00הועתק מנבוהנזק
- 0ענייננו בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק כאמור בסעיף 56 בחוק זכות יוצרים, ועל פי הוראת ס"ק (א) רשאי בית המשפט לפסוק לתובע פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים בשל כל הפרה.
- חלק מהשיקולים שעל בית המשפט לשקול בקביעת הפיצויים פורטו בס"ק (ב) ולענייננו יש למנות, בין השאר, את היקף ההפרה; משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; חומרת ההפרה; הנזק הממשי שנגרם לתובע והרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; מאפייני פעילותו של הנתבע; ותום לבו של הנתבע.
- מפרטי כתב האישום עולה שהנתבע זייף מאות שטרות כסף בערכים של 200 ₪, 100 ₪ ו-50 ₪. פרק הזמן בו נעשתה פעולת הזיוף נמשך כחצי שנה אך כטענת התובע אין לדעת מהו משך הזמן שבו הסתובבו (ואולי עוד יסתובבו) אותם שטרות מזויפים שלא נתפסו בידי הסוכן.
- חומרת ההפרה והנזק הנגרם במישור הפרת זכות היוצרים (להבדיל מהמישור הציבורי-כלכלי) הם לא מבוטלים, כאשר הבנק הציג את התהליך המורכב והנרחב בו נבחרו עיצובי השטרות ואת ההוצאות והתשומות הרבות שהושקעו בתהליך בחירת העיצוב, התאמתו לשימוש על שטרות ואישורו.
חומרת ההפרה והנזק בעקבותיה הם משמעותיים מאוד גם במישור הציבורי-כלכלי הרחב, בשל המשמעות של פגיעה בביטחון השימוש בכסף מזומן וזיוף שטרות במשק, אך הבנק הבהיר שתביעתו כאן מצומצמת לעילה אחת שמטרתה להגן על אינטרס מובהק של הבנק בזכות היוצרים של השטרות.
לפיכך, אין בקיומו של נזק משקי 'מובהק' יותר ורחב יותר כדי לכחד מזכותו של בנק ישראל לתבוע את הנתבע לפיצוי ללא הוכחת נזק בגין הפרת זכות היוצרים כשלעצמה, ולצידה עומד הצורך ההרתעתי הגלום בפיצוי כאמור גם במישור הצר יותר של הפרת זכות יוצרים.
- הרווח שצמח לנתבע על פי כתב האישום (ולא נדונו 'מכירות' נוספות של שטרות מזויפים) הוא אותה 'תמורה' בסך אלפי שקלים שקיבל מהסוכן, אך ברקע הדברים עומד הבנק על המשמעות הרחבה של זיוף שטרות כסף ועל כל אותם אנשים פרטיים ובתי עסק הניזוקים מכך.
- משעה שענייננו בתביעה נגררת לפלילים הרי שחוסר-תום ליבו של הנתבע מובהק ומעשיו נעשו במודע ועל מנת לבצע עבירה פלילית ולהשיא לעצמו רווחים שלא כחוק.
- באשר ל'מאפייני פעילותו' ותום ליבו של הנתבע, הרי שכפי שעולה מגזר-הדין שניתן בעניינו של הנתבע בשנת 2020, יש לו עבר פלילי מכביד ולחובתו מספר הרשעות וריצוי מאסרים.
בעת ניהול ההליך הפלילי מושא תיק זה נכנס הנתבע למסלול שיקומי שאמור היה להביאו לניהול שגרת חיים נורמטיבית, אך כאמור נראה שמאז גזר הדין ריצה עוד עונש מאסר ואף טען בדיון האחרון שהתקיים ביום 26.5.2025, כחמש שנים לאחר גזר הדין דנן, שהוא במעצר בית בגמילה ובשיקום יום.
- ס"ק (ג) בסעיף 56 בחוק קובע שיראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
- לפיכך, בבחינת שיעור הפיצוי בו יש לחייב את הנתבע, יש לבחון את טענת הבנק לפיה יש לראות את פעולות הנתבע כשש הפרות נפרדות וזאת בשל כך שזייף שלושה סוגי שטרות (50 ₪, 100 ₪, 200 ₪) ושלכל שטר יש שני צדדים שכל אחד מהם הוא מושא לזכות יוצרים בפני עצמו.
- כאמור, כל צד של שטר הוא יצירה נפרדת שהיא מושא לזכות יוצרים נפרדת. כשענייננו בשטרות כסף ההפרה ה'כפולה' של שני צידי השטר מלמדת על חומרה יתרה היוצרת את העבירה הפלילית של זיוף שטר כסף על כל משמעויותיו.
השאלה היא האם על אף מהות הזיוף יש לראות בכל צד של שטר כהפרה נפרדת של יצירה, והמשמעות של "הפרות המתבצעות במסכת אחת" היא ביחס לכמות הזיופים=ההפרות שנעשו (היינו תקרת פיצוי בענייננו של 600 אש"ח).