סובל מהפרעות התנהגות, ומטופל פסיכיאטרית.  מחוות הדעת עולה גם כי הנאשם הוא הגורם הטיפולי העיקרי, כי הוא המטפל המרכזי שבנוכחותו בנו נרגע ומסכים לקבל טיפול, וכי היעדרות ממושכת מסביבת הבן, צפויה להוביל להידרדרות משמעותית במצבו.

עמוד הקודם1...78
910עמוד הבא