בקשה לביטול/תיקון צו ירושה/קיום צוואה
- בהינתן כי ישנו צו ירושה מיום 26.11.20 תחילה יש לברר שאלת ביטול או תיקון של צו ירושה/צו קיום צוואה. הנושא מוסדר בס' 72(א) לחוק וכן בס' 27(ג) לתקנות הירושה, תשנ"ח - 1998 (להלן: "התקנות").
- ס' 72 לחוק הוא חריג לכלל סופיות הדיון:
"בהקשר זה נציין עוד כי הפסיקה קבעה שסעיף 72(א) לחוק הירושה: "פותח אמנם פתח לחריגה מכלל סופיות הדיון, אולם פתח זה אינו כפתחו של אולם"
ר' רע"א 8920/08 גנאיים אנעאם חמזה נ' האפוטרופוס הכללי (נבו 13.05.2010)
- עולה מהוראות החוק והתקנות, כי ביהמ"ש רשאי לבטל או לתקן צו קיום צוואה/צו ירושה, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפניו בעת מתן הצו. עם זאת ביהמ"ש רשאי שלא להזדקק לעובדה או טענה שמבקש הביטול או התיקון יכול היה להביאה טרם מתן הצו או שיכל להביאה לאחר מכן ולא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה.
- לביהמ"ש שיקול הדעת לקבל בקשה לביטול או תיקון צו אפילו לא הוגשה בהזדמנות הסבירה הראשונה (ר' ע"א 601/88 עיזבון המנוח מיכאל רודה ז"ל נ' ורדה שרייבר, מז(2) 441 (1993))
- בת"ע (משפחה טבריה) 41070-08-10 מיכאל גשוק ז"ל נ' יעקב וייסמן (נבו 04.09.2011) סוכמו הקווים המנחים להפעלת שיקול הדעת השיפוטי בבקשות לביטול או תיקון צווים לפי ס' 72 לחוק, כפי שעלו בפסיקה השונה שצוטטה שם.
- בעניינו טוענת התובעת כי כלל לא ידעה אודות קיומה של הצוואה, ועובדה כי מלכתחילה הגישה בקשה לצו ירושה. לטענת המבקשת, רק במסגרת ההליך הקשור לביטול יפ"כ בלתי חוזר (תמ"ש 61361-0519), עם הודעתו של עוה"ד מאהר חנא כפי שהוגשה שם ביום 9.11.22 גילתה התובעת כי המנוחה ערכה צוואה. או אז עתרה בבקשה לביטול צו הירושה שהוצא לבקשתה, והוגשה הבקשה למתן צו לקיום צוואה.
- אם אכן נודע לתובעת אודות קיומה של הצוואה רק במסגרת ההליך הקשור בו נתבעו היא והמנוחה לביטול יפ"כ בלתי חוזרים, הרי שלא ניתן לייחס לה שיהוי. מכל מקום, על פניו יש בהגשת הבקשה לצו ירושה שהגישה התובעת בשעתו, כדי לבסס טענתה כי לא ידעה אודות קיומה של הצוואה.
- עם זאת, בהמשך תבוא עדות לפיה התובעת היתה למעשה שותפה לעשיית הצוואה, פרט שמקעקע טענתה כי לא ידעה אודות קיומה, אך לכך אדרש בהמשך.
כשירות מצווה לערוך צוואה
- ס' 2 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב - 1962 קובע את "חזקת הכשירות", של אדם לערוך פעולות משפטיות זולת אם הוגבל לכך.
- ס' 26 לחוק הירושה קובע מי אינו כשיר לערוך צוואה:
"צוואה שנעשתה על ידי קטין או על ידי מי שהוכרז פסול-דין או שנעשתה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה - בטלה."
- הפסיקה פירשה את המונח "להבחין בטיבה של צוואה", כמצב שהמצווה מודע לדברים הבאים: עצם חתימתו על הצוואה, היקף רכושו, מי יורש ומי מנושל וציפיותיהם (ר' בע"מ 3539/17 פלונית נ' פלוני (נבו 11.06.2017))
האם המנוחה היתה כשירה לערוך צוואה?
- אחת מטענות ההגנה של המתנגדים הינה כי המנוחה לא היתה כשירה משפטית לערוך צוואה.
- פסילת צוואה מחוסר כשירות תיעשה רק כאשר ישנן ראיות חד משמעיות ליום עריכת/חתימת הצוואה וניתן לקבוע בבירור שהמצווה לא היה כשיר, במקום של ספק נקיים את הצוואה ולא נבטלה (ר' ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' רינה מרום, מט(1) 318 (1995); ר' ע"א 1212/91 קרן לב"י נ' פליציה בינשטוק, מח(3) 705 (1994))
- לרוב תשמש את ביהמ"ש חוות דעת רפואית שהוזמנה על ידו, בכדי לקבוע את כשירותו של המצווה. עם זאת, עדויות של אנשים מזמן אמת יכולים לגבור על חוות דעת המומחה שיכולה להיות חסרה כיוון שהיא מהווה "ניתוח שלאחר המוות" (ר' עמ"ש (מחוזי מרכז) 60984-12-16 פלונית נ' אלמונית (נבו 29.03.2018); ר' עמ"ש (מחוזי ת"א) 38138-09-11 א' נ' ש' נ' א' מ' ק' (נבו 14.04.2013))
- בנדון דידן, תחילה הוגשה חוות דעתו של ד"ר שפיק מסאלחה בשאלת כשירותה של המנוחה אשר לפי מסמכים רפואיין שהוגשו לתיק והובאו לעיונו, החלה לפתח מחלת דמנציה בשנת 2009, והסיק כי היא לא היתה בכושר מנטלי להבין את המשמעות של המסמכים שחתמה עליהם.
