בענייננו הנתבע אף הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פי הודאתו, וממילא לא ביקש לסתור את ממצאי ומסקנות הכרעת הדין וגזר הדין החלוטים. בנסיבות אלו לא קמה מחלוקת בשאלת אחריותו של הנתבע לנטען בתביעה, ויש להכריע בשאלת הנזק הנטען.
זכות יוצרים
- ככלל יש לומר שתביעה להפרת זכות יוצרים בגין זיוף שטרי כסף אינה בהכרח התביעה ה'טבעית' או המיטבית בנסיבות של עבירת זיוף כסף. ספק אם המחוקק סבר שחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007 אכן ישמש לתביעה כזו, שהרי עניינו המקורי והמהותי של החוק היה הגנה על יצירות האומנות כשלעצמן.
ההתיישבות העותומנית [נוסח ישן] 1916עם זאת, אין בכך כדי לשלול כלי חוקי זה העומד גם לרשות התובע דנן, שממקד את טענותיו בטענת הפרת זכות היוצרים ובהבהרת העלויות והתשומות ביצירתה, ומסתפק במסגרת הפיצוי הקבוע בחוק ללא הוכחת נזק - חלף השקעת ממון ותשומות בהוכחת נזק כלכלי ממשי.
- 12-34-56-78 צ'כוב נ' מדינת ישראל, פ'ד נא (2)סעיף 4(6) בחוק בנק ישראל תש"ע-2010 קובע שאחד מתפקידי בנק ישראל הוא הנפקת מטבעות והסדרת מערכת המזומנים במשק. סעיף 44(א) בחוק קובע שהסמכות הבלעדית להנפקת שטרות כסף היא לבנק ישראל.
- בהתאם לתצהירו ונספחיו של רועי גרוס, מנהל היחידה לתפעול מזומנים במחלקת המטבע בבנק ישראל, עיצוב השטרות נבחר לראשונה בתולדות בנק ישראל והמדינה בתחרות עיצוב פומבית בה השתתפו למעלה מ-80 אומנים ומעצבים גרפיים מישראל שהגישו לוועדת הבחירה למעלה מ-100 הצעות עיצוב.
הדמויות שעל השטרות נבחרו לאחר שנגיד הבנק קיבל את המלצתה של הוועדה לתכנון שטרי כסף מעות ומטבעות זיכרון להוקיר את פעולתם ותרומתם לחברה ולמדינה של המשוררים שנבחרו. תהליך העבודה היה מורכב ועתיר משאבים, במסגרתו עיבד הבנק את העיצובים הגרפיים שנבחרו והפך אותם לשטרות הניתנים לשימוש במשק, תוך שילוב אלמנטים, אמצעים וסימני ביטחון. בתום התהליך אושרו פרטי השטרות ע"י המועצה המנהלית של הבנק וממשלת ישראל, כנדרש על פי חוק.
זכויות הקניין הרוחני, לרבות זכות היוצרים בעבודת העיצוב, הן בבעלותו המלאה של בנק ישראל על פי הסכם התקשרות עליו חתם עם המעצבת.
- על מנת להמחיש את היקף הנזק, מעבר לשטרות הספציפיים שנמכרו לסוכן המשטרתי, הצהיר מר גרוס שבמערכת הבנקאית נתפסו מבתי עסק שונים עוד כ-3,200 שטרות על סך כ ולל של כ-335 אש"ח, שזויפו לטענתו ע"י הנתבע, וזאת בהתאם למספרים הסידוריים שהוטבעו עליהם ואשר זהים למספרים הסידוריים של השטרות שזייף הנתבע ונתפסו ע"י הסוכן.
מר גרוס התייחס בתצהירו גם להיקף העצום של הנזקים המשקיים הרוחביים הנגרמים מזיוף כאמור אך הבהיר שלא בגינם מוגשת התביעה והם מתוארים אך לשם שלמות התמונה.
- מר דורון סלובטיצקי, מנהל אגף הרכש בבנק ישראל, הצהיר גם הוא שבנק ישראל הוא הבעלים היחיד והבלעדי של מלוא זכויות הקניין הרוחני וזכויות היוצרים בשטרות. על פי תצהירו ונספחיו הבנק רכש את הזכויות מהמעצבת ועל פי חוק רק הוא מוסמך לייצר שטרות.
- לנתבע לא הותר להעתיק, לזייף ולהשתמש בשטרות המזויפים והוא הורשע בהתאם.
מכאן שהנתבע הפר זכות יוצרים, כאמור בסעיף 47(א) בחוק זכות יוצרים תשס"ח-2007.