אני מסכים.
השופט עמיצור איתם
אני מסכים.
נציגת ציבור (מעסיקים) פפי יקירביץ'
קראתי בעיון את קביעתו של כבוד השופט פוליאק, ומקובלת עלי הקביעה שהמשיבה היא שהביאה לסיומם של יחסי העבודה, במכתבה ביום 16.12.2021, אך חלוקה אני במסקנותיו שמנסיבות המקרה ניתן להסיק פיטורים מוסכמים.
אמנם המערער הבהיר למעסיקתו שאינו מוכן להמשיך לעבוד בסביבה ותחת יחס שלא היה מקובל עליו, אך לדעתי קיים מרחק רב מההצהרה מסוג זה על ידי העובד לבין המסקנה שהעובד הסכים לסיומם של יחסי העבודה.
מכאן, הרי שאינני סבורה שנסיבות המקרה דנן, הן כמו של עניין לחיאני. שם בית הדין שוכנע על בסיס תמליל שיחה כי שני הצדדים חפצים בהפסקת יחסי עבודה, ומסכימים לדון על התנאים לשם הגעה לסיום יחסים אלו. בניגוד לכך בענייננו, המערער הבהיר כי אינו מתפטר, ומהתנהגותו איני חושבת שניתן להסיק כוונה להביא לסיום יחסי עבודה. אמנם המערער הודיע כי תנאי המשרד מקשים על חזרתו לעבוד ("לא אוכל להמשיך לעבוד כאשר זה היחס שאני מקבל"; "אני לא יכול לעבוד תחת התנאים האלה של הצרחות"), אך הוא הודיע שנמצא בימי מחלה, ובניגוד לעניין לחיאני לא חתר לשם שיפור תנאי עזיבתו. ייתכן שבתום מחלתו היה מגיע לכדי מסקנה כי הגיע העת לסיום דרכו אצל מעסיקתו. אך לדעתי בשלב זה של התכתובות בין הצדדים לא ניתן להסיק כי המערער הסכים לפיטורין.
ראוי לציין כי התפטרותו של עובד מאפשרת לו לעשות את הסידורים הנדרשים לו, ולהתכונן מבעוד מועד לתכנן את עזיבתו (ע"ע (ארצי) 207/02 עז-רום מפעלי מתכת בע"מ - עיצמם מחמוד אשכנתא [נבו] (13.1.12)). עוד ידוע כי מקום עבודתו של עובד הינו מהווה יותר מרק מקור פרנסה, זהו חלק עיקרי בחיי אדם, גישה זו צריכה לדעתי להוביל לכך שכאשר קובעים כי התקיימו פיטורין מוסמכים, יש לוודא שהעובד אכן חשב שיחסי העבודה מוצו ואינם יכולים להימשך, נראה לדעתי כי במקרה דנן המערער עוד לא "הבשיל" לגבי עזיבתו את מקום העסקתו ומכאן קשה להסיק פיטורין מוסכמים.
משהגענו למסקנה שהמשיבה היא זו אשר פיטרה את המערער נראה שהמערער זכאי לסעדים הנובעים מסיום עבודתו על ידי המשיבה. אני סבורה שיש לשלם למערער תמורת הודעה מוקדמת כמתחייב ממעשה פיטורים וכקבוע בחוק.
כמו כן, המערער למעשה פוטר ללא שימוע אך לאור הנסיבות של המקרה לא הייתי פוסקת לטובתו פיצוי על פיטורים שלא כדין בשל העדר שימוע שכן התנהגותו של המערער תרמה במידה רבה למצב שנוצר.