ראינו לעיל, כי אף אחד מהמבחנים אינו מתקיים ודי בכך כדי להגיע למסקנה, כי נסיבות עריכת הצוואה אינן מלמדות על קיומה של השפעה בלתי הוגנת. על נסיבות עריכת הצוואה (ראה ניתוח בסעיפים 58-64 לעיל) ניתן ללמוד מעדות התובעת ומעדותו של הנוטריון עו"ד *** אשר הייתה בעיני מהימנה, עקבית והתיישבה היטב עם יתר הראיות שבתיק. תפקידה של התובעת היה טכני גרידא - יצירת הקשר עם הנוטריון לצורך תיאום הגעתו לבית החולים וביצוע תשלום שכרו של הנוטריון; בכך התמצתה מעורבותה של התובעת בצוואה.
- דין טענות הנתבעים להשפעה בלתי הוגנת של התובעת על המנוח לערוך צוואותיו – להידחות.
לסיכום:
- המנוח היה כשיר לערוך את צוואת 2022 וידע להבחין בטיבה של צוואת 2022; התובעת לא לקחה חלק בעריכת הצוואה; לא הובאה בפניי כל הוכחה לקיומה של השפעה בלתי הוגנת מצידה של התובעת. המורם מכל האמור הוא, כי דין ההתנגדות להידחות.
- ניתן בזאת צו קיום צוואה לצוואת המנוח מיום 25.2.2022.
- התובעת טוענת כי יש לחייב את הנתבעים בשכר טרחה ובהוצאות בסך של 5,722 ₪ (מחצית שכר המומחה פרופ' נוי ובשכר העד ד"ר פלדינגר בסך 750 ₪). התובעת לא צירפה הסכם שכר טרחה ו/או קבלות בגין תשלום שכר טרחה.
- לאור דחיית ההתנגדות, ולאור מסקנתי, כי כל אחת מעילות ההתנגדות שהגישו הנתבעים נשענה על יסודות רעועים, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסך של 65,000 ₪ ובנוסף בהוצאות משפט בסך של 5,722 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
- פסק הדין מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ה' כסלו תשפ"ו, 25 נובמבר 2025, בהעדר הצדדים.