- עם זאת, בהסכמת הצדדים הוגשה חוות דעת נוספת של פרופ' מערבי אשר חווה דעתו וטען כי באין אינדיקציה לכך, לא ניתן לקבוע כי המנוחה לא היתה כשירה לערוך מסמכים משפטיים.
- אף שלחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט משקל רב, בית המשפט הוא הפוסק האחרון הן בשאלות עובדתיות והן בשאלות מקצועיות, ואינו כבול לחוות דעת המומחה. חוות הדעת היא ראיה אחת מתוך מכלול הראיות, ובית המשפט רשאי להחליט אילו מסקנות להסיק ממנה, לאמץ אותה כולה או חלקה, או לדחותה, בהתאם לשיקול דעתו (ר' למשל ע"פ 3766/24 מדינת ישראל נ' פלונית (26.3.2025)).
- בית המשפט יאמץ את ממצאי המומחה מטעמו, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין, קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן, או נימוקים כבדי משקל המצדיקים סטייה. סטייה מחוות הדעת תיעשה במקרים חריגים בהם המומחה פעל בניגוד לכללי הצדק הטבעי, בחוסר תום לב, או כאשר התבררה טעות גסה, משמעותית ובולטת בחוות דעתו, או שהתשתית העובדתית עליה היא מבוססת אינה מהימנה .
- בענייננו יש ליתן את הדעת לכך שמדובר בחוות דעת מומחה שחווה דעתו ביחס למנוחה אותה לא פגש מעולם וחוו"ד רטרוספקטיבית ("פוסט מורטם"). משכך, ישנו חיסרון מובנה בחווה"ד, בהיותה ניתנת ללא בדיקה פיזית של המנוחה, ודאי שאין בדיקה שלה על-ידו בזמן אמת. חוות דעת זו נסמכת אפוא אך על ניתוח מסמכים רפואיים של המנוחה, וכל כולה בבחינת 'ניתוח לאחר המוות' (ר' לעניין זה האמור לעיל וגם ת"ע (משפחה ת"א) 100760/09 יעקב נ' מחקשווילי [נבו] 3.10.2013 וכן דיני ירושה ועיזבון, עמ' 121).
- 00במקרים מעין אלו, נקבע בפסיקה כי בית המשפט רשאי להסתייע בחומר ראיות אחר, שעניינו מצב המצווה במועד עשיית הצוואה, כגון: עדויות של מי שהכירו את המנוח במועדים הרלוונטיים ויכולים להאיר את עיני בית המשפט בדבר מצבו ותפקודו של המנוח; רופאים שטיפלו בו במישרין במועדים הרלוונטיים; עו"ד שערך את הצוואה; ואף להעדיף את עדויותיהם על פני חוות הדעת הרפואית (ר' האמור לעיל וגם דיני ירושה ועיזבון, עמ' 121; בר"ע (מחוזי תל אביב-יפו) 1677/05 פלונית נ' י. ש. - מנהל העזבון הזמני [נבו] (14.8.2006), פסקה 46 לפסה"ד.(
0
- בעניינו טוענים המתנגדים כי בניגוד למסקנות פרופ' מערבי, המנוחה החלה לאבד כשירותה כבר בשנת 2009, וכן טוענים כי אינו יכול לחוות דעתו בשאלת כשירותה של המנוחה בשנת 2012.
- יודגש, כי מסקנות חוו"ד של פרופ' מערבי הינן כי בהינתן שאין מסמך שאומר שהמנוחה אינה כשירה נכון למועד עריכת מסמכים משפטיים (כמו צוואה ויפ"כ בלתי חוזר), לא ניתן לשלול בוודאות כי לא היתה כשירה משפטית.
- המתנגדים חולקים כאמור על מסקנות חווה"ד, טוענים כי הפרופ' המנוח לא הכיר את פרטי המקרה כדבעי ולא עיין במסמכים הרפואיים שהוצגו לו. להוכחת טענתם להיעדר כשירות צירפו המתנגדים מסמך רפואי של המנוחה מיום 30.4.09 בו מצוין כי ישנו רושם שמדובר בהפרעה בפעולות המוח מסוג דמנציה על רקע ניווני, וכי כנראה מדובר במחלת אלצהיימר, אעיר כי באותו מסמך צוין כי לא נצפה דיכאון וצוין כי אין צורך במינוי אפוטרופוס. יוער כי מסמך זה הובא לעיונו של ד"ר מסאלחה אשר הסיק אחרת מפרופ' מערבי (אך כזכור הוא לא נחקר לא במסגרת הליך זה ולא בהליך הקשור, אודות חווה"ד). המסמך נסרק בכתב ההתנגדות.
- כן צירפו המתנגדים דוחות של המוסד לביטוח לאומי ובדו"ח מיום 15.2.12 צוין לגבי המנוחה כי סובלת מירידה בזיכרון, לא יודעת שם של הרופא המטפל או תאריך נוכחי, מזכירה את הוריה כאילו שעודם בין החיים, כי קיימת עדות לירידה קוגניטיבית וכו'. המסמך צורף לכתב ההתנגדות ולא סומן כנספח.
- עיון בעדותו של פרופ' מערבי מעלה כי אכן המסמך הרפואי משנת 2009 בו מצוינת ירידה קוגניטיבית של המנוחה לא הובא לעיונו והוא לא נלקח בחשבון במסגרת חווה"ד (עמ' 8 לפרו' דיון מיום 23.11.22 בהליך הקשור, ש' 24-28), מענה לחקירה לב"כ המתנגדים:
"ת... יכול להיות שהייתה לה ירידה בזיכרון עוד לפני כן שאני לא ראיתי את זה במסמכים, אני לא יכול להגיד, אני מסתמך על מה שמונח לפניי